מנחם בגין משיב לשרת בעניין השתקת השואה

אני מניח, כי אתם מצפים לשמוע ממני חדשות נוספות על המאורעות המדיניים, שארעו בימים אלה בכנסת ובממשלה. אין כאלו בפי. עדיין אין חדש תחת שמשה של ארצנו. גרור אחד של מפא"י קפץ ברגע של פחד, או הוקפץ ברגע של גז, מעגלתה, שעליה נשארו הגרורים. השינוי הגדול, שלו מייחלים בעמקי ליבם המוני העם לא חל עדיין. אם תרצו – יחול, ובקרוב.

אולם בימי הדיונים הנסערים הועלו, בפני האומה, שלוש עובדות חשובות, חמורות.

עובדא א' – המפלגה השלטת, המביטה על מדינתנו כעל אחוזתה, ערכה התקפה כללית על המשפט העברי הבלתי תלוי. אין פלא. כל שלטון ממשוך, בעל מגמות השתלטות טוטליטרית, אי־תלות המשפט היא כצנינים בעיניו. אולם אנחנו, אשר עליונות המשפט היא לנו עקרון קדוש, ערכנו התקפת נגד, והמתקיפים נאלצו, בלחץ דעת הקהל, לסגת אף ללא סדר טוב בשורותיהם. יתכן כי אין זו לעת עתה אלא נסיגה טאקטית. נעמוד על המשמר. בעזרת העם, שהורה צדק ומשפט לגויים, ננצור את עליונות המשפט בישראל.

עובדא ב' – הציונים הכלליים עשו נסיון חדש להערים על העם. מפלגה זו, המצטיינת בדלות האינטלקטואלית משוועת, שידיעותיה בתורת הכלכלה הן קלושות מאוד, שהיא בורה גמורה במדיניות, ועם־ארצית לא קטנה בהלכות מדינה; מפלגה זו, המטיפה להבלגה, לפחדנות ולנכונות לכניעה; המפלגה שהצילה את משטר מפא"י מהתמוטטות – מנסה שוב להעמיד פנים, כאילו היא מהווה גורם אנטי־מפא"יי בישראל. אני מניח כי לא יצליח נסיון זה. הוא שקוף מדי. והוא השני בתקופת זמן קצרה. ההערמה, המצליחה פעם אחת, קלושים סיכוייה להצליח פעם שניה. עמנו למד ויודע כי מגמתם של הציונים הכלליים, החסרים כל אידיאל לאומי, אינה אלא לשוב וליהנות מפירורי השולחן השלטוני של מפא"י.

עובדה ג' – השתקת השואה. על אף הכחשותיהן המקוצפות של ראש הממשלה וחבריו, הריני חוזר ואומר באזני אלפי אזרחים, ותיקים ועולים, כי הסוכנות היהודית הסתירה את דבר ההשמדה ההמונית, חדשים רבים לאחר שהחלו לפעול פלוגות ההשמדה באירופה. הכחשותיהם של משתפי הפעולה הסוכנותיים־מפא"יים – העם למד, במשך שנות דור ואולי ביחוד השנה, לעמוד על מהותן ומהימנותן. ראש הממשלה, למשל, אף הכחיש כי אנחנו, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי החילונו בעיצומה של ההשמדה להילחם לפריצת השערים לעברם הארצישראלי. הכחשה למופת! יוצא כי לא הארגון הצבאי הלאומי לחם בשלטון הבריטי, אלא לחם בו אדון משה שרת.

אולם למה אנו מעלים את זכר הימים הנוראים ההם? הן את המתים לא נחייה. אנו עושים זאת למען החיים, למען בנינו. עמנו מוקף אויבים. סכנת ההשמדה עוד לא פסה הימנו. נזכור ונדע כי אין להיכנע לאויב, כי יש לעמוד נגדו באומץ, כי אין להסגיר בידיו אחים, כי את משמעת הגיטו הנכנע מצווה להפר ולפרוש ממנו. אם את כל אלה נזכור, לא תשוב עוד לעולמים פרשת ההשמדה. נהיה עם אחד, גאה וחפשי, היודע יחדיו לעמוד על נפשו, להדוף את אויביו, ומורא אין בליבו.

[...]