עובדות והודעות רשמיות

קול ציון הלוחמת

עובדות והודעות רשמיות

מלה כזאת ישנה במילון הפוליטי, המפילה אימה על כל איש פשוט; מלה, שאת פירושה לעולם לא ישיג בעל שכל ישר, שנוצרה ע"י שליטים, כדי להטעות את הנשלטים. המלה הזאת היא: "רשמי", להבדיל מבלתי-רשמי, או מעובדה, עובדה חיה וקיימת, ההופכת, בידי הקוסמים הרשמיים, לחלום, לאגדה.

הנה מופיע בפני נציגי העתונות אדון סטאבס, מיניסטר התעמולה של שלטון הכיבוש הבריטי, מעין גבלס או פריטשה פלשתינאי אשר מקצועו ופרנסתו הוא השקר. ואדון זה, בעל המצח הנחושה של כוזב מקצועי, מעיז שוב להכחיש. כי ניתנה אזהרה למלון המלך דוד לפני שמרכזי השלטון הבריטי הועפו באויר. העתונאים המקשים תמהו מאד לשמע ההכחשות הנוספות. הן רק לפני שבועיים שמעו עדות של קצין משטרה גבוה, טיילור, שהסביר לחוקר בריטי, כי 21 דקות לפני שאירעה ההתפוצצות, ניתן אות האזעקה מן המלון אל מרכז המשטרה. כן נשמעו בחקירה ההיא העדויות של מנהל המלון ועובדיו. כולם אישרו, כי חצי שעה, או 25 דקות, או 20 דקות לפני ההתפוצצות צלצלו בפעמוני האזעקה, הודיעו למשטרה, הודיעו למפקדה הצבאית וכו'. היו וישנן גם עדויות אחרות. זו של הטלפוניסטית במלון המלך דוד, זו של הטלפוניסטית במערכת העתון "פלסטין פוסט" וזו של פקידים ופקידות שרצו לצאת את הבנין ונצטוו להישאר בתוכו. אך עדויות אלו לא הושמעו בחקירה הרשמית. החוקר הבריטי, כפי שהוא בעצמו הודיע, נצטווה במפורש לא לחקור בשאלת האזהרה ובמידת האחריות של השליטים הבריטיים. בכל זאת, הרי גם מן העדויות המעטות, שהושמעו, ברור לכל, כי השליטים הפליליים קיבלו את אזהרתנו, ועל אף האזהרה לא פינו את הבנין, אלא, להיפך, מנעו את פינויו.

בעמדו מעל חומת העובדות והר העדויות, מה יכול מיסטר סטאבס להגיד? אין הוא יכול לומר סתם: לא, לא היתה אזהרה, לא ידענו מראש על ההתפוצצות. שקר כזה הוא גס מדי בשביל מומחה בריטי; הוא דוקר מדי בשביל העינים המיטיבות לראות של עתונאים. על כן נזקק פריטשה הפלשתינאי למלת-הקסם "רשמי". מאחר שלחצוהו אל הקיר אמר: ?"באופן רשמי לא נתקבלה כל ידיעה על ההתפוצצות העומדת לבוא".

באופן רשמי... ובאופן "בלתי רשמי" קיבלתם. פושעים שכמותכם, ידיעה על קרב ליד מלון המלך דוד, על קרב בפנים המלון, על הכנסת חמרי נפץ ועליהם שלטי אזהרות בשלוש שפות? באופן בלתי רשמי, כלומר למעשה, למעשה קיבלתם ידיעה על האזהרות הטלפוניות לפינוי מיידי של הבנין? וכי מה רציתם, פושעים "רשמיים"? הרציתם, שהארגון הצבאי הלאומי ישלח אליכם, 24 שעות לפני ההתקפה, מעטפה רשמית, עם חותמות-שעווה רשמיות, ובה הודעה רשמית אל אישי שלטונכם הרשמיים, כי ביום כזה וכזה ובשעה כזו וכזו יתקיפו חיילינו את מפקדתכם ואת מזכירותכם הראשית? לא, מיסטר סטאבס, במלת הרמייה "רשמי" אי אפשר לבטל עובדות. והעובדות ידועות היום לכל עברי ולכל ערבי ולכל איש ישר ברחבי העולם. אנחנו, חיילי ישראל, חדרנו, על אף הטנקים והדיוויזיות שלכם, ללב שלטונכם בירושלים הנצורה, חדרנו והתקפנו את מרכזיכם בצהרי יום. ועל כך גאוותנו. ואילו אתם, משעבדים ופושעים בריטיים, הרגתם את עשרות האנשים האזרחיים, שנשארו מתחת לעיי המפולת. מפני שאתם - ובראש וראשונה הפושע שאו - השארתם אותם, על אף אזהרותינו, בתוך הבנין המותקף.

כמובן, מה שמתרחש אצל הגויים, מוכרח להתרחש אצל היהודים. המלה הנוראה "רשמי" לא פסחה גם עלינו. וגם אצלנו היא באה להסוות, להטעות ולרמות.

הנה הוחלט, תחת לחץ העם, לא להשתתף בוועידת החיסול הלונדונית. והסוכנות היהודית כאילו מקיימת את ההחלטה. לבית לנקסטר אין היא הולכת - לפי שעה אין היא הולכת, אבל באותו זמן עצמו היא נכנסה למשא ומתן "בלתי רשמי" עם משמידי עמנו. ועל מה מתנהל "משא-ומתן" זה? על מדינה עברית משתי גדות הירדן? על העברת השלטון בארץ מידי הממשלה הבריטית הבלתי חוקית לידי ממשלה עברית חוקית? מי יעיז להניח, כי נציגינו המעופפים הם "קיצוניים" כל כך שידרשו בשביל עמם את מה שיש לכל עם: מולדת חפשית ועצמאות?

הרי הם נציגים יהודים, "נבונים", "מתונים". הם יסתפקו בשלושת אלפים קילומטרים מרובעים. ורק דרישה אחת בפיהם: שהגיטו הזה ייקרא לא "איזור אוטונומי", כי אם "מדינה עברית" אם זה יינתן להם, חתום יחתמו ואף יתחייבו לחסל במו ידיהם, כלאוואל ודארנאן בווישי, את המתמרדים "הקיצוניים". אבל הן זוהי בגידה; הן זה פשע שאין כמוהו, כלפי הדורות שהלכו, כלפי הדור שחי וכלפי הדורות הבאים! אין בכך כלום. כי הבגידה היא "בלתי רשמית", הפשע "בלתי רשמי", וכל המשא והמתן, גם ישנו וגם איננו, מאחר שהוא משא ומתן "בלתי-רשמי".

בלתי-רשמי... במילונת זו הם באים לחפות על הפרת האמון ועל הפרת המרות של העם, במילונת זו הם באים להסוות את כניעתם המחפירה, לאחר שצרחו במשך שנים: "לא ניכנע". אך לא, סוכנים רשמיים. או בלתי רשמיים, סטאבס לא הצליח, ואף אתם לא תצליחו, להטעות באקרובטיקה מילולית את העם ואת העולם. כי העובדות ידועות לכל. אתם הולכים ללונדון, כפי שהאַכא הלך לברלין. אתם הולכים לבתר את מולדתנו. אתם הולכים לוותר על מיליונים יהודים, המיליונים האחרונים של עמנו המושמד, שתקוותם היחידה והאחרונה היא המולדת - המולדת הבלתי מחולקת והמשוחררת מן השלטון הנאצו-הבריטי.

שודר ביום 2.10.1946