ליום העצמאות

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ה' אייר התשי"ב, 30 באפריל 1952
מתוך:
עמוד 2
נושאים:
אישים - דב גרונר, זאב ז'בוטינסקי. מחתרות - אצ"ל, המנדט הבריטי. מדינות - ארה"ב, צרפת. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה. תפוצות - גלות, יהדות התפוצות. לאומיות - לאום יהודי (ציונות). בטחון - מלחמת העצמאות. ריכוז האומה - שיבת ציון
במאמר זה לכבוד יום העצמאות הרביעי של מדינת ישראל מציין בגין את החשיבות הרבה של סילוק השלטון הבריטי על ידי האצ"ל כתנאי הכרחי להשגת העצמאות. בגין מציין את הייחוד של תקופת המרד שבו יהודי חדל לפחד משלטון כובש ואת הייחוד של מלחמת העצמאות שבו העם היהודי נלחם למען עצמאותו. בגין מציין את התפקידים הנוספים שיש למדינה לאחר השגת עצמאותה: שחרור המולדת כולה והעלאת יהודי הגולה ארצה.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

דור ההשמדה היה לדור הגאולה – כיצד? הדם והאדמה עשו את הפלא. כאשר יצאנו להלחם נגד המשעבד הבריטי, שגזל את מולדתנו, ידוע ידענו, כי למלחמה לחיים או למוות יצאנו. יתומים מהורים, שכולים מבנים הסתערנו על מבצרי האויב ולא היה אמצעי דיכוי בידיו בכדי להרתיענו, כי כל אחד ואחד מאתנו שאל את נפשו: במה טוב הנני מאחי, שהועלו למוקד; האין חיי אלא מתנת האלהים, והאין חובה עלי לסכנם למען לא תחזור עוד השואה? זאת היתה הרגשתו של דוב גרונר ושל כל שאר הרוגי המלכות בשבתם במשך חדשים בתאי המוות ובעלותם לגרדום ושירת האמונה לא על שפתותיהם בלבד \, כי אם בלבם. זו היתה המהפכה הנפשית הגדולה, שהצמיחה פירותיה בקרב העם כולו: היהודי חדל לפחד והמשעבד הנכרי ידע, שאין במה להפחיד את היהודים. כך פעל הדם.

ולא פחות ממנו השפיעה האדמה, זו אדמת המולדת, שקראה לנו ממרחקים, שחידשה את עלומינו, שהחזירה לעם ישראל את גבורתו והפכה את היהודי מהגיטו לגור-אריה יהודה. אין לשכוח, כי כל עוד ישב עמנו בארצו היה תמיד עם לוחם, בין לכבוש ולהרחבת הגבול, לבין נגד משעבד משתלט. רק עם צאתנו לגולה פורק נשקנו הנפשי ויחד אתו הושמט מידנו הנשק הממשי והיינו כצאן לטבח יובל. אך כשחזרנו לארץ מכורתנו, חזרה שכינת הגבורה אל העם הבוחר בציון וקם לו נוער, שלא היה כמותו מימי בר־כוכבא ועד עצם היום הזה.

במלחמת השחרור נגד המשעבד הבריטי, אשר את חותמה עליה הטביעו הדם והאדמה כאחד, הבאנו ליום ד' באייר, הקודם לה' באייר. בד' באייר חוסל השלטון הבריטי; בה' באייר קמה מדינת ישראל. הא בהא תליא. כשם שביקום לא היתה זורחת השמש בה' אייר אלמלא היתה יורדת הלבנה בד' באייר, כן גם בהיסטוריה של מלחמת ישראל לא היתה אפשרית הקמת המדינה, בלעדי סילוקו של השלטון הבריטי. זאת היא האמת ההיסטורית הפשוטה על העצמאות העברית ועל חג העצמאות, וכל יהודי נאמן חייב לזכור אותה לא רק בדור הזה, כי אם בדורות הבאים. ולא רק לזכור צריך את העובדה הזאת; צריך ואפשר גם להתגאות בה. מלחמתה שחרור שלנו, מלחמה עצמית היתה. איש לא עזר לנו. וכמעט הכל הפריעו. והאם יש לך דבר, שבו יתגאה עם יותא מאשר בנצחונו נגד משעבד אדיר־כח? סבורני, שלא נפריז אם נאמר, שכל הדורות בעם האמריקאי, הצרפתי, האירי, הצ'כי, היווני והפולני התחנכו על הגאווה המיוחדת ועל רוח החופש, שמקורן במלחמת העצמאות של העמים הללו.

האמת ההיסטורית השניה היא, שמדינת ישראל, שהוקמה בה' באייר לא היתה קיימת יותר מאשר באותו יום, אלמלא השלב השני של מלחמתנו – היא המלחמה נגד צבאות הפלישה הערביים, שכירי בריטניה, אשר בעזרתם קיווה בווין להשמידנו מתחת שמי ד', או לפחות להפכנו לעבדים לדורות רבים. במלחמה זאת השתתף כבר העם כולו, על כל ארגוניו ועל כל שכבותיו. גם מלחמה זו התנהלה לחיים או למוות. גם במלחמה זו בוצעו מעשי גבורה עילאיים והנוער העברי כולו הוכיח, שאכן קם והיה חזונו של זאב ז'בוטינסקי על דור גאון, נדיב ואכזר.

מדינת ישראל שכך – "רק כך" – הוקמה, אינה אלא שלב במלחמה למען גאולת ישראל. שני תפקידים בפנינו: לשחרר את המולדת ולגאול את האומה, לשחרר את המולדת כולה ולהחזירה לעם כולו. אנו עדיין מוקפים אויבים, המצפים ליום הנקם ומשחיזים פגיונותיהם בבתי יציקה בריטיים. עמנו עדיין בגולה וחרב ההשמדה, שהונפה בדור הזה מעל ראשו עוד לא הושבה לנדנה. עלינו להביא למולדת מיליונים יהודים ועלינו להושיבם על האדמה, שהיא דרושה להם, כפי שהם דרושים לה.  התפקידים הבכירים האלה, שהושמו על שכם דורנו, יבוצעו אם כל העם כולו יעריך את גודל השעה, ידע את המטרה ויבין, כי קרבנות רבים דרושים, בכדי להגשים את חזון שיבת ציון, שהוא הוא הנושא בכנפיו את הגאולה השלמה.