מאורעות וניסיונות
ימין ה' רוממה - תעשה חיל
מאורעות ונסיונות
חודש שבט עבר עלינו במזל של מלחמה מוגברת. הכוחות העברים הלמו במקומות שונים ופעלו בשטחים שונים. בירושלים, בתל-אביב ויפו נערכו התקפות צבאיות כבדות על מרכזי השלטון ומחנות צבא. האניה "אנציו-סירני", אם כי נתפסה בלב ים, הביאה לחופי המולדת למעלה מתשע מאות מעפילים. מיד אחר כך התחוללו בעיר הבירה קרבות רחוב בין כוחות השיחרור העבריים לבין כוחות השעבוד הבריטיים. - קרבית, שכמותם לא היו בארצנו מימי בר-כוכבא. בשלושה מקומות עלו בני המולדת על אדמתה, כדי לעבדה ולהפרותה בזיעת אפיים. תחנת התצפית של המשטרה הבריטית בגבעת-אולגה הותקפה שנית והוחרבה. באחת ההתקפות הנועזות ביותר הוחרם מידי ממשלת-העושק הבריטית סכום ניכר שהוקדש למלחמת החופש. נעשה נסיון להתקיף את תחנת הרדאר של חיל התעופה הבריטי, שמתפקידה לגלות אניות מעפילים.
חודש המאורעות היה גם חודש של נסיונות קשים. על ראש הישוב ניתכו רדיפות המוניות. ביחוד סבלו יושבי ירושלים הם נכלאו בבתיהם, או הובלו לאלפים למכלאות, ל"בדיקת" נירותיהם ולהשפלת כבודם. אכן, מחרידות היו התהלוכות הללו של יהודים, זקנים וצעירים, שהתקדמו תחת משמר של קלגסים מזויינים. הרי בדיוק כך הלכו שם... אמנם, שם הלכו על מנת לא לחזור; פה יצאו ושבו ברובם, לחיק משפחותיהם. ואף-על-פי-כן, כה דומה היתה התמונה, כה מזעזעת בדמיונה, עד שרבים רבים מן הכלואים הקפיצו אגרוף, נשכו שפתיים ונשבעו חרש:
הקץ! נשים קץ - ויהי מה - לתנאים שבהם אפשריות תהלוכות כאלו, אף בארצנו שלנו!
הם צדקו. כי הרי אין לשכוח, שגם שם היו עשרות "תהלוכות", שנגמרו בשלום, לפני שיצאה התהלוכה האחרונה...
כך ניסתה ממשלת האימים הבריטית להפחיד את המוני העם אך היא העלתה חרס בידיה. רוח ההתנגדות של ההמונים לא נשברה. ועמם לא הופנה לאפיק צדדי. הוא גבר שבעתיים וכוון נגד ממשלת הזדון, הרומסת כל חוק, הגוזלת את ארצנו, הרוצחת את עמנו. ויחד עם הזעם גברה האמונה, אם בנים כאלה לעמנו, הרי עלה נעלה וגם נוכל. זו היתה דעת ההמונים הכלואים. ועל כן לא קול בכי ולא נהי תמרורים נשמע מגרונם; קול רינה פרץ מלבם: דוד מלך ישראל חי וקיים! ימין ה' רוממה - ימין ה' עושה חיל!
כן אחים, ימין ה' עושה חיל - ותעשה.
