מכתב לברז'נייב, אישי וגלוי

כבוד
האדון ליאונרד ברז'נייב
המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית בברית הרפובליקות המועצתיות הסוציאליסטיות
מוסקבה, הקרמלין
אדון ברזנייב הנכבד ,
בימים אלה הנך מרבה לקבל מכתבים מיהודים אזרחי ארצך. הם רוצים לצאת , ביתר דיוק ,לשוב לארץ ישראל ,למולדתו ההיסטורית של העם היהודי ,כפי שהם מסבירים לך. אתה גם מקבל מכתבים מעבר לגבול של ברית המועצות.יהודים בארצנו ,אשר קרובים להם בארצכם, מודיעם לך, כי הם מוכנים לקבלם ,הם מבקשים ,כי תאפשר לבני המשפחות השסועות לשוב ולחיות יחד.
שמח אני, אדון ברז'נייב הנכבד , כי במכתבי זה אינני צריך להכליל את הבקשה מן הסוג הראשון. אמנם הייתי בארצך, לאו דוקא כתייר. נזדמן לי להזכיר זאת גם לנציגכם, בימים , בהם קיימתם יחסים דיפלומטיים ,הקרויים תקינים, לעיתים די תכופות, עם שגרירכם, אדון צובחין. הוא ערך ביקור נימוסין בביתי ,ואני החזרתי לו ביקור בביתו, מקום מושבה של השגרירות הסובייטית. באחת משיחותינו הממושכות על משלוחי הנשק שלכם לאויבי ישראל ,על שיבתם של בני הלאום היהודי למדינה היהודית ועל נושאים חשובים אחרים , שאלתי את אדון צובחין, האם ידוע לו שהייתי בברית המועצות. הוא השיב לי ,בחיוך שובה לב : כן, אבל לא בתנאים טובים. צחקנו. אמרתי לשגריר שלכם , כי, כפי הנראה ,גם אתם, לא רק האנגלים ,מגלים נטייה ללשון המעטה. תנאים לא טובים ... פשיטא. הייתי בתי"ל ,או ,בפענוח ובתרגום ,במתקן עבודה מתקן. הל' עומדת, במקור ,בשביל לאגר, מחנה. מעניין ,כי בשפה הרוסית האדירה ,המצטיינת בעושר הביטוי, לא מצאתם מלה בשביל המוסד המתקן הזה. השתמשתם במונח גרמני דווקא. אבל אפילו נניח ,כי בשנות הארבעים הראשונות ,לא ידעת את כל מה שהתרחש בלאגרים ההם, של סטאלין וברייה, הרי עכשיו, בוודאי הינך יודע על תנאי הזוועה בהם. שמעת את נאומו של קודמך , ניקיטה חרושצ'וב ,בקונגרס ה20 של מפלגתך. קראת את ספרו של סולזניצין, לפחות את זה ,אשר פרסומו הותר בברית המועצות.
מילא, הימים, בהם הייתי בארצכם "בתנאים לא טובים", חלפו. לפני 29 שנים קיבלתי מכם, אולי לא מרצונכם הטוב , היתר יציאה. שבתי למולדת ההיסטורית של העם היהודי. היא היתה אז משועבדת לשלטון נוכרי. חייתי בין אלה שזכו ללחום למען שחרורה.מאז אני חי בה ,בן חורין. ברוך השם, אם מותר לי לאמר לך כך ,רעייתי ואני ,לאחר ביטול הפרידה בינינו ,לה גרמתם על ידי מעצרי , זכינו לבנים ובני בנים, כן ירבו.
אולם היכול אתה , אדון ברזנייב.להבין את הכאב בלב, על אשר אין אני יכול לפנות ,אפילו אליך, בבקשה מן הסוג השני ? כן ,אין עוד ביכולתי לבקשך, כי תתיר לבני משפחתי , לקרובי ,לבוא אלינו. אמנם, העיר ,בה עמד בית אבי ואמי ,נמצאת בתחום השלטון הסובייטי. אבל יהודים אין בה, זולת מתי מספר. ומיקירי נפשותינו לא נותר איש בחיים.
בעיר הזאת אשר שמה ברסט או בלשון היהודים ,בריסק, נפגשתם אתם הרוסים, הקומוניסטים ,פעמיים במשך שנות דור עם הגרמנים. לראשונה ,באה אליה ולמיבצרה משלחת סובייטית ,כדי לשאת ולתת עם נציגות גרמניה הקיסרית על הסכם שלום,< לא ברור> לתת שלכם, עמד מתחילה, ד"ר יופה, ואחריו הנהיגה טרוצקי. אינני בטוח אם עודך זוכר את הראשון ,דיפלומט יהודי ,אשר שלח יד בנפשו בימי הריב בין סטלין ובין טרוצקי. ברור שידוע לך ,מי הוא טרוצקי. סליחה האם באמת הנך יודע מי הוא היה ? בימים בהם הוא היה קומיסר הצבא האדום ובונהו, אתה עדיין היית נער. אבל מאז גדלת ,קראת, בעיקר בקורס הקצר של תולדות המפלגה הקומוניסטית .הסוביטית ,כי הוא ,ליאון דווידוביץ טרוצקי (ברנשטיין) היה, כבר אז ,סוכן מוסווה של האימפריאליזם,בוגד במעמד הפועלים ,אנטי מהפכן, אויב העם , מרגל בין לאומי . ובכן מי הוא היה באמת ? לא ברור ,האם ברור הדבר , אפילו לך , המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצתיות הסוציאליסטיות , אבל שמעו ,כמובן ,הגיע אליך , אולי כבר אז ,בשחיית עול ימים, כי בימים ההם כפי שזכור לי ,היו הבריות אומרים לנים –טרוצקי בנשימה אחת. מי שמע אז על אותו בן גרוזיה המהולל, עליו דברת, בארץ הולדתו לפני שבוע ?
בפעם השניה נפגשתם עם הגרמנים באותה עיר גבול ,כעבור 22 שנים. לא ידוע לנו, מי עמד בראש משלחתכם, במקום יופה , או טרוצקי או סוקולניוק, אשר חתם על החוזה הנפרד. גם לא שמענו, מי הנהיג את המשלחת הגרמנית ,במקום קיהלמן. אבל שתי עובדות יסוד ידועות וזכורות לכל באי עולם. המשלחת שלכם הוסיפה להיות סוביטית ,פועלית ,סוציאליסטית, ואילו המשלחת הגרמנית היתה ,בינתיים, לנציונאל- סוציאלסטית, או, בקיצור הנודע יותר לנאצית. והן נפגשו באותו מיבצר ,הנהר בוג, בידידות מופגנת . השליחים שבאו ממזרח ,יצגו את סטאלין, מולוטוב וברייה, הנציגים שיצאו מברלין ,דברו בשמם של היטלר, ריבנטופ והימלר.
פגישת הידידים הנלבבת ,אשר בריתם נחתמה בדם, ככתוב באגרתו של סטאלין להיטלר ,נתקיימה בספטמבר 1939.חודש לפני כן הושג במוסקבה הסכם וצורף אליו פרוטוקול. ההסכם היה גלוי. ארץ הקומוניזם ומדינת הנאציזם התחייבו, באורח חגיגי, לא להתקיף אחת את רעותה. אבל הפרוטוקול סומן כסודי ביותר. אתה , בוודאי , לא ידעת על תוכנו . אפילו כרושצוב, אשר כבר היה , בתקופה ההיא , קרוב לסטאלין , לא ידע מה מביא עמו ריבנטרופ למוסקבה. אבל כפי שלמדת, בינתיים, מניסיונך, אין סודות עולמיים. הפרוטוקול ההוא נתגלה ,בניגוד לרצונכם, תחת חורבותיה של לשכתו של בעל בריתכם. מענין ,כי חרושצוב, אשר באותו קונגרס העשרים ,גילה וגינה את פשעיו של סטאלין , הצדיק ושיבח את ההסכם הנושא את שמותיהם של ריבנטרופ ומולוטוב .בעוד כל האנשים החופשיים מביעים חרטתם על הסכם מינכן המביש , אתם מתכבדים בקלונכם. לכן ,רצוי, כי תקרא את המיסמך ההוא:
--- הנציגים החתומים מטה דנו , בשיחות סודיות לחלוטין , בשאלת התיחום של אזורי השפעתם באירופה המזרחית. אם יחולו שנויים, מדיניים או טריטוריאליים, בשטחים השייכים לארצות הבלטיות ,פינלנד, אסטוניה, לטביה וליטה,יהיה הגבול הצפוני של ליטה לקוו התיחום בין איזורי ההשפעה של גרמניה וברית המועצות.
אם יחולו שנויים מדיניים או טריטוריאליים בשטחים השייכים למדינה הפולנית , יחולקו אזורי האינטרסים של גרמניה ושל ברית המועצות לאורך הנהרות נארעוו, וויסלח וסאן
השאלה ,אם על פי האינטרס של שני הצדדים, רצוי כי תקויים מדינה פולנית עצמאית ,ומה יהיה גבולה ,תוכרע סופית בהמשך ההתפתחיות המדיניות. בכל מקרה, בעיה זו תיפתר תוך הבנה ידידותית של שתי הממשלות.
וכך היא נפתרה. ההבנה הידידותית בין ברלין לבין מוסקבה הביאה אתכם לעיר בריסק, בעוד מעבר לנהר בוג מחייכים אליכם, אל הקומוניסטים, פניהם של הנאצים. לחצתם ידים. הרימותם כוסיות.הברית הקומונו-נאצית חגגה את חגה הגדול. במרוצת החדשים סיפקתם להיטלר חיטה ודלק. ובידי הימלר הסגרתם קומוניסטים, אשר נמלטו מידיו ,אל ארץ הסוציאליזם.
הגיע יום ה22 ביוני 1941.בעלי בריתכם הפתיעו והתקיפו אתכם. העיר בגבורה רבה נגד התוקפים ,ידידיכם מיום אתמול. אז יריד ליל הדמים הממושך על עיר הגבול, על שלש ריבוא יהודיה. שליחיו של היטלר והימלר רצחו ולא חמלו. מעטים נמלטו. מכל בני משפחתי הנלכדים לא נותר איש בחיים. אין לי עוד – המבין אתה ? – בשביל מי לבקש היתר יציאה , למען איחוד המשפחה.
אף על פי כן , גם אני נמנה עם היהודים , בארצך ומעבר לגבולה ,הפונים אילך במכתב אישי. מדוע? מיד אסביר. בארצך, אדון ברז'נייב הנכבד. קיימת, כידוע לך , אגודת עיתונאים. בטאון לה שמו: "זא רוביזום", מעבר לגבול. זהו שבועון המקודש לסקירת העיתונות העולמית. באחד מגליונותיו האחרונים נתפרסמה בו ידיעה אשר, אם אומר עליה, כי מעניינת היא, אנקוט ,כשגרירכם לשעבר ,בלשון המעטה.
"מעבר לגבול" חוזר על העלילה הנודעת (האמת ניתנת להאמר: נודעת לא רק במוסקווה) לגבי קרב דיר יאסין הוא מטיל שם גנאי (כנופיה) בארגון הצבאי הלאומי.העתון החשוב הרציני ,המייצג את כל עתונאי ברית המועצות ,מסיים ומגלה:
"בימי מלחמת העולם השנייה, נכנס בגין (הכוונה אלי) ,הודות לאנטיסוביטיזם שלו, לחוג הסוכנים הנאמנים ביותר של ברייכספיהרר הימלר, ומילא שליחויות עדינות שהוטלו עליו על ידי התליין ההיטלרי."
גילוי מרעיש, הלא כן , אדון ברז'נייב הנכבד ,מזכירה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ? נפתח בכינוי הפוגע אשר עתונאיך הדביקו ב1971, בארגון הצבאי הלאומי, לא תמיד הם דברו בו כך. זכרוני, בשנת 1947, באה משלחת סובייטית לוועידת עתונאים בין לאומית בפראג. עמד בראשה דוברו של משרד החוץ שלכם זסלבסקי, עתונאי ידוע. הוא התעניין לדעת ,האם בין העתונאים, אשר הגיעו מארץ ישראל, ישנו נציע של העתונות המחתרתית.הוא טען כי המחתרת העברית הנלחמת נגד השלטון הבריטי בארצנו ,ניא גורם מתקדם.הבחורים האמיצים האלה, ציין זסלבסקי עושים את המלאכה העיקרית ועתונם צריך להיות מיוצג בוועידה זו.
כן , כמובן, מאז חלפו קרוב ל25 שנים. במשך השנים ,נשרו דפים רבין לא רק מן הלוח הגרגוריאני, שאומץ על ידכם, אלא גם מן האינצקלופדיה הסובייטית, מקור הידע, המתחלף, של המשכיל הרוסי. הלבן השחיר, השחור הלבין. היום היה ללילה. הטוב לרע. ארגון משחרר לכנופיה. קידמה לריאקציה. וכן להיפך. הכל מתהפך. שמות נעלמים. עובדות נעקרות.
אם כך , אולי תשאל את זסלבסקי, והוא יגדך, מה חשבה, בימים ההם, ברית המועצות של האצ"ל ולח"י. על המחתרת העברית הלוחמת. סליחה , אדון ברזנייב, לשווא הטרחתיך בשאלה זו. זסלבסקי איננו. גם הוא הוצא להורג ,כמרגל ,כמובן. לא ידוע לי איזה, אנגלו צרפתי, או יפאני אמריקאי. מכל מקום ,מרגל בין לאומי. אני למדתי כך מנאומו "הסודי" של ניקיטה כרושצוב בקונגרס העשרים של מפלגתכם ,אתה במו אזניך , שמעת , בימי המדיניות הסוביקטיבית, על השקרים והפשעים מימי פולחן האישיות. ומחית כף. ועוד איך ?
אולי תקרא אליך את אנדריי גרומיקו ותשאלהו ? הוא ישנו.לו יש כשרון מובהק... לחיות . הוא עודנו שר החוץ שלכם. הוא יכול להזכירך כי בשנת 1947 הוטל עליו לומר באו"ם, כי חלק גדול של העם היהודי קשור בשאיפותיו עם ארץ ישראל , וכי זה לא יהיה צודק להתעלם משאיפות אלו , מן הצורך להקים בה מדינה יהודית. זוהי ,אדון ברז'נייב, מובאה מהצהרה רשמית, בשם ברית המועצות .אבל כאשר נציגכם באו"ם , גרומיקו הפתיע רבים בהצהרה זו, הוא הסתמך על המאורעות החמורים המתרחשים בארץ ישראל בארץ ישראל תחת השלטון הבריטי. הוא ציין , כי מאורעות אלה מוכחים את פשיטת הרגל המוחלטת של שלטון המנדט , והם המסבים את תשומת ליבם של העמים לבעיה דחופה זו. האם תזכורת זו תזיק לגרומיקו? או ליחסכם ההדוקים עם כל מיני רודנים ערביים,מתים וחיים ? לא לי להשיב לשאלה זו. אבל אולי תאות לעיין בה ולשאול את עצמך , מה היה על פי הדיאלקטיקה המרכסיסטית- ליניניסטית, הארגון הצבאי הלאומי ?
באשר לי אציג לך , בשלוות נפש ,מספר שאלות. מתי הספקתי להיות סוכנו הנאמן של ראש הגיסטפו, הימלר ? האם במחצית הראשונה של ספטמבר 1939, כאשר בעקבות ההסכם בין סטאלין ובין היטלר. הפציצינו המטוסים הגרמניים יומם ולילה ,בשכובנו ובקומנו ובלכתנו בדרך? או אולי במחצית השניה של אותו ספטמבר , שטוף השמש הסתווית, לאחר שצבאותיכם התקדמו מערבה , לעבר הבוג והנארעוו, בהתאם לפרוטוקול על חלוקת אזורי ההשפעה ביניכם ובין גרמניה הנאצית ?
לא עבר זמן רב ואסרתם אותי ,האם בבית הכלא ובמחנה הריכוז שלכם , מילאתי שליחויות עדינות בשביל התליין ההיטלרי ? ואתם לא ידעתם? תמיד אתם טוענים ,כי שרות המודיעין שלכם הוא הטוב בעולם , אין דבר העלם ממנו. החזקתם בידיכם סוכן נאמן של הימלר , בימי מלחמת העולם השנייה ,ואפילו לא שאלתם אותו בכל לילות החקירה ,מה הם התפקידים שהוא, ראש הגיסטפו ,הטיל על מנחם וולפוביץ בגין ? ואולי בכוונה התעלמתם מן המידע העשיר שלכם כדי לא לפגוע בברית המהודקת בין ארץ הסוציאליזם המתגשם ובין ארץ הנציונל-סוציאליזם הלוחם?
לבסוף שחררתם אותי, מן התנאים הלא טובים, בהם זכיתי להתארח אצלכם. מה עשיתם ,אדון ברז'נייב ? למי נתתם לצאת לחפשי, בימי מלחמת העולם השנייה, בימים הגורליים, בהם גם גם אתם נלחמתם על עצם קיומכם? היה בידיכם אחד הסוכנים הנאמנים ביותר (!) של הימלר, ואתם איפשרתם לו לצאת מפיצ'ורלאג, לפרס לעיראק ולארץ ישראל ?
יכולתי ,אדון ברז'נייב, להרבות בתמיהות שקטות אלו. אך ארכו הדברים, ועלי לסיים את מכתבי אליך. אספר לך משהו.
ידידי , שמסר בידי את הקטע מבטאונה של אגודת העיתונאים הסובייטית ,היה בטוח, כי אקרא וארגז מאוד. הוא יעיד בי כי לא רגזתי כלל. קראתי את האותיות הקיריליות ומשכתי בכתפי. יהודי אני . ידענו עלילות דם ,מדור לדור . והנה עוד אחת : אני מנחם בן חסיה וזאב בגין ,הייתי סוכנו של הימלר ומילאתי בשבילו ...
אבל לא אכחד בפניך ,אדון ברזנייב ,כי כאשר שבתי וקראתי את הגילוי האחרון שלכם בא לי רגש של סלידה ,מעורבת בבוז. אשר קשה , אולי אף אי אפשר , לבטאו בשפת אנוש. לאיזה שפל מוכנים אתם ,יושבי הקרמלין, לרדת במלחמתכם, חסרת הסיכויים ,נגד עמנו ? מי אתם,תלמידיו של גבלס, או מוריו?
אל תתפלא ,איפוא, אם כל איש הגון בעולם, מעבר לגבול שלכם ,השומע על ההאשמות וההודאות בלנינגרד, אומר ,כי אין להן תוקף מוסרי או משפטי. המשפט שלכם הוא משפח. ימינכם ,ימין שקר. קל וחומר ,שמאלכם.
אתם טוענים, כי הנכם בונים ,בשם הסוציאליזם והקומוניזם, עולם של צדק. אבל כיצד אשפר לבנותו על שקר ? היפוכו של צדק הוא עוול. כלום יש עוול נורא יותר, מאשר להעליל על אדם ,על ציבור ,על עם, עלילות כזב ?
הייתי במחנות הריכוז שלכם. סולז'ניצין לא גילה לי כלום. במו עיני ראיתי את הזוועות, את האימים. אבל תמיד התנגדתי להשוואה בין משטרכם ובין זה של הנאצים. גם היום אמנע ממנה.יש הבדל. אבל ,אדון ברזנייב, לעמוד דרגה אחת בלבד מעל המשטר של היטלר והימלר וגבלס, אינו אות כבוד למפלגה הקומוניסטית הסובייטית. חרפת עולם היא.