על מלחמת העולם השלישית
על מלחמת העולם השלישית
יש הטוענים, כי המלחמה בין הגוש המערבי לבין הגוש המזרחי היא בלתי נמנעת. על כל פנים, זוהי, כנראה, דעתם של המטות הראשיים של המעצמות הגדולות, העוסקים במירוץ ההזדיינות יותר מאשר בכל תקופה אחרת.
מה תהיה עמדתו של עם ישראל בפרוץ ההתנגשות העולמית החדשה? על כך משיב "משמר" לתמהוננו הרב: נייטרליות. האומנם נייטרליות? והשומר הצעיר, הוא המטיף לה? ואולי אין לתמוה. מצבם של מנהיגי "השומר הצעיר" הוא באמת עדין וקשה. לבם כמובן אל כוחות המחר, אך רגליהם עומדות על אדמה, בה שולט עדיין מי שמזמינם, כגורמים מתונים ולויאליים, לוועידת לונדון... לב חרד ורגלים רועדות, הם השמים בפי "השומר הצעיר" את התשובה המוזרה, המתחמקת. ואנו מצדנו מוכנים להבין לעדינות מצבו ולרוחו המבולבלת, אלא שמסופקנו, אם במוסקבה, וגם בלונדון, ירצו להבין וירצו לסלוח. במוסקבה ישאלו, ובצדק, הזוהי עמדת ה"מהפכנים". בישראל? נייטרליות במאבק על עצם קיומם של כוחות המחר? ואילו בלונדון ישאלו: הזוהי עמדת הלויאליסטים האנטי-טירוריס- טיים? האפשר לסמוך עליהם בפרוץ המלחמה המכרעת? כך יוצא "השומר הצעיר", עבד לשניהם, עבד מוכה על-ידי שניהם.
אולם גם אם ננתח את תשובת "משמר" לגופה, ניווכח, כי אין בה ממש; כי היא כולה אשליה, הנושאת בחיקה סכנת מוות. עם ישראל המפוזר בשני הגושים, עם ישראל נטול המעמד הממלכתי, לא יהיה, ולא יוכל להיות, נייטרלי במלחמת היבשות הבאה. יתר על כן, המלחמה הבאה תהיה, בניגוד למלחמה האנטי-היטלריסטית, מלחמת אחים בקרב ישראל. לא לראות זאת, משמע לא לרצות להסתכל במציאות.
חלקי העם, הנמצאים ברוסיה, או באזורי ההשפעה הסובייטיים, לא יהיו נייטרליים. הם יילחמו. הם יוכרחו להילחם. הם ירצו להילחם. כי על עצם קיומם הפיסי תהא נטושה מלחמתם. כי תהא דעתם על המשטר הסובייטי אשר תהיה, דבר אחד ברור: שינוי מהפכני (או אנטי-מהפכני) ברוסיה או בארצות השכנות, יביא בן-לילה גל של שחיטות. לא לאלפים; למיליונים. מן העבר השני של המתרס יעמדו חלקי העם, החיים בגוש המערבי. גם הם יילחמו. יוכרחו להילחם. יתר על כן, הם ייאלצו, או ירצו, לגלות התלהבות מיוחדת במלחמה נגד "אויבי הציביליזציה". אחרת, יקומו עליהם "מגיני הציביליזציה" בארצות מגוריהם וישמידום כגייס חמישי, או ששי, ומי יודע, אם התלהבותם תעמוד להם?
רק בארץ-ישראל יהיה חופש הבחירה, אבל אף הוא יהיה מוגבל מאד. נייטרליות תהא בלתי אפשרית. ארץ-ישראל - צריך להזכיר ל"משמר" - נמצאת במזרח-התיכון. והמזרח-התיכון, בין אם נרצה בכך ובין אם לא נרצה, יהיה לשדה-קרב ראשי בהתמודדות הענקים הבאה. וולטש, כמובן, יבחר ב"דמוקרטיה הבריטית", מפני שוולטש ודומיו שייכים לאלה היהודים הגלותיים הצועקים תמיד: "מעלה ידידינו", ומי הם ידידיו? אלה שלמעלה (או מעליו). ואילו צבא המחתרת ימשיך, כמובן, במלחמתו נגד המשעבד הבריטי, לא מפני "בחירת הצד השני", שלא בחר בנו, אלא מסיבה פשוטה, מפני שהוא, הבריטי, משעבד את עמנו, גוזל את ארצו ומשמיד את בניו. אך אסור לשכוח, כי מלחמתנו תתנהל אז בתנאים של מלחמת-עולם, שתעלה באכזריותה על שתי המלחמות הקודמות. לפיכך, קיימת אפשרות שמלחמתנו תיהפך בתוקף המציאות לעמידה על הנפש.
אנו יודעים: הניתוח שלנו הוא אכזרי מאד. אך כזאת היא המציאות. מלחמת העולם השלישית היא אולי "קונסטלציה" בשביל אנדרס (או בשביל אויביו). בשבילנו היא שיא ההשמדה והחורבן בכל רחבי תבל, אם, עד שהיא תפרוץ, לא תהא מולדתנו השלמה חפשית, אם לא ישבו בה מיליונים אזרחים עברים, מצויידים בכל מכשירי ההתגוננות, הפוליטיים והצבאיים, הניתנים רק לאומה עצמאית וחזקה.
