מסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה ונשיא מצרים – 21.11.77

שאלה: אדוני ראש הממשלה, האם קיבלת הזמנה לקהיר? ואם כן – מתי אתה נוסע?

בגין: אנחנו העלינו את השאלה בגילוי לב גמור. הייתי רוצה לראות את קהיר, אבל אני מבין את הסיבות למה, בשלב זה, הזמנה כזו לא ניתנה. אני רוצה לומר, שאני מקווה שאבקר בקהיר, אדוני הנשיא.

שאלה: יש לי שאלה לראש הממשלה ולנשיא מצרים: האם כשהנשיא סאדאת היה כאן, עיבדתם את הפרטים של המשך דו-שיח, לפני ג'נבה?

סאדאת: בוודאי, עשינו סקר מקיף לגבי כל השאלות העומדות בפנינו. ייחסנו חשיבות רבה לפגישה בז'נבה, אבל לא יותר מזה. הזמן היה קצר כל כך.

שאלה: (למר בגין) – איך תמשיך את הדו-שיח בלא שיהיה לך נציג בקהיר? איך תעשה את זה באופן מעשי?

בגין: המפליא ביחסים הדיפלומטיים, שהם תמיד הולכים יד ביד עם חתימת הסכמי שלום. לפעמים ביחסים כאלה, המו"מ קודם לחתימה. כך בדיוק נחתם ההסכם בין ברית המועצות ליפן, ב-1959 במוסקבה. לא היה זה הסכם שלום – ובכל זאת היה ביניהן הסכם ליחסים דיפלומטיים, שיהיו חלק בלתי-נפרד מאותו הסכם שלום, אשר בזמן הטוב ייחתם, כך אנו מקווים.

שאלה: אדוני הנשיא, למה אתה לא מזמין את ראש הממשלה לבקר בקהיר?

סאדאת: לאחר שהוזמנתי לכאן על ידי ראש הממשלה ולאחר שדיברתי בכנסת לעם ישראל, יש לראש הממשלה הרשות המלאה, הזכות המלאה לבוא, לשאת את דברו בבית המחוקקים שלנו. אבל בגלל סיבות מסויימות – שהעלינו אותן ודיברנו עליהן ביחד – החלטנו שאנחנו דוחים את הנושא הזה לעתיד.

שאלה: אדוני ראש הממשלה, נשיא מצרים נטל סיכונים פיזיים ומדיניים כדי לבוא לכאן – האם אתה סבור שאתה יכול לתת לו משהו לקחת עימו?

בגין: אנחנו מעריכים היטב את האומץ של הנשיא בהחלטתו להגיע מקהיר לירושלים. עשינו כמיטב יכולתנו להנעים את שהותו כאן. אני חושב שהוא נהנה מזהותו זו. היו לנו שיחות ידידותיות מעל במת הכנסת, וגם ביחידות. אין זו שאלה של פיצוי. מה שאנחנו רצינו להשיג בביקור הזה הוא: להבטיח שאנחנו מתחילים בדו-שיח ישיר, כיצד נביא את השלום למזרח התיכון, לא רק בין מצרים לישראל, אלא גם בין ישראל והארצות השכנות. ניתן לומר שהתקדמנו בבעיה זו. מלת מפתח היא: להמשיך! הסכמנו שנמשיך בדו-שיח, ובסופו של דבר יבוא השלום, ללא ספק!

שאלה: מי הם המנהיגים בעולם אשר עודדו אותך לנקוט בצעד הנועז, האמיץ הזה, להגיע לישראל, לקדם את השלום?

תשובה: סאדאת: זה התחיל לפני שיצאתי לנסיעה האחרונה שלי לרומניה, איראן וערב-הסעודית. לא דיברתי על כך עם איש, פרט לראש הממשלה שלי ומועצת הבטחון שלנו במצרים. המצב דרש פעולה. תהליך השלום היה צריך איזשהו מומנטום, דחיפה, אלה היו המניעים שלי לקבל על עצמי שליחות זו.

שאלה: לאחר שיחות ידידותיות כה רבות, האם, אומנם, הגעתם לידי הסכם לגבי משמעות המלים "בטחון ישראל ושכנותיה"?

סאדאת: השאלה הראשונה לדיון היתה: בטחון. עם ראש הממשלה ועם הסיעות השונות בכנסת היום הוסכם לגבי העקרון של הבטחון. אבל, אנחנו חולקים על המשמעות של בטחון, כפי שהיא נראית לכם, נדמה לי שבאמצעות ז'נווה נוכל להשיג הסכם. שתי הסיסמאות שהייתי רוצה שיישמעו הן: לא תהיה עוד מלחמת אוקטובר, ונסכים לגבי הבטחון. נדמה לי, כי אלו הן שתי הבעיות העיקריות.

בגין: היית רוצה להוסיף עוד הערה אחת: בעת ביקורו של הנשיא סאדאת בירושלים, הושג הסכם עצום לכשעצמו, דהיינו: לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד מיתקפות, ושיתוף פעולה כדי למנוע כל אירוע, אשר עלול להוביל להתנכלויות טרגיות מעין אלו. אמרתי זאת גם כאשר פניתי ישירות לעם המצרי: הבה ונעלה שבועה: לא עוד עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד איומים. הרשו לי לומר, שההתחייבות המשותפת הזאת נאמרה וניתנה בירושלים, ואנחנו מודים מכל לב לנשיא סאדאת על שאמר זאת מבימת הכנסת, הן לתומכים בי והן למתנגדים לממשלה – לאפוזיציה. זהו הישג מוסרי עצום לעמים שלנו, למזרח-התיכון, לעולם כולו.

שאלה: האם יהיה מקום גם לפלשתינאים בדו-שיח שיימשך בין ישראל ומצרים, אם היום, או בשלב מאוחר יותר בועידת ז'נבה?

בגין: בוועידת ז'נבה יהיה ייצוג נאות של ערבים פלשתינאים. הסכמנו על כך. באשר למקום שבו יישמך הדו-שיח, האמינו לי, הנשיא סאדאת ואני יודעים גיאוגרפיה.

שאלה: אדוני הנשיא, אתה עומד לעזוב את ישראל. האם יש לך בשורה לאנשים היושבים בישראל, אשר עימה אתה נתון במצב מלחמה?

סאדאת: לעם היושב בישראל, עלי לומר זאת: אני מודה מכל לב על קבלת הפנים החמה, ועל הרגשות הנפלאים שגילו כלפי!

שאלה: אדוני הנשיא, ממשלת ישראל איפשרה לעיתונאים מצריים לבוא ולסקור את האירוע. האם תהיה מוכן לפתוח אתה דלתות בפני עיתונאים ישראליים.

סאדאת: כאשר מר בגין יבקר אותנו, תוכלו לבוא. לא קודם לכן.

שאלה: למר בגין ולמר סאדאת: האם שניכם משוכנעים בכנות ברצון לשלום של כל אחד מכם? האם קבעתם תאריך לזימון מחדש של ועידת ז'נבה?

סאדאת: לגבי השאלה הראשונה: כן! לגבי השאלה השניה: אנחנו נפעל בעתיד הקרוב למען זימונה מחדש של ועידת ז'נבה.

בגין: לגבי השאלה הראשונה: כן! לגבי השאלה השניה: אנחנו נפעל בעתיד הקרוב למען זימונה מחדש של ועידת ז'נבה.

שאלה: אדוני הנשיא, איזו התקדמות פיסכולוגית וממשית עשית בביקורך בישראל?

סאדאת: אחד המניעים העיקריים לביקור בישראל היה, שברצוני לתת לתהליך השלום תנועה חדשה ולהיפטר מהמחסומים הפסיכולוגיים אשר לדעתי, היו למעלה מ-70% מן הסכסוך. 30% הנותרים הם התמצית, המהות עצמה. לגבי המהות: סקרנו את המצב, אבל הזמן הוא כה קצר, כדי להגיע להתקדמות, קצר מדי.

שאלה: האם אתה חושב, אדוני הנשיא, שברית המועצות מהווה מחסום בדרך לז'נווה?

סאדאת: ודאי שמעתי על ההודעה שנמסרה על ידי ברית המועצות וארצות הברית לגבי זימונה מחדש של ועידת ז'נבה. מה שאמרתי הוא שיחסי עם ברית המועצות הם מתוחים. נראה שכל מה שאעשה אינו נושא חן בעיניהם. הביקור כאן גם כן לא נשא חן בעיניהם. ולכן אני אומר: כל אימת שהצדדים הנוגעים בדבר מגיעים לכלל הסכם – אף אחד, אם זה מעצמה גדולה או מדינה קטנה, אינו יכול למנוע בעדנו למלא את הדברים שהסכמנו עליהם.

שאלה: אדוני הנשיא, האם לא הגיע הזמן לשים קץ לחרם הערבי?

סאדאת: היו לי רעיונות בנידון. אני שוקל את כל הנושאים האלה, אבל הם רק עניינים צדיים. הבה ננסה לפתור את הנקודות העיקריות. הבעיות הצדדיות ייפתרו מאליהן, לאחר מכן.

שאלה: מר סאדאת, אמרת הבוקר שנאומו של מר שמעון פרס היה קונסטרוקטיבי. התוכל לומר מה בדיוק נראה לך קונסטרוקטיבי בנאומו של מר פרס?

סאדאת: אמרתי שאנחנו חלוקים על בעיות אחדות. בכל זאת היה נאומו קונסטרוקטיבי.

שאלה: חזרת ואמרת הבוקר, כי מה שלא יקרה בין מצרים לבין ישראל, יש לבקש את הפיתרון שלא באמצעות מלחמה. אני שואל: האם ההכרזה הזאת מבטלת את הכרזותיך הקודמות. האם אפשר לומר, שאם לא תוכל לקבל בחזרה את השטחים המוחזקים בדרכי דיפלומטיה – תחזירם בדרך מלחמה?

סאדאת: בכנות אומר לך: ברוח חדשה זו, ותאוצה חדה זו, הבה נסכים שמה שלא יקרה בינינו, נפתור זאת ביחד, באמצעות שיחות, לאו דווקא באמצעות מלחמה, כפי שאמרתי לכם. באמת נגעה לליבי עד מאד קבלת הפנים של ילדי ישראל. דבר זה קורה גם במצרים. אתם יודעים שעמי במצרים עומד מאחורי במאה האחוזים. הם אינם רוצים במלחמה. הם רוצים שניישב את חילוקי הדיעות ליד השולחן. אך שימו נא לב, ואמרתי זאת בכנסת: אני אמרתי ש"ללא נסיגה מן השטחים המוחזקים אין בכלל לדון ליד השולחן". אנו חלוקים על כך. מר בגין רואה בכך תנאי. זה יהיה ענין לדיון בז'נווה.

שאלה: האם דנת היום עם נציגים מהגדה המערבית על עתיד הגדה המערבית? האם אתה חושב שעליהם להשתתף בז'נווה?

סאדאת: קיבלתי את פניהם. יפה היה מצידם שבאו והתנצלו בשם אלה המגנים אותי. באמת שמחתי. היתה לי הרגשת התעלות כשהתפללתי אתמול במסגד אל אקצ'ה ונפגשתי שם עם האזרחים הערביים שלנו. בענין נציג הפלשתינים: ובכן אל לי לומר דבר וחצי דבר בענין זה. על הפלשתינאים להחליט בעצמם לבין עצמם בענין זה.

שאלה: אדוני הנשיא, עכשיו, כשאתה מכיר את הנושא של השואה בימי הנאצים ביתר שאת, האם יש לך יתר הבנה לכך, שישראל נחושה בדעתה להגן על עצמה נגד האלמנטים הקיצוניים, אשר גמרו אומר להשמיד אותה?

סאדאת: שמעת, שבטחון הוא אחת הסוגיות העיקריות, שיש לדון בהן. אני בהחלט מסכים לענין הבטחון לישראליים. אך מצד שני, אל נא ייעשה הדבר פשרה בענייני אדמות, כי זאת התפשטות. אני חושב שנדון בזאת ביסודיות פחות או יותר. קילומטרים אחדים לכאן או לכאן, לא יעניקו את הבטחון! העיקר היא הכוונה, היא הנותנת בטחון.

שאלה: אדוני הנשיא, התקפות נוקשות הופנו כלפיך מהעולם הערבי. גם איימו עליך ברצח על מה שעשית. מה אתה אומר לאלה המטיחים זאת כלפיך?

סאדאת: לא אומר להם דבר או חצי דבר. אומר לעמי שלי במצרים מה קרה כאן. אספר לפרלמנט, ימים מספר לאחר שאחזור. אין לי צורך לענות לכל אלה אשר תקפו אותי. אזכיר לך, שלאחר חתימת הסכם ההפרדה השני, במשך שנה תמימה הייתי מטרה להתקפות הרבה יותר ארסיות.

שאלה: אדוני ראש הממשלה, האם אתה מרגיש בחוסר סימטריה בעובדה שהנשיא סאדאת עבר תהום פוליטית וחשף עצמו, שעה שאתה נשאר בתוך הבטחון היחסי והתפיסה הפורמאלית של ישראל?

בגין: אמרתי לך ידידי: אני מוכן לנסוע לקהיר בכל יום, ואז אסתכן באותה מידה. אם להסתכן – אם הבעיה היא לקחת סיכונים נדמה לי ששנינו מוכנים להסתכן.

שאלה: אדוני ראש הממשלה, למה לא התייחסת אפילו במילה אחת בנאומך לדברי סאדאת על הבעיה הפלשתינאית?

בגין: אני התייחסתי! דיברתי עברית, ובעברית, פלשתינה היא ארץ ישראל. בארץ הזאת חיים שני עמים. לכן, ישנם יהודים פלשתינאים וישנם ערבים פלשתינאים. כשאתה אומר פלשתינאי – אינך מסביר את הבעיה העומדת בפנינו. אנחנו מכירים בלאום הערבי בארצנו – בלאומיות הערבית בארצנו. תמיד אומרים: הבעיה של הערבים הפלשתינאים. כשדיברתי אני עברית, אמרתי: הבעיה של ערביי ארץ ישראל, מפני שבעברית, זה שמה של הארץ. כאשר דיברתי אל ערביי ארץ ישראל, הכוונה היתה, כמובן, לערבים מפלשתינה. זוהי הבעיה – ויש לנו הצעות לפיתרונה.

שאלה: אדוני הנשיא, האם יש לך תוכניות להיפגש עם הנשיא אסאד?

סאדאת: בעולם הערבי אנחנו נפגשים מפעם לפעם. כשביקרתי בדמשק, לפני בואי לכאן, נשאלתי אם הנשיא אסאד ניסה להפעיל עלי לחץ כדי שלא אבצע את הביקור שלי. אמרתי אז: איש לא יפעיל לחץ על השני – זו דרכנו.

שאלה: אדוני הנשיא, האם אתה מרגיש, שאתה קרוב יותר להכיר בצרכים הצודקים של הפלשתינאים?

סאדאת: אני בטוח, שהתהליך שבו התחלנו, באמצעות הביקור שלי, יאפשר לנו למצוא פתרון לכל הבעיות. אני גם סבור שמדינה פלשתינאית היא חשובה מאוד – על אף חילוקי הדעות שבבעיה זו. בז'נבה נוכל להחליט בכל הבעיות. אם אתה שואל אותי, אם אני אופטימי או פסימי, אני אומר לך: אני אופטימי.

סיכומו של בגין

אדוני הנשיא, גבירותי ורבותי, בעוד שעתיים יהיה הנשיא סאדאת בדרך לארצו, לקהיר, יורשה לי לסכם את הביקור המרשים הזה. זהו, באמת, ביקור לא רגיל ולא שיגרתי. אנחנו – באופן רישמי – במצב לחימה בין שתי הארצות. עד כמה שזכור לי, אינני יודע על תקדים כזה במנהיג ארץ שנמצאת במצב מלחמה ביקר בארץ הנלחמת ומתקבל בחום לב כזה, בכנות כזו. התגובה היתה חיובית, בממשלה, בפרלמנט, אבל קודם כל אצל העם כולו. נסענו יחד, הנשיא סאדאת ואני, כמה פעמים. ראינו את העם ברחובות, באלפיהם, נשים וילדים, גברים וטף – כולם קיבלו את פני הנשיא ואימצו אותו לליבם. ילדינו נופפו בדגלים של מצרים וישראל. אני רוצה ברשותך, אדוני הנשיא, להביע את תקוותי הכנה, שלא ירחק היום שבו גם ילדים מצריים ינופפו בשני הדגלים: הישראלי והמצרי. הביקור הזה הוא הצלחה גמורה לשתי הארצות, למען השלום. מכיוון שגם הנשיא וגם אני מאמינים ברשות העליונה – אני אומר לפני פרידתו של הנשיא והפמליה שלו, שאנחנו עומדים בתפילה לאלוהים שבשמים – שייתן לכולנו את התבונה להמשיך במאמצים להביא שלום לעמינו – שלום אמת, וכך להבטיח שבאיזור הזה – יגיעו כל השוכנים בו לשלום, לקידמה, ויחיו בחיי חופש – צדק ואושר.

סיכומו של סאדאת

גבירותי ורבותי, אנצל הזדמנות זו ואודה לראש הממשלה, מר בגין, לעם הישראלי, לנשיא קציר – על קבלת הפנים החמה אשר קיבלתי כאן, אנחנו ברגע מכריע וקובע. הבה נקווה כולנו יחד, שנוכל להמשיך ברגע הנעלה הזה בז'נווה. ומי יתן שהאל ידריך ויכוון את צעדינו ואת צעדיו של ראש הממשלה, בגין, והכנסת, מפני שיש צורך בהחלטות קשות ודרסטיות. כוונתי לומר, שאני את חלקי תרמתי, כאשר החלטתי לבוא לישראל. עתה אצפה להחלטות שתבואנה מראש הממשלה, מר בגין, והכנסת. מיטב האיחולים לידידי, ראש הממשלה מר בגין, ולמשפחתו, ותודה לאומץ הלב של העם הישראלי – אשר את קבלת הפנים שלו לא אשכח לעולם.