נצחונות בריטיים

נצחונות בריטיים

במלחמת העולם הראשונה נתפרסמו מאד הקומוניקטים שהיה מוציא צבא אוסטריה הניגף. מחנותינו המנצחים. כתבו מחברי ההודעות בווינה, נסוגו לעמדות חדשות, קבועות מראש את הקומוניקטים הללו מזכירה ההודעה הרשמית השניה. שפורסמה ע"י השליטים הבריטיים בעקבות ההתקפה על שדות התעופה. מי שקורא את חיבורם, מקבל רושם. כי נצחון מזהיר נחלו כוחות הוד מלכותו, בהביאם לידי כך, שהושמדו "רק" עשרות של אוירונים. מתקבל גם רושם אחר והוא, כי חומר נפץ קיבל, בלשכת המודיעין הבריטית, תכונות של צמיחה מן הנרות, שפוזרו בשדה התעופה. נעשו שקים של חמרי נפץ והמנצחים הבריטיים מצאו במקום ההתקפה יותר חומר, מאשר הבאנו אליו לפני ההתקפה. והרי לכל הדעות, היתה איזו שהיא "הוצאה" של חמרי נפץ בקסטינה, בלוד ובכפר סירקין.

ההתקפות נערכו על שלושת שדות התעופה הנמנים לעיל. אולם המנצחים הבריטיים, שלא הצליחו להדוף אף התקפה אחת ממשית, הצליחו למעלה ראש בהדיפת התקפות שנולדו בדמיונם המבוהל. "הודות לעירנות המשמרות נמנעו התקפות נוספות על שדות התעופה ברמת-דוד ובעקיר", נצחון מזהיר, king the save God, אך האמת היא, כי אף-על-פי שבבוא היום פקוד נפקוד גם אובייקטים אלה, הרי אור ליום כ"ה אדר א' לא עלה אפילו על דעתנו להתקרב אליהם. אולי שועלים עברו בקרבתם, ונהדפו?

אין אנו מפריזים בהיקף פעולותינו. נכון, אמנם. כי מעצמות אדירות היו מפרסמות הודעה מיוחדת, אם חילותיהן הצליחו, בקרב אוירי גדול, להשמיד על הקרקע כמה עשרות אוירונים. אבל סוף סוף התרגלנו כבר לעשות הרבה דברים ש"אי-אפשר" לעשותם. ומאידך, בהיותנו בני העם העברי, אין אנו יודעים השתכרות. צבא אנחנו. צבא של עם הנלחם על חרותו. אין אנו רוצים לזכות בהתנגשויות, אנו רוצים לנצח במלחמה. לפיכך, לא נפריז גם בהישג האחרון, ועינינו אל העתיד. אולם מה ייאמר על "שליטי עולם" אלה, שריכזו מאה אלף חיילים בארצנו הקטנה, ולא הצליחו לשמור על בסיסיהם העיקריים ועודם מתפארים בנצחונותיהם?

אגב, נצחונות כאלה הננו מאחלים להם יום יום.