מכתב של ד"ר ויצמן אל הטרוריסטים

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ח' כסלו התש"ז, 1 בדצמבר 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 303-304
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, המנדט הבריטי. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, ירושלים, עבר הירדן. אישים - חיים ויצמן. הסכסוך הישראלי פלסטיני - תכנית החלוקה
בכרוז זה פורסם מכתב של חיים ויצמן אשר פונה אל האצ"ל להשבית את נשקם ושהם יכולים לסמוך על הבריטים. כרוז זה פורסם בסביבות חודש דצמבר 1946.
talk us
section marker
הדפסה
שלח
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

מכתב של ד"ר וויצמן אל הטרוריסטים

במחתרת העברית נתקבל המכתב הבא מאת נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ד"ר חיים וויצמן:

טירוריסטים, בדאגה ובחרדה הריני עוקב אחרי מעשיכם הנוראים. אלה הם מעשי יאוש, ששום טובה לא תצמח מהם, כפי שאמר ידיד הציונות הוותיק קריץ' ג'ונס; ומצדי עלי להוסיף ולשאול: מה היאוש שתקף אתכם? הנה אנכי משתף פעולה עם הממשלה הבריטית זה כמעט שלושים שנה, ועדיין לא התייאשתי משיתוף זה. ההמצאה הכימית האחרונה שלי, למשל, נתקבלה ע"י גדולי בריטניה בסבר פנים יפות; ושכרי, כפי שקראתם בעתונות, לא קטן הוא. הבריטים הנם דווקא רחבי לב. אני מכיר אותם יותר מכם והאמינו לי, הבריטים יודעים לשלם עבור שרות נאמן ביד רחבה. סבור אנכי, כי מן הפרט - ביחוד מפרט זה - אפשר ללמוד על הכלל. על כן אין כל יסוד ליאוש. ולחפזון - ודאי שאין יסוד. סוף סוף חכינו אלפיים שנה, למה לא נוכל לחכות עוד כמה שנים? זה 25 שנה, שידידי הבריטים מבטיחים לי, כי בעוד כמה שנים נקבל את מבוקשנו - כלומר את אשר הם מבקשים ממני, שאני אבקש מהם - ואין לי כל סיבה לא להאמין להם. מאמין אנכי ובן מאמין. ואילו אתם אכולי היאוש הנחפזים, הורסים את הסיכויים הטובים להסדר מתקבל על הדעת בין כל הצדדים המעוניינים.

לבי עליכם, טירוריסטים. ראויים אתם שאקללכם, אך מה אעשה ואינני יכול. כי בכל פעם שאני חושב עליכם בחדרי חדרים, הנני מוכרח להודות בפני עצמי, כי אלמלא קמו טירוריסטים בארץ-ישראל, היה צריך ליצור אותם. כן, אינני מכחיש, שמחשבה אפיקורסית זו מתגנבת למוחי. אמנם יש לי עדיין ידידים רבים בארץ מולדתי, בבריטניה; אך בשנתיים האחרונות הם פשוט לא רצו לדבר אתי. אטלי לא רצה; בווין לא רצה; ואפילו הול לא רצה; וחוששני שהם היו מוסיפים להחרימני, אלמלא "הנס הגדול שהיה שם", אלמלא הפצצות הארורות שלכם, המרעישות עולם ומלואו. כי מה יכולתי עוד למכור להם, ולא מכרתי? עבר הירדן? ויתרתי. עליה גדולה? ויתרתי. בסיסים? הם לא שאלוני, הם הקימום בעצמם. כך לא נשאר לי דבר למכירה תמורת חלוקת הארץ והקמת המרכז הרוחני, שאליו נשואות עיני מימי אחד-העם ועד עצם היום הזה. והנה הופעתם אתם, טירוריסטים ארורים, ויש לי מה למכור לאנגלים. אתכם יש לי למכור; את השקט, הדרוש לבריטים כאויר לנשימה, יש לי למכור. ומאחר שסוחר אנכי ובן סוחר, הריני יודע, כי אם למישהו יש מה למכור, הרי בודאי שיהיה לו מה לקנות. והראיה: הבריטים - וגם הם סוחרים מנוסים - כבר התחילו לדבר אתי. הם מציעים, ואני מציע. הם רוצים לתת פחות, אני דורש יותר. העיקר: הקשר שנותק חודש, ואני שוב ראוי למשא ומתן בעיני אדוני. ועל כך, טירוריסטים ארורים, הריני מודה לכם מקרב לב.

אבל אולי בכל זאת תפסיקו?

מקללכם ומכבדכם

חיים וויצמן.