מי הם

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ח' כסלו התש"ז, 1 בדצמבר 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 305-306
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, המנדט הבריטי, עליה בלתי לגאלית. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, עבר הירדן. אישים - גריבלדי, חיים ויצמן. השקפות חיים - פשיזם. ריכוז האומה - שיבת ציון. הסכסוך הישראלי פלסטיני - תכנית החלוקה
מנחם בגין בכרוז זה טוען כי בעוד מאשימים את האצ"ל בייאוש ופשיסטיות. דווקא ההנהגה היא זו אשר מביעה ייאוש בהחלטתה לוותר על רוב שטחה של הארץ ולקבל את תכנית החלוקה. כרוז זה פורסם בסביבות חודש דצמבר 1946.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 מי הם

לנו הם קוראים "מיואשים". מדוע?

מפני שאנו מאמינים באמונה שלימה בגאולת העם, בשחרור ארצו, בתחיית עצמאותו, בהקמת מלכותו. מפני שאנו מאמינים באמונה שלמה, שארץ-ישראל כולה שייכת ותהיה לעם ישראל כולו. מפני שאנו מאמינים, שעם ישראל מסוגל להילחם על ארצו ויכול לרכוש בעלי ברית במלחמתו. מפני שאנו מאמינים באמונה שלימה בנצחון.

לעצמם הם קוראים "מאמינים". מדוע?

מפני שהם התייאשו מן האפשרות לחבר את שני חלקי המולדת - מערבה מן הירדן וקדמה - למדינה עברית חפשית. מפני שהם התייאשו וויתרו על ארבע חמישיות של עבר הירדן מערבה. מפני שהם התייאשו משיבת ציון המונית. מפני שהם התייאשו ממלחמת החופש העברית. מפני שאין הם מאמינים אלא במה ש"מאמין" וויצמן.

לנו הם קוראים "מופקרים". מדוע?

מפני שאנו בוחרים להפקיר את חיינו ולא להפקיר את העם, על מיליוני בניו, לייאוש, לניוון, לשיעבוד, לחיי גיטו, לחיי חרפה, לכליה.

לעצמם הם קוראים אנשי "מרות". למה?

מפני שהם הפרו את מרות האומה והעלו את הצעת החלוקה הבוגדנית. מפני שהם מוכנים להפקיר, למען נוחות חולפת, רבוא רבבות אחים שמתדפקים ויתדפקו על השערים. מפני שהם הפקירו את המעפילים לגירוש. מפני שהם הפקירו את המערכה אחרי,תשעה חדשי "מאבק". מפני שהם הפקירו את דם חלליהם. מפני שהפקירו את התחייבויותיהם הפומביות ואת הבטחותיהם המפורשות.

לנו הם קוראים "פשיסטים". על מה?

מפני שאנו נלחמים ומקריבים את כל אשר לנו למען העם והארץ. מפני שאנו הולכים בדרכם של כל שוחרי החופש ולוחמיו: החשמונאים, בר-כוכבא, ושינגטון, גאריבלדי, די-ואלירא. די-גול. מפני שאנו מחנכים את שורותינו למשמעת פנימית ולמחשבה עצמאית. מפני שידענו לעמוד על דעתנו בוויכוחים רעיוניים עם גדולים מהם. מפני שהשכלנו לשמור על הכרתנו ועל אמונתנו בכל התנאים.

לעצמם הם קוראים "אנשי חופש". משום מה?

מפני שהם משרתים את המשעבד ומשלימים עם השעבוד. מפני שהם דורשים מאת הנוער ציות ללא סייג. אף נגד מצפונו, אף נגד הכרתו. מפני שהם מחדירים בקרב הנוער את ההכרה, כי אחרים חושבים עבורו, ועליר רק לעשות. או לא לעשות. "עבורנו חושב הדוצ'ה", נאמר ברומא בימים ההם. ומהו ההבדל המהותי אם הדוצ'ה הוא יחיד או "מוסד"?

הנה כי כן, יאוש, הפקרות וחינוך פשיסטי - אצלם חפשום ומצא תמצאום.