סמל הדורות
aaa
סמל הדורות
בקרב על יבנה נפל אחינו עזרא. כדור המוות פלח את לבו ועוד כמה כדורים נוספים חדרו לגופו. החייל הפצוע התבוסס בדמו. אחיו לא עזבוהו. הם נשאוהו על כפיהם קילומטרים רבים, מתוך תקווה, שאולי יצליחו להציל את חייו. אך בדרך יצאה נשמתו. ואז עדים היו שמי ארצנו לברית הנאמנות - ברית עזה ממוות - שנכרתה בין חיילי-ציון. הסכנה ארבה לבחורים מכל פינה. כל השהייה יכלה להיות בעוכריהם. ואף-על-פי-כן, לא הוסיפו להתקדם עד אשר לא מסרו את הכבוד האחרון לאחיהם החלל. ליד אם הדרך כרו לו קבר זמני קדומיית אבל התיצבו סביבו. ואחד מהם אמר "קדיש" והילל ופיאר ושיבח את האל במרום, שלקח כבר כה הרבה - בטעם ובלי טעם - מאת עמנו, וגם את הצעיר הזה, אשר טעם היה במותו כשם שטעם היה בחייו, לקח למען עמו המעונה וארצו השדודה.
ביבנה נשפך דם עברים לפני אלפיים שנה הלכו אבותינו ליבנה. כדי להציל את הספר, לאחר שנשבר הסיף. הם האמינו, או הוכרחו להאמין, כי אפשר יהיה לקיים את הרוח החפשית אף בתנאים של שעבוד פיסי. אחרים האמינו, או רצו להאמין, כי אף בנכר בתנאים של שעבוד כפול אפשר יהיה לקיים את רוח ישראל ואם חייב כך החל הנסיון הגדול, שבזכותו אולי הננו קיימים בתור עם, שבעבורו. מאידך, שילמנו בנהרי נחלי דם ובעטיו התקרבנו לתהום הכליון המוחלט. עתה למד העם ולמדו בניו, כי אין תחיה לספר בלי תקומה לסיף. כי אין חיי רוח, בלי חיי חופש. על כן שוב באו בני-ציון ליבנה. הפעם פקדוה באש ובחרב. אולם לא למען האש ולא למען ההרג, כי אם למען אותו שלום, בו תוקם גם יבנה וגם יודפת, בו אפשר יהיה ללמוד וללמד. בתנאי חופש ובטחון, את תורת ישראל. את תורת הצדק לאזרח ולגר.
