מזימת האוייב תופר

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"א אייר התש"ז, 1 במאי 1947
מתוך:
במחתרת כרך ג' ע"מ 103-105
נושאים:
מדיניות חוץ - או"ם. מדינות - בריטניה. מחתרות - המנדט הבריטי
בכרוז זה טוען מפקד האצ"ל כי מזימת הבריטים להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם כדי לממש את האינטרסים שלהם נכשלה בעקבות מבצעי המחתרת. כמו שנעשה בעבר, בגין מודיע כי המחתרת תמשיך להכשיל את הבריטים ואת מזימותיהם. הכרוז פורסם בסביבו סוף חודש מאי 1947.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 מזימת האוייב תופר

מה היה חשבונם של המשעבדים הבריטים בהבאת ענין ארץ-ישראל בפני ארגון האומות המאוחדות? ידוע, שלא בלב קל הם הלכו "לאגם-ההצלחה". לא נעלם מהם, כי באו"ם יושבות, מלבד גרורי בריטניה למיניהם, מדינות עצמאיות, העויינות בגלוי את מגמותיה של המדיניות הבריטית. הם הלכו שמה מפני שלא היתה להם ברירה אחרת. הם אף בקשו כנס מיוחד של האסיפה הכללית, מפני שאנו אילצנו אותם לעשות כן, על ידי מכותינו ערב הטלת המצב-הצבאי ובזמן המצב-הצבאי שחוסל בעקבות המהלומות הבלתי פוסקות של המחתרת העברית.

אבל גם לאו"ם הלכו הבריטים עם חשבונם המחוכם. ראשית, יהיה שם ווכוח. הערבים יצרחו ו"יוכיחו", כי הסכסוך הוא בינם לבין העם העברי ולא בינו לבין גונבי ארצו הבריטים. אחרי-כן תתמנה ועדה. היא "תחקור" עובדות ותגיש דו"ח, שאינו יכול להיות אחיד. קנדה ויוגוסלביה לא תחתומנה על אותן ההמלצות. אחרי כן תתווכח האסיפה הכללית על הדינים והחשבונות השונים. היא תקבל החלטות, שאינן אלא המלצות, כדי להוציאן אל הפועל - וההוצאה אל הפועל היא הנותנת - יבקשו הבריטים יפוי-כח של "נאמנות" מטעם אי"ם. רוסיה תתנגד. אך הרוב יחליט נגדה, כפי שהוחלט בענין הרכב הועדה. תהיה תקופת-מעבר לכמה שנים. הבריטים יוסיפו לשלוט בארץ-ישראל. הפעם "בשם העולם התרבותי"

ובינתים - חישבו את חשבונם הבריטים - יהיה שקט. ננשום לרווחה. נצא את הגיטאות. נבצר את בסיסנו. נוסיף להסית את הערבים ולזיינם. עוד נכין הפתעות רבות בארץ-ישראל...

אין פלא, איפוא, שאדון קדוגן תמך "בכל-לבו" בקריאתו של הפטפטן ההודי, אסף עלי, לשמירת חשלום בארץ בחדשים הקרובים. ובוודאי שהוא הזדהה ללא היסוסים עם הצעתו הידועה של נציג נורבגיה. אבל כאן עשה, מתוך התחכמות יתרה, שגיאה תכסיסית. הוא הסכים לנוסח ההצעה, הקוראת לכל הממשלות ולכל העמים להמנע משמוש בכח בתקופת הדיונים של הוועדה הבינלאומית. כוונתו היתה, כמובן, "טובה". הוא רצה להוכיח, כי אכן קיימת אפשרות שהרבה ממשלות (ערביות) והרבה עמים (ערביים) ישתמשו בכח כדי לכפות פתרון מסויים של שאלת ארץ-ישראל. אך הדיפלומט הבריטי הערמומי נכשל. העובדה, שקריאת או"ם הופנתה גם, או בראש וראשונה, לממשלות, נתפרשה בכל העולם, כי הממשלה הבריטית היא שנדרשה, לצד המחתרת העברית, לחדול מלהשתמש בכח בתקופה הקרובה. הפירוש הזה נכון ואין אחר. בארץ-ישראל ישנם למעשה רק שני גורמים המשתמשים בכח. האחד הוא: ממשלת בריטניה, המשמשת בנשק-השעבוד, כדי לגזול את מולדתנו ולהפכה לבסיס צבאי; הגורם השני הוא: המחתרת העברית, המשתמשת בנשק-החופש, כדי לשים קץ לעריצות הנאצו-בריטית. ארגון האומות המאוחדות פנה אל שניהם - ורק בתנאי אם האויב ימלא אחרי הדרישה, תוכל למלא אחריה גם המחתרת העברית.

עמדתנו, המבוססת על רגש הרבונות הטבעי ועל תבונה מדינית אמתית, הוסברה לעולם כולו. והוא הבין אותה. הוא הבין, שבמצב המלחמה הקיים בארץ-ישראל תתכן הימנעות משמוש בכח אף לתקופה קצרה רק אם תהא דו-צדדית. הימנעות חד-צדדית לא תתכן ולא תהיה. האחריות על המאורעות שארעו ועל אלה שעוד יבואו, תפול, בעיני העולם כולו, על ראש המשעבד, הרומס ברגל גאווה לא רק את זכויות האדם שלנו. אלא אף את החלטת העמים.

לא אותנו ירמה האויב הבוגדני בתככיו ובלשון המתוקה של בטאונו המרכזי. הוא לא יזכה לגרש מעפילים עברים בשקט ובנחת. הוא לא יזכה לקיים את "השלום הבריטי" בארץ-ישראל. על פעולות איבה למיניהן, שהוא יבצע על אף קריאתו של ארגון האומות המאוחדות, בתקופת הדיונים של הוועדה הבינלאומית, נשיב בפעולת איבה. על שמוש בכח נשיב בכח.

חוק המלחמה הוא. צו המדיניות העברית הוא. את שניהם נקיים.