על אלה בכה הנביא
על אלה בכה הנביא
גם ד"ר מגנס עשה שירות רב למזימות החיסול הבריטיות ושירות רע לעמו המתבוסס בדמיו. את דעתנו זו לא נוכל לשנות, על אף העובדה, שנגיד האוניברסיטה מצא לנחוץ לומר כמה דברי תהילה על חשבון האידיאליזם שלנו, על מסירות הנפש של ה"טירוריסטים העברים". כי אנחנו איננו דואגים, בניגוד לפרופיסורים הנכבדים, ל"ריפוטציה" שלנו בעיני מספר גויים. יאמרו מה שיאמרו עלינו. יכנונו כקיצוניים קנאים; יקללונו כ"פשיסטים" או "נאצים". אנחנו יודעים, כי המה ידיהם דמים מלאו, דמי אחינו שהסגירום, בכוונה תחילה ובזדון לבב, לכליון, ודמי אחרים, בהם הם רודים ללא כל מוסר כליות על שמיעוט שולט ברוב. אנחנו יודעים, כי רוח הגזענות הנאצית והאכזריות הנאצית בהם היא שוררת, באנשי הנסיגה שלהם וב"אנשי הקידמה" שלהם, במעשיהם, ובתככיהם ובמזימותיהם. ואנחנו יודעים, כי מיום ברוא אלקים את השמים ואת הארץ עוד לא היה אידיאל כה נשגב וכה צודק כאידיאל של שיבת-ציון ומלכות-ישראל, שעליו הננו נותנים את נפשנו, בעמדנו, עם אמונתנו וחזוניו, מול כוחות שעבוד עצומים ואכזריים.
מתכניותיו של ד"ר מגנס לא יצא, כמובן, מאומה. כי שקר ביסודן ופנטסיה במהותן. העם העברי חוזר לארצו. בפני סטיכיה זו, כביטויו של דב בורוכוב, לא יעמוד לא כוח פיסי ולא עפרונו של פנקסן "דו-לאומי" שיחשב את הילודה העברית ואת הילודה הערבית ואת ההפרש ביניהן ואת מספר היהודים, שאפשר להכניס לפי החשבון המדוקדק. ארץ-ישראל לא תהיה גם, מבחינה מדעית ותרבותית, מדינה דו-לאומית. היא תהיה מדינה עברית, כשם שהיתה גם בימי קדם. האוכלוסיה הערבית תהיה, כמובן, שוות זכויות. היא תשלח צירים לפרלמנט. היא תיהנה, הרבה יותר מאשר תחת השלטון הבריטי, מהוצאות התקציב הממשלתי; היא תפתח את כלכלתה, תשמור על מנהגיה על דתה ועל תרבותה. אך המדינה תהיה עברית - עברית ברוב אזרחיה, בצביונה, בצבאה, בנציגותה.
ואופייני הדבר, שדווקא דוברי הערבים רואים בתכנית מגנס - בניגוד לחכם מטכסס - מעשה רמיה. ולא פחות אופייני הוא, כי ד"ר מגנס בעצמו, בזמן שלוחצים אותו אל הקיר, נאלץ להודות, כי גם את תכניתו יהיה צורך לכפות בכוח הזרוע, אשר נגד שימושו בשירות הצדק, מתקוממת נפש המטיף, שחונך על ברכי המסורת של ההתקוממות האמריקאית.
אבל אם לתכניות הללו, אשר אי-המוסריות ואי-המעשיות משמשות בהן בערבוביה, אין כלל שחר, הרי השמעתן משמשת במישרין את המשעבדים הבריטיים, המנצלים אותן להוכחה, כי הנה רק הם, בעזרת כידוניהם, מוכשרים לקיים את השלום בין "העמים היריבים", את "השלום הבריטי", המביא בכנפיו את יסורי המוות לעמנו. ועל שליחים כאלה, המבינים, בכל כוח חכמתם, לאינטרסים של השליט האכזרי אך אוטמים אזניהם, בכל כוח התכחשותם, משמוע לאנקת העם העברי - על אלה, בודאי, בכתה נפש הנביא הקדמון עת הזהיר, כי מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו.
