מסקנות ועדת אשר וועדת קנת וחוותו של שר החקלאות – הישיבה השלוש-מאות של הכנסת תשיעית יום רביעי, ה' שבט תש"ם 23 ינואר 1980

 ראש-הממשלה מ. בגין:

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, את נאומו סיים חבר-הכנסת יוסי שריד, הנואם הראשון, במלים: לחסום את שרון בדישו. אני תוהה איך לא בוש חבר הכנסת להשמיע מלים אלו בכנסת. ״אל תחסום שור בדישו״ זה פסוק אבל קרה שהשתמש בו אדם שנשמתו עדן, הוא לא נמנה עם אנשי הליכוד, הוא בשעתו הסביר בעצמו שהיתה זו מילתא דבדיחותא, אדם אשר זכויותיו גדולות, מעשיו היסטוריים, ואשר לי היתה הזכות לשרת תחתיו בממשלת הליכוד הלאומי. אל תחסום בדישו את אריק שרון. ואותו חבר הכנסת אומר שהוא לא מכחיש שלאריק שרון יש זכויות. אני לא טוען שאדם בעל זכויות צריך להיות אדם שיוכר כיוצא מן הכלל, אני מסכים שבישראל יש לוחמים רבים אבל, יוסי, כאשר כדורים פילחו את גופו של אריק שרון אתה היית עדיין נער ולכן יכולתי לצפות ממך, כמו גם מחבר-הכנסת אבנרי, שתדברו בדרך ארץ, לא שתסתירו את דעתכם, לא שלא תנמקו את הצעתכם, אבל — דרך ארץ.

אמנון רובינשטיין (התנועה לשינוי ויזמה):

יש שני סוגי שרים בממשלה: אלה שנלחמים ואלה שלא נלחמים. זה תקדים חמור.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אני מדבר מבחינה אנושית, חבר-הכנסת רובינשטיין. הנח לי. אני חושב שזה לא עניין מפלגתי, אני חושב שהציטטה הזאת היא מבישה והייתי אומר זאת לגבי כל איש אחר ובמיוחד בגלל ההיסטוריה שלה. לא נוהגים כך בכנסת. ואף-על-פי-כן נזרקו המלים האלה.

אתה אמרת שאנחנו נעשים איזו קבוצה — אני לא רוצה אפילו לחזור על המלה הזאת — של אנשים לא ישרים כביכול על-ידי אריק שרון. אני רוצה להודיע: לי יש הכבוד לעבוד יחד עם אריק שרון בממשלה. גם אם לעתים יש לחברי ולי חילוקי דעות אתו זה כבוד רב לשבת ולשרת את עם ישראל יחד עם האיש הזה בממשלה ולא אשנה את דעתי.

אבל בקשר עם האימרה האומללה ההיא אני רוצה להביא ציטטה מן הדין-וחשבון של ועדת קנת שאף לא אחד משני הנואמים לא מצא לנחוץ להשמיעה באזני הכנסת. כל כך הרבה דברים הוציאו — מדין-וחשבון ועדת אשר, מדין-וחשבון ועדת קנת ואפילו מן הדברים שלי, לרבות ציטטה מדברי ברנארד שאו — אבל את הדברים שעכשיו אני עומד להשמיע מדין-וחשבון ועדת קנת הס מלהזכיר. ועכשיו תבינו מה זה הדיש ההוא. אומרת ועדת קנת: ״כפי שכבר הודגש מספר פעמים לא אמרנו ואיננו אומרים שהשר — שר החקלאות — עוקף את יישום החוק או משיג טובת הנאה לעצמו או עבור החווה שלו״. למה לא קראתם את הדברים האלה, למה לא ציטטתם אותם? אלא עולה חבר-הכנסת יוסי שריד ומדבר על דיש. בושתי ונכלמתי ואינני מכחיש את זאת לשמוע דברים כאלה מפי חבר הכנסת צעיר באופן יחסי לגבי אדם אשר צריך בהחלט — אני אומר מלה עברית פשוטה — לכבד אותו. הוא עשה משהו למען עם ישראל, הוא הקריב קרבנות למען האומה הזאת, הוא בין אלה שאיפשרו לנו להיות אזרחים במדינה עצמאית. למה צריך כך לפגוע בכבודו ? למה צריך כך להשפיל אותו, לנסות להשפיל אותו, הנסיון לא הצליח. חבר-הכנסת שריד לפתע פתאום גם נטפל למבקר המדינה, והוא אומר לא פחות ולא יותר מאשר שזה, המבקר, משרת את הממשלה הזאת. אני חושב שלהשמיע דברים כאלה על אדם הפועל זה שנים רבות כמבקר המדינה זה חורג ממסגרת פארלאמנטארית.

יוסי שריד (המערך):

אתה מצטט אותי שלא כהלכה, ביקשתי ממנו להפסיק         - - -

ראש-הממשלה מ. בגין:

אמרת — אני מצטט אותך — שהוא משרת את הממשלה הזאת. אני זוכר.

יוסי שריד (המערך):

יש סטאנוגראמה.

ראש-הממשלה מ. בגין:

חברי הכנסת יודעים שזכרוני איננו מן החלשים, אני זוכר דברים שנאמרו לפני חצי שעה. באיזו זכות אומר חבר הכנסת שמבקר המדינה משרת את הממשלה הזאת? הייתי אומר זאת על כל איש שממלא תפקיד נעלה זה, משרת את המדינה, אבל כאשר רוצים לבייש, לנסות להשפיל, אין גבול ללשון. שוב אני אומר, בושתי ונכלמתי על הדברים האלה.

פה דובר על תירוצים, לא שמעתי על שום תירוצים. מעניין, יש חברים העולים על הבמה הזאת ומציירים להם כאלה ציורים דמיוניים ואחר-כך יורים, קולעים. אבל איזה מין טיעון הוא זה ? לא שמעתי על שום תירוצים כאלה.

אנו יזמנו את הקמתה של ועדת אשר, שום ממשלה קודמת לא נהגה כך.

משה שחל (המערך):

לא היה צורך.

(קריאות באולם)

היו"ר מ. ל. מרון :

אני מבקש להפסיק.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אינני מאשים איש, אני רוצה לקבוע שלו מישהו רצה להוכיח שהיו אנשים        - - -

(קריאות באולם)

יוסף רום (הליכוד):

הוא יושב ב"מעשיהו" - - -           

היו"ר מ.ל. מרון:

אני מבקש לאפשר לראש הממשלה להמשיך.

ראש-הממשלה מ. בגין:

לו רצינו בעבר להעלות כנגד מה שנאמר למראית עין איזשהו חשש של ניגוד אינטרסים — אינני מאשים איש — בוודאי שאפשר היה לעשות כן. אנו, מיזמתנו שלנו, הממשלה הראשונה בישראל שיזמה הקמת ועדה כזאת, ואנו גם מינינו את ועדת קנת. אני מיניתי אותה כדי להבהיר באמת את הסוגיה. אבל זו סוגיה רצינית מאוד, נכון, מבחינה ציבורית. הממשלה החלה לדון בדין-וחשבון, צריך ללמוד אותו, חובה עלינו ללמוד אותו, לא סיכמנו את הדיון, אנו נסכם אותו באחת הישיבות הקרובות. מה אתם מעלים על הדעת שככה בן-לילה או בן-רגע משום שחבר-הכנסת שריד או חבר-הכנסת אורי אבנרי או מישהו אחר דורש מייד לפטר שר — כאילו הממשלה יכולה לפטר שר, אין סמכות קונסטיטוציונית כזאת — אנו מייד נקבל את דעתכם ? לא מיניה ולא מקצתיה. נלמד את הדין-וחשבון היטב, נדון בו בכובד ראש ונקבל החלטה. כפי שאמרתי, הממשלה שלה נמסר הדין-וחשבון הזה היא גם חייבת וגם זכאית לדון בו בכובד ראש ולקבל החלטה. אנו נקיים את הדיון הזה באחת מישיבותיה הקרובות של הממשלה, אדוני היושב- ראש, ולכן הכנסת צריכה לאפשר לממשלה לקבל את ההחלטה ואני מציע להסיר את שתי ההצעות מסדר- היום.