ממשלת המיעוט בראש מפירי החוק במדינה דבריו מ.בגין על חוק המעבר לכנסת השניה ועל סמכויותיה של הממשלה המפוטרת

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ג' ניסן התשי"א, 9 באפריל 1951
מתוך:
עמוד 2
נושאים:
ממשל - אופוזיציה, דמוקרטיה, יחסי רשות מבצעת-רשות מחוקקת, כנסת, ממשלה, פרלמנטריזם. אישים - דוד בן-גוריון. משפט - הצעות חוק
בגין מזכיר את דבריו של בן גוריון בועדת חוקה תש"ט בעניין ממשלה מתפטרת. בן גוריון הציע כי "ממשלה שהכנסת הביעה לה אי-אמון תמשיך למלא את תפקידיה עד הכון ממשלה חדשה". בגין טוען כי לא יתכן שממשלה שאין לה רוב תמשיך בתפקידה כרגיל. הוא ציין שסיעתו הציעה ,אז, תיקונים לסעיף: א. ממשלה שהביעה בה אי אמון תגיש את התפטרותה לנשיא. (מציין שתיקון זה התקבל) ב. ממשלה מפוטרת תטפל רק בענייני ממשלה שוטפים, כנהוג בחוקות של עמים שונים. בגין טוען שהכנסת הביעה אי אמון בממשלה בנוגע לבעית החינוך, לא יתכן שממשלה מפוטרת תישאר בתפקידה עד שממשלה חדשה תתחיל את תפקידה, כי במידה ולא יתאפשר לו, או לבן גוריון להקים ממשלה יציבה תמשיך המפלגה המפוטרת לכהן באופן בלתי מוגבל, כשברור שאין לה רוב בכנסת. עניין זה פוגם במשטר הפרלמנטרי בו הכנסת גם מחוקקת אך תפקידה גם לפקח על הממשלה ולפטרה במידת הצורך.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

ממשלת המיעוט בראש מפירי החוק במדינה

דבריו של מ. בגין על חוק המעבר לכנסת השניה ועל סמכויותיה של הממשלה המפוטרת

בזמן הדיון על חוק המעבר תש"ט, הובאה לפני וועדת החוקה של האספה המכוננת הצעה בשם מר בן-גוריון, וזה היה תוכנה: "ממשלה שהכנסת הביעה לה אי אמון תמשיך למלא את תפקידיה עד היכון ממשלה חדשה". ההצעה הזאת היתה אופיינית מאוד ברחה האנטי-ממלכתית, כי הרי ממשלה – כן נאמר בהצעה – שהכנסת הביעה לה אי אמון, הדבר הראשון שהיא עושה מהו? היא ממשיכה למלא את תפקידיה. בסופו של דבר, ממשלה איננה סוכנות יהודית שבה המתפטרים הולכים ללמוד יוונית עתיקה ולאחר שהם מסיימים את חוק לימודיהם הם מוסרים את התפטרותם – ושלום על ישראל. מדינה איננה קונגרס; משלה איננה סוכנות. אנחנו לא הסכמנו להצעתו של מר בן גיוריון כי משחר נעורינו חונכנו על ידי זאב ז'בוטינסקי ברוח ממלכתית, וראינו את תקומת המדינה כאשר עדיין כל שרי הממשלה היושבים פה, הסבירו לגויים וליהודים, שמדינה יהודית פירושה השתלטות על עם אחר, ואסור להקים מדינה יהודית.

מתוך גישה ממלכתית, אשר חסרה בהצעת מר בן-גוריון, הצענו שני תיקונים להצעה הנ"ל: א. "ממשלה שהכנסת הביעה לה אי אמון מגישה את התפטרותה לנשיא המדינה". זהו הצדע הראשון אשר ממשלה שאיננה נשענת על הרוב בבית המחוקק חייבת לעשותו.

ב. "ממשלה אשר פוטרה על ידי הבית המחוקק, עד היכון ממשלה חדשה, תטפל בענייני ממשל שוטפים" נוסח זה, "ענייני ממשל שוטפים", איננו מקורי; הוא מופיע בקונסטיטוציות של עמים רבים.

פ. רוזן – שר המשפטים: איפה?

מ. בגין: כבדו השר, אני חושב שחבר הכנסת ד"ר לם יעזור לך להזכיר את הדבר, כי הוא ניסח זאת בשפה הגרמנית. ואני אינני רוצה לדבר גרמנית מעל במת הכנסת. היו קונסטיטוציות של מדינות דמוקרטיות מאוד. אשר בהן היה הסייג הזה. תיקוננו הראשון נתקבל. בחוק המעבר תש"ט, כתוב על פי הצעתנו, לאמור: "ממשלה אשר הכנסת הביעה לה אי אמון מגישה התפטורתה לנשיא המדינה". אולם תקוננו השני נדחה על ידי רוב גדול מאוד, על ידיד כל המועמדים דאז לממשלה. ועתה אנו אוכלים את פרי הבאושים של הגישה האנטי ממלכתית אשר נתנה אותותיה בדיוני ועדת החוקה. כי מה קרה? הממשלה הגישה התפטרותה לנשיא המדינה לאחר שהרוב בכנסת הביע לה אי אמון. אולם הממשלה מוסיפה למלא תפקידיה על פי חוק המעבר, כאילו לא קרה דבר. ומר בן גוריון טוען שהרוב אשר הביע לו אי אמון הכריח אותו להיות ראש ממשלה. מר בן גוריון מוסיף לטעון שהוא החליט לפנות אל העם, הווה אומר שלא הבית אשר אמר למר בן גוריון "אתה אינך מסוגל להיות ראש הממשלה ואין אתה צריך להיות עוד ראש הממשלה: הכריח אותו לשאול את העם אם הוא רוצה בו כאש הממשלה או לא.

קריאות מספסלי מפאי..

בגין: הבית הביע אי אמון לראש הממשלה ולממשלתו, לאחר שראש הממשלה העמיד את בעיית החינוך כבעיית אמון. ומאחר שהרוב בבית דחה את הצעתו של מר בן גוריון, הכריח אותו הרוב לשאול את פי העם.

אבל מר בן גוריון טוען: "ואף על פי כן אני אהיה ראש ממשלה" והוא מוסיף לטעון: "והיה אם הבחירות החדשות לא תאפשרנה לי, למר בן גוריון להקים ממשלה, שאני חושב אותה ליציבה אני אוסיף להיות ראש ממשלה, בלי רוב בבית, כאילו לא קרה דבר". כמה זמן? – איש אינו יודע! אולי תתקיימנה בחירות חדשות, ועד אז –

אליעזר ליבנה (מפא"י): עד אשר בגין וסנה יקימו ממשלה!

בגין: כמה זמן יימשך מצב זה? – אין סייג לכך. כמובן "הקמת ממשלה יציב האינה תלוייה ברצונו של איש. בוודאי כולנו רוצים בממשלה יציבה, אולם זה תלוי במציאות הפוליטית וביחסי הכוחות הפרלמנטריים. ואולם, אני שואל דווקא את הממשלה הזאת, המפורקת מאחריות קולקטיבית, המפורקת מאחריות פרלמנטרית – כיצד אתם מקבלים על עצמכם להפר את החוק היסודי של המדינה ולטעון למלוא הסמכות לזמן בלתי מוגבל, אף על פי שהנכם ממשלת מיעוט? הרי בסופו של דבר מוכרח להיות הבדל בין ממשלה פרלמנטארית הנשענת על רוב בבית המחוקקים לבין ממשלה "פרלמנטארית" כביכול, הנהנית מאמון של מיעוט בלבד בבית המחוקקים. כי אם אין הבסדל למה פרלמנט? כיצד תקראו למשטר במדינה העברית משטר פרלמנטארי? תפקיד בית המחוקקים הוא לא רק לחוקק חוקים, אלא לפקח על הממשלה לפטר ממשלה שהרוב אינו רוצה ביקרה ולהעלות ממשלה שהרוב רוצה בסמכותה. אם אין הבדל זה. הרי אתם עושים ללעג ולקלס את עצם המושג של משטר פרלמנטרי, הרי אתם משליטים את רצון המיעוט על העם הזה. והדבר הוא חמור מאוד. ואני אגיד למה, משום מה הוא כה חמור.

עתון "הארץ" אינו חשוד בקיצוניות, להפיך, הוא ידוע כעתון מתון, ועתון "הארץ" המתון פירסם מאמר ובו קבע שהממשלה הזאת, למעשה, היא בלתי חוקית. זהו דבר אופייני מאוד. ואני מזהיר אותך, מר בן גוריון, ואת כל חבריך בממשלה ואת כל חברי הבית הזה: אל תלכו בדרך נלוזה. עליכם היה לבקש מאת הבית להגביל את סמכויותיכם, כל עוד אין לכם רוב בו. עליכם לדרוש את הגבלת הסמכויות, כי אחרת אתם קובעים תקדים מסוכן ביותר לאומה זו. זכרו: - באו אלינו יהודים מקצות תבל אשר היו תחת שלטונות מדכאים של גויים, והם למדו להפר חוקים של הגויים, וזו היתה מצווה לאומית יהודית להפר את חוקי הגויים שהתנקשו בזכויות החיים שלהם. בארץ הזאת היתה מהפכה נגד שלטון נכרי, ואנו בכוונה תחילה הפרנו את חוקיו, משום שרצינו לסלקו מכאן, במשך דורות ואף בשנים האחרונות נוצר איפוא הלך רוח מסויים, שהחוק אינו קדושה. והיום, כתוצאה מן המשטר שאתם הקימותם – ואתם יודעים על ך כמוני – ישנה, למעשה, הפרת חוק מתמדת בעם הזה. אין כמעט אזרח ישראלי שלא יפר את החוקים שאתם מחוקקים, וזה דבר מסוכן..

אריה בהיר (מפא"י): אתם מחנכים את האזרחים לכך!

בגין: אני אומר בפני עם ועדה...

ד. בן גוריון: הבית הזה הוא המחוקק את החוקים, והבית הזה יחליט – ולא "חרות" ועתון "הארץ".

בגין: זהו מצב של EXLEX לא רק מדיני אלא גם - מה שיותר מסוכן – EXLEX פסיכולוגי. אנו שהפרנו חוקים של שלטון נכרי מדכא, אומרים בפני עם ועדה, כי יש לכבד חוקים של שלטון עברי, אפילו של שלטון עברי רע, שאנו רוצים ברדתו, - והוא ירד. אנו רוצים בחינוך העם להכרת החוק בישראל להגברת תחושת החוקיות של ממשלה עברית, אנו רוצים שכל אזרח יכבד את החוקים אפילו אם הם אינם מוצאים חן בעיניו, אם הם נתקבלו על ידי בית המחוקקים, ומבוצעים על ידי ממשלה חוקית. אך מה אתם עושים? – אתם מתנקשים בהכרת החוק של העם, אתם המושלים והשליטים – אתם הנותנים את הדוגמה הבולטת ביותר כיצד להפר את חוק החוקים של העם – חוק שלטון הרוב. אין לכם רוב! אתם נשענים על מיעוט! כיצד נטלתם לעצמכם את מלא הסמכות של שלטון הנשען על רוב, כאילו לא קרה דבר?!

על כן חייב הבית לחוקק חוק מפורש – תהא הממשלה אשר תהא – שאם ממשלה פוטרה על ידי הרוב בבית המחוקקים, היא אמנם, באין אפשרות להרכיב ממשלה אחרת, תוסיף למלא תפקידי ממשלה מסויימים עד קום ממשלה יציבה, אולם יש גבול לסמכויותיה. ממשלה הנשענת על מיעוט בלבד אין לה כל הסמכויות הניתנות לממשלת-רוב, בשטחים מסוימים ישנה הגבלה, כמובן, בשטחי חיים מתריעים של המדינה. הממשלה הזאת יכולה היום לחתום על חוזה בינלאומי שעל פיו תופקע עצמאות ישראל והיא תטען: אני ממשלה, אני הקובעת, משום שעדיין אני מכהנת בשלטון? ואפילו ענין כזה, כמו קביעת סדר היום של דיוני הכנסת טעון הסדר חוקי.

כאשר לממשלה יש רוב, יש הגיון בדבר שאם היא מציעה סדר יום לדיוני הכנסת, הרי באופן אוטומאטי הוא מתקבל, משום שמניחים מראש שהרוב העומד לרשותה של הממשלה יאשר את סדר היום הזה. אולם, באיזו סמכות ממשלה הנשענת על מיעוט קובעת את סדר היום של הכנסת? ממשלה במצב של התפטרות – דינה כדין סיעה, היא צריכה להציע סדר-יום, והיא אם הכנסת תאשרו, הוא יהיה סדר היום של דיוניה. אין אתם יכולים, על דידי אזורפציה בלתי מסויגת, ליטול לידכם סמכות מלאה של ממשלה כאילו היה לכם רוב. הממשלה שלכם פוטרה, אין לה אמון בבית הזה! וחובה על הבית להגביל את סמכויותיה עד אשר תקום ממשלה שתישען על רוב ולה יינתנו כל הסמכויות של שלטון מבצע חוקי.