מדוע צריכה מפא"י לשלוט עד הבחירות?

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ג' ניסן התשכ"א, 20 במרץ 1961
מתוך:
עמוד 2
נושאים:
ממשל - אופוזיציה, בחירות, דמוקרטיה, כנסת, ממשלה, קואליציה. מפלגות - מפא"י
במאמר זה בגין מתאר את מצב הבחירות הנוכחיות בעוד שמפא"י מראה בפומבי את חוסר התעניינותה בממשלה כאשר הוא אומר שהם אכן מעוניינים בכך. לכן, הוא מציע את "חוק התפזרות הכנסת" שאמור לסדר את ענייני הבחירות ולגרום לכך שהממשלה תזכה באמון מלא מהכנסת. וכך בעצם תקום ממשלה ללא מפא"י. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 יש יסוד לשער, כי בזמן, בו שורות אלו תראנה אור, תתפרסם גם החלטת מרכז מפא"י, בעקבות הכרעת מזכירותה, לפיהן לא תיטול עוד מפא"י, מצדה, יוזמה להקים ממשלה, שתיהנה מאימון הכנסת הרביעית. פרושה של ההחלטה, על פי ניסוחה, הוא כפול. מפא"י, שגינתה את הבחירות השתא, מפי דוברים שונים, כמערבולת וכאנדרלמוסיה וכבזוי, לא כביטוי, לדמוקרטיה, רואה את עצמה נאלצת להיכנס לכל אלה, כי בחירה אחרת אין, או אינה נראית עוד. מאידך גיסא, אם יימצא גורם מדיני, שינקוט ייזמה, כדי לקיים גישוש, או ברור, או משא ומתן על הקמת ממשלה אף בראשותו של שר האוצר, לא תמאן חלילה מפא"י, המוכנה כבר להתמודדות, למנוע אותה, כמובן מתוך דאגה לא לעצמה אלא לאומה, אפילו שנייה אחת לפני שעת האפס.

אבל שעה זו מתקרבת והולכת. חוק התפזרות הכנסת, הכולל תאריך לקיום בחירות בקיץ, צריך להתקבל, על כל שלבי החקיקה, השבוע. היום, לפני הצהריים, יכולה וועדת החוקה, חוק ומשפט להכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה, שתתקיים במליאת הכנסת אחרי הצהריים. ואפילו לא תיקרא ישיבה שלא מן המניין של הוועדה, שניתן בהחלט לכנסה ביום ג', יוכל החוק להגיע לקריאה שנייה ושלישית, כלומר לאישור סופי של הכנסת. ביום הרביעי אחרי הצהריים, לאר ישיבתה השבועית השנייהף הרגילה, של הוועדה המוסמכת. אגב, יחסה של סיעת מפא"י להליכים פרלמנטריים אלה יוכיח, אם היא באמת וויתרה על כל ייזמה, כלשון החלטת המזכירות, או היא מוסיפה לייחל לאיזו "ייזמה" מצילה, שלא תוכל, מן הסיבות הפטריוטיות הידועות, לא להיענות לה. אבל אפילו תצלחי מפא"י, בתכסיסים אלה, או אחרים, להשהות את קבלת החוק למספר ימים נוספים, לא נראה, לפי שעה, מנוס מקבלתו, לכל המאוחר, בראשית השבוע הבא.

ההגיון מחייב, איפוא, להניח, כי בימים הקרובים תחליט הכנסת, על פי חוק, על התפזרותה ועל קיון בחירות בחודשים הקרובים. אבל מה שאינו מחוייב, אם על פי החוק ואם במציאות, הוא, כי מפא"י תהיה המפלגה השלטת במדינה עד הבחירות וביום קיומן.

לא רק בציבור הרחב, אלא אפילו בחוגים פרלמנטריים, קנתה לה חזקה השערה לפיה, אפ הכנסת מחליטה על התפזרותה, נשארת על כנה, לפי טבע הדברים, כביכול, הממשלה שאינה נהנית מאמון הכנסת. להשערה משפטית זו אין שום אסמכתא בחוק. הביטוי "ממשלת מעבר" מקובל בציבור, לא במשפט. החוק קובע, כי ממשלה, שאינה נהנית מאמון הכנסת, בגלל אחת הסיבות הידועות, מכהנת עד קום ממשלה חדשה, כלומר ממשלה הנשענת על תמיכתם של רוב חברי הכנסת. אם הבחירות תתקיימנה בחודש יולי אפשר להקים, בכל חודש הקודם לזה, ממשלה שתיהנה מאמון הכנסת ותקיים את הבחירות ביום הקבוע.

כזהו האספקט המשפטי. ומה על הגורם ששמו מציאות? מבחינה זו יש להציג שתי שאלות. האם צריך להקים ממשלה, שתיהנה מאמון הכנסת, כלומר מתמיכת רוב חבריה, ובלי מפא"י, שהיא מיעוט בו? לשאלה זו חייבות להשיב הסיעות למיניהן, המדברות בימים אלה גבוהה גבוהה על התנגדותה לתכתיביה של מפא"י ועל הצרך, למען הדמוקרטיה, להוכיח בבחירות הקורובות, כי יש דין ודיין, ושמו דעת קהל, לגבי הסתאבות והסתפחות. באילו תנאים יהיה קל יותר לדעת הקהל לומר את דברה; נגד מפלגת ספיחי ההסתאבות: האם שעה – שהיא מחזיקה במשרדים הכלכליים , המדיניים והאחרים, או בחדשים, יהיו אפילו ספורים, בהם מנהיגיה היו, על פי החלטת הכנסת הריבונית, לאזרחים פרטיים, בלי מחלצות השלטון ובלי לחצו הנודע? מאז תנועת החרות הסבירה, ובצדק מוחלט שהוכח לעיני כל, כי היא הגורם המדיני היחידי במדינה, הניצב נגד משטר מפא"י ושלטונה, קפצו. ביחוד בימים אלה, רבים, ואפילו הנגררים בגרורי מפא"י על עגלת האלטרנטיביות, אדרבא יוכיחו, כי הם אינם נספחיה המדיניים של מפא"י והם מסוגלים להחליט על הקמת ממשלה בלעדיה.

השאלה השנייה היא, האם אפשר להקים, במסגרת הכנסת הקיימת, ממשלה בלי מפא"י? מספיק לשוב ולהזכיר, כי אין מפא"י אלא מיעוט, אמנם הגדול במיעוטים, בכנסת הרביעית, כדי להשיב לשאלה זו. אחת הדרכים להקמתה הוצעה על ידי סיעת תנועת החרות ויש רוב בכנסת, על ספסלי האופוזיציה. והקואליציה, כדי להקים, בפעם הראשונה, ממשלה, ודווקא לקראת בחירות, מבלי שמפא"י תוכל להשתמש ב"כלים" המפורסמים, כדי ללחוץ על האזרח הבוחר. זהו המבחן הישיר, הפשוט והמכריע, לכל בעלי "האלטרנטיביות" למיניהם. הם צריכים רק לרצות. ואם ממשלה כזו, בלי השתתפות מפא"י, לא תקום לאחר קבלת חוק התפזרות הכנסת, אין זאת שהם אינם רוצים לרצות.