לקח
איך נראים הסוציאליסטים שלנו בעיני עצמם?
לפני שבועיים החלה, בקרב העם הצרפת, היאבקות פנימית למורה. שני מחנות קמו בו. האחד דרש להשאיר על כנו את המצב, שיה קיים בצרפת במשך תריסר השנים האחרונות; השני תבע, למען שינוי המצב, להרכיב ממשלה בראשותו של הגנרל דה גול. גם בהיאבקות זו, אשר מעטות כמותן, הוכיח העם הצרפתי את גדולתו. שני המחנות היו אדירי כוח, אך אף אחד מהם לא הפעיל את כוחו נגד משנהו. עם גדול יודע, כי בשביל עתידו ומעמדו אין אסון גדול מזה, הכרוך במלחמת אזרחים. לקח היסטורי, צרפתי ואנושי כאחד.
איך נהגו בסוציאליסטים שלנו לגבי המאורעות ההיסטוריים בצרפת? איך הם מוסיפים לנהוג לאחר שנפלה בה ההרעה? לפני שנשיב לשאלות אלו, חובה עלינו להזכיר, כי הסוציאליסטים בישראל, על שלושת פלגיהם, נמנים על הממשלה; כי כל ממשלה בישראל תהיה זקוקה, לאורך ימים, לידידותה, לאהדתה ולהבנתה של כל ממשלה בצרפת; וכי המחנה התומך בדה גול, הוא, לכל הדעות, אדיר השפעה ברפובליקה הרביעית.
על אף כל אלה, בניגוד לאינטרס הישראלי המובהק ואף בניגוד לטעם הטוב, לא היססו חוגים מסויימים להוציא מאפודתם את המטבע השחוק של הפשיזם" ולנופף בו, מתוך כיתתיות, אשר צרה ממנה אין, לעיני ידידי עמם ומדינתם. ואילו יהקשים אווילים לא הובאו בעיתוניהם? אלג'יר בשנות החמישים, כתבו, מזיכרה את מרוקו בשנות השלושים... צרפת בימים אלה, הוסיפו, מזכירה את גרמניה בשנות השלושים הראשונות... כך הקישו, ורמזו ופגעו – באמת ובכבוד ובידידות ובאומה גדולה ובפטריוטיזם ובאינטרס האמיתי של עמ, אשר אוייביו כה מרובים הם, וידידיו כה מעטים.
עד אשר באו הסוציאליסטים בצרפת וטפחו על פני "חבריהם" הישראליים. מר גי מולה ומר ווינסן אוריול ומר רוברט לקוסט, מנהיגיה הראשיים של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, החליטו לתמוך בדה גול ובממשלתו, הם בוודאי לא היו עשים כן, אלמלא היו משוכנעים, כי זהו האינטרס האמיתי של עמם וארצם, אשר יש להעדיפו על כל עמדה כיתתית; הם כמובן לא היו נוהגים כך, לו היקשי חבריהם מעברו המזרחי של הים התיכון לא היו נראים להם, כפי שהם באמת וכפי שאנחנו קראנום מלכתחילה: אוויליים. למה כה מיהרו הסוציאליסטיים שלנו להטיל את גידופיהם? הם אמנם רגילים בגדפנות, אבל סוף סוף הן המדובר היה לא ביריב מבית; כלום אי אפשר היה להמתין קמעא, עד יפול דבר, עד תתברר עמדתם של הסוציאליסטים: - לפחות שלהם- בצרפת? איך נראים הסוציאליסטיים שלנו בעיני חבריהם?
במילים אחרות, בטאונה של מפ"ם לא רק מגדף את הממשלה החדשה בצרפת, שאושרה כ"י רוב מכריע באסיפה הלאומית, אלא ממש קורא לעם הצרפתי... להפיל אותה. ודברים אלה מתפרסמים, לעיני כל, בעיתונה של מפלגה, המשתתפת בממשלה, ואף, בנוסח הידוע, "עומדת במרכזה". הלעולם לא ילמדו הסוציאליסטים שלנו, טעם טוב מהו? הלעולם לא ישכילו הבן, כי יש להעדיף את אינטרס האומה על הרגלים כיתתיים? מתי ילמדו לקח?
