מעמדו של הש.ב: המחלה: שלטון ממושך

במאמר מתייחס בגין למעמדו של הש.ב. בארץ. הוא טוען כי בן –גוריון הודה כי הש.ב. אומנם קיים ואת חלק מפעולותיו הוא מקדיש לענייני פנים. בגין יוצא נגד שלטונו של בן –גוריון על הש.ב. ובמיוחד על השלטון הממושך של מפא"י במדינה- אפילו אם השלטון הוא הגון, שלטון שכזה סותר את עקרונות הדמוקרטיה ונהפך במשך השנים למושחת ומסתאב. בגין טוען כי בלעדי פעילותם שלו ושל חבריו המדינה לא היתה קמה, ובן גוריון אמנם הכריז והגן על המדינה אך לא כבש אותה. בגין טוען כי לכל חלק בישראל יש חלק בהקמת המדינה החל מאנשי העליה הראשונה. בגין יצא נגד דברי רה"מ בכנסת שחלק מפעילותו של הש.ב מופנית לענייני פנים, ונגד כך שבן גוריון הוא האחראי לכל השירותים החשאיים בארץ. בגין מספר כי גם אצלו ביקרו אנשי הש.ב. ומוחה על מנגנוני ההאזנה ליריבים פוליטיים הנוהג בארגון. בגין מציע להפריד בין המחלקה המיוחדת לפיקוח פנימי לבן שרות המודיעין המופנה כלפי חוץ. בגין הבטיח כי ממשלה חדשה בראשות "חרות" תכניס רפורמות יעילות לש"ב .