נפקחו העינים

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ט אדר ב' התש"ו, 1 באפריל 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 101-103
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, הגנה, המנדט הבריטי, סזון, תנועת המרי. מורשת ישראל - מלחמת אחים
בכרוז זה מוצגות הפעולות של תנועת המרי אשר לטענת בגין מפיצות אור על תקופת הסזון בה ההגנה רדפה את האצ"ל וסייעה לבריטים. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1946.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

נפקחו העינים

הלהבות, שבקעו משדות התעופה הבריטיים, האירו לא רק את הדרך. בה נלך, על אף כל המכשולים והקרבנות בעתיד; הן גם הפיצו אור על תקופה מסויימת מן העבר הקרוב. כוונתנו לאותה תקופה בלתי נשכחת, בה עמדו חיילי הארגון הצבאי הלאומי בפני רדיפות כפולות. מצד אחד בלשו אז אחריהם, אסרום, או רצחום, שכירי השלטון הבריטי המדכא; ומצד שני רדף אותם עד חרמה כוח עברי מאורגן שמנהיגיו הוכו, בתקופה ההיא, בסנוורים.

את הרדיפות הבריטיות קיבלנו כתופעה טבעית ידענו, כי לא רק בעולם הפיסיקה, אלא גם בהיסטוריה, פועל החוק של פעולה ופעולה נגדית. הבגידה הבריטית גרמה למלחמת השחרור העברית. מלחמתנו במשעבדים הבריטיים היתה מוכרחה להביא לידי כך, שהם ינסו להתגבר עלינו, לפני שאנו נצליח למגר את שלטונם הרדיפות מצדם, הדם שנשפך מלב אחינו, הסבל שסבלו אסירינו ומשפחותיהם - כל אלה אך חישלו את רצון הלוחמים וגרמו להגברת המלחמה, שהביאה שוב רדיפות מוגברות, שהניעונו להרבות במאמצי השחרור, וחוזר חלילה. "מעגל קסמים" זה לא ייגמר אלא עם מיגור הרשע והשלטת הצדק בארץ יעודנו.

אחר היה יחסנו לרדיפות היהודיות. לא תופעה בלתי נמנעת ראינו כאן, אלא פרי עוורון מחריד. עוורון שהעמיד בסכנה לא אותנו בלבד, כי אם מלחמת החופש העברית בכללותה. הסכנה היתה בכך, כי גם פה עלול היה לפעול חוק האקציה והריאקציה, ובהיפתח מעגל הקסמים. מי יודע לאן היה מתגלגל? על כן החלטנו לנפץ את המעגל בנקודת היציאה; בל תהיה מצדנו פעולה נגדית. היתה זו החלטה קשה ביותר. ומה הם הקרבנות שהקרבנו, כדי להשליטה, במשך שבעה חדשים מחרידים, ללא סייג, יכולה לספר אדמת אריטריאה, שאף היא רוותה כבר דם של משחררי ציון. זה היה סוד ההבלגה שלנו, הראשונה והאחרונה בתולדותינו.

היו שפירשו את הבלגתנו כחולשה, או כחולשה יחסית, עתה למד כל ילד בישראל, כי לו ניתן האות להגן, בנשק ביד, על אלה שנחטפו ועל אלה שהוסגרו, אוי ואבוי היה לחוטפים ולמסגירים. אך האות לא ניתן. להיפך, הושלט הצו - צו הפטריוטיזם העליון - לא להגיב. ידענו, כי אחרת יהיה אוי לכולנו, אוי ואבוי לעם ולעתידו. ואם היה מי שפקפק, שזו היתה הסיבה היחידה של התנהגותנו המתמיהה, באו המאורעות האחרונים ופקחו את עיניו.

שלושה פרקי הבלגה נכתבו במולדת ע"י בני-דורנו. שני הראשונים משקפים את יחסו של עם, אשר לא השתחרר עדיין מכבלי השעבוד הרוחניים אל העולם החיצוני. הבלגנו במשך 25 שנה כלפי הבגידה הבריטית. השלמנו עם כל הגבלה קטלנית של זכויותינו. נכנענו, למעשה, לכל גזירה. התנגדות לא ידענו. לא פוליטית, לא מזויינת, לא כלכלית. וכשם שהבלגנו כלפי השליטים הזרים, כן הבלגנו כלפי כלי השרת שלהם, הפורעים הערביים. במשך שלוש שנים הובלנו, למאותיהם, את טובי בנינו ובנותינו אל קבר, והחרשנו. זרוענו, ששותקה בגולה, לא הורמה גם בציון. לא נגד הרוצחים ולא נגד שולחיו, השלטון הבריטי.

אם בנינו יקראו את הפרקים הללו, הרי ילמדום למען דעת כיצד לא לנהוג בימי מבחן. כיום אין עוד איש שיטיל ספק בדבר, כי ההבלגה הכפולה כלפי חוץ, גרמה במישרין לכשלונותינו ולאסוננו. אך לעומתם, ישמש הפרק של ההבלגה כלפי פנים - ההבלגה שהצילתנו מן השואה של מלחמת אחים - מקור השראה לאהבת העם, מורה דרך לדורות.