למתקשטים בנוצות הקידמה

זוכר אני היטב את הימים , שבהם , בחוגים מסוימים, נקבע בתמצית פשטנית, כי התומך במפעל הבניה הסוציאליסטית של ברית המועצות הינו אדם מתקדם , ואילו השולל את המשטר הסובייטי מהלך באפלה ריאקציונית.
אין לומר , כי הקומוניסטים והסנובים השמאליים לא ידעו את זוועת הרודנות, אשר שלטה בחלקו הששי (אז) של כדור הארץ . בהיותם, רובם ככולם, אנשים משכילים ,הם קראו על משפחי דריסת האדם , על גדולי המהפכנים אשר נהגו כבזויים במוגי הלב . הם בוואדי היו מוכרחים להציג לפי הגיונם ומצפונם אחת משתי השאלות : אם ההתודויות כוזבות , מה נורא הוא המשטר, המוציא אותן מפיהן של מנהיגים דגולים מרבבות, אשר בשעתם עמדו בסבל ועינויים של המשטרה הצארית בגבורת נפש שהיתה למופת אגדי ? ואם כנות ההודאות בבגידה ובריגול משולב ובחבלה מתמדת ואנטי מהפכנות שהחלה עו בעיצומה של המהפכה מה רקוב הוא המשטר , שבו כה רבו הבוגדים?
בימים מלחמת העולם השנייה , לאחר סיומה באו למדינות הדמוקרטית אנשים, לא מעטים , אשר הביאו עמם ספרי עדות על בתי הכלא ועל מחנות הריכוז , על הרעבה שיטתית וזוהמה כפולה , על גוויעה איטית של המונים אדירים , על הסגרת אסירי עלילות פוליטיות בידי פושעים פליליים שאיבדו את צלם האדם, על זוועות אנטי אנושיות אשר מתחתן נמצאות רק אלו שבוצעו בידי הנאצים
. אבל גן עדיות אלו לא הניעו את קובעי מבחן הקידמה לפקוח עיניהם כדי לראות את המציאות המחרידה בארץ הסוציאליזם המתקדם. הם הוסיפו לטעון , כי כל מי שמספר את אשר ראו עיניו, או עבר עליו , אינו אלא עוסק בתעמולה אנטי סובייטית (מושג הבא מתחתית שאול ) והו מפיץ , בזדון לבב, את דבר הריאקציה העולמית. לנגד עינינו,היתה האמת לשקר , החושך לאור ,וראקציה שפלה לקידמת זוהר.
מאז ועד היום חלו, כמובן , שינוים בהערכות. המבחן האוטומטי מימי סטאלין היה בעיני רבים ללעג ולקלס. המפלגה הקומוניסטית באיטליה ,אשר כוחה גדל השמיעה לא פעם ביקורת חריפה על תופעות או מהלכים מסוימים במשטר ובמדיניות הסובייטיים. ההונגרים והצכים ניסו להתקומם נגד המשטר שבו גילו את ההיפך מן הקידמה, הם אומנם דוכאו ,אך דובצק עודנו חי. היגוסלבים מעולם לא נכנעו . אמנם אין לומר כי טיטו נתן להם , בערוב ימיו , את החריות , שעליהן חלם חברו לשעבר גילאס, אבל הדגם הסובייטי מזמן אינו נחשב בעינים כראוי לחיקוי .
מעל לכל , קמה במזרח הרחוק מעצמה קומוניסטית שניה, הטוענת בעקשנות כי שליטי הקרמל הקימו משטר המזכיר את שנות השלושים בחלק מן אירופה המערבית. עלי עלי להעיר מייד , כי אין זה הנוסח של סין אלא של מפ"ם , אבל גם הרמז הקרוב מתוצרת הארץ. ברור לחלוטין. באחד הימים זכינו לקרוא את בבטאונה של מפ"ם, כי ייטב דווקא לאנושות אם משטר הרודנות בברית המועצות (כך במפורש !) יעבור מן העולם.
אחר כל הדברים האלו אפשר לומר כי התרסק בצוק עתים קנה המידה שלפיו מי שמוקיע גם את העריצות הקרמלינית נגוע בריאקציה, רחמנא ליצלן, ואילו מי שקורא לה הידד נושא את דגל הקידמה. מבחינה זו הודבר הכזב, אם לא כליל , הרי במידה רבה.
אולם בימים אלה קם לנו מבחן אחר אף שהוא כמו אוטומטי לקביעת האופי , התקדם או ההפוך, של בני אדם בארצות שונות , לרבות ארצנו. מתפשטת הדעה , כי מי שמכיר ב"יישות הפלשתינית" הוא איש הקידמה המרוממת ,ואילו מי שמסביר , כי אין היא אלא מכשיר בידי אלה המנסים להרוס את מדינת היהודים המחודשת, יאה לו שם הגנאי "ראקציונר". ושוב נהפכים היוצרות: זדון מתוכנן נרקא החזרת הזכיות, רשע קרוי צדק. אין ספק , כי גם כזב זה, כקודמו , יחלוף ,אבל אסור להכחיש כי לפי שעה הוא קיים ,משפיע ,אף מתפשט - כקודמו בימים עברו.
בקשר עם המושג של ישות פלשתינית יש לשאול מיהו המייצג אותה ומהי שאיפתו. ארגוני המרצחים , ערפאת ורעיו הם הנציגים שהוסמכו לפעול בשם אותה ישות. ומה הם רוצים להשיג ? את זאת קבעו בעל פה , באמנה , בוועידת ראבאט ובארגון האומות המאוחדות , באזני כל אנשי הקידמה , החל משלטי הקרמל, המיצגים את עראפת , כסמל הקידמה האנושית, מעל בימת הצעדה באחד במאי, ועד בסנטור לשעבר פולברייט. הנציג המוכר והיחיד של של היישות הפלשטינית קובע כי הקמתה של מדינת ישראל בטלה מלכתחילה ובעתיד דינה להיעלם.
יש לזכור , כי על אף כל הדיבורים שתכליתם להטעות תומכות מדינות ערב בשאיפה זו.השבוע נפגשתי עם קבוצת פרופסרים מארצות הברית ,אשר ביקרה גם במדינות השכנות. אחד מהם סיפר , כי בקאהיר הוסבר להם היטב שעל ישראל לבצע נסיגה מוחלטת ולהחזיר את הזכיות הלגיטימיות של הפלשתינים . הפרופסור שאל את אנשי שיחו מה פירושן של אותן זכיות חוקיות ?התשובה המוסכמת היתה :זאת יקבעו הפלשתינאים עצמם.. והם קבעו , כידוע כאמור באמנתם . לא תיתכן תשובה ברורה יותר. כך קיבלנו אישור מפורש להנחת היסוד המדינית, אשר אנו משתדלים זה זמן רב להנחילה לעמנו למען לא יולך שולל, ולהסבירה לבני עמים אחרים לבל יתנו ידם למזימה המרושעת. עתה נתבונן באופייה של השאיפה הפלשתינית הזאת , המתקדם הוא או ריאקציוני ? ריאקציה אין פרושה שמרנות שלילית ,המבקשת להוסיף ולקיים מצב שיש בו עוול לאדם. ריאקציונר , על משמעות המושג המקורי , שואף להחזיר את העוול , אשר בשעתו בוטל. משל למה הדבר דומה? אם מישהו יציע כי יום עבודה רגיל ישוב ויהיה של 12 שעות, או שילדים בני 12 לא ילמדו בבית הספר אלא יעבדו בבתי חרושת – הרי הצעותיו הן ריאקציוניות במלוא משמעות המושג. היה עוול לפועלים ולילדים. הוא תוקן. עתה מבקשים לחזור לימים אלפים לחדש את העוול.
בימים האפלים היה עם, אשר לו נעשה עוול , שאין לו אח ומשל בתולדות האנוש. העם היהודי היה חסר מולדת, שממנה גורש. הוא היה חסר מגן. דמו נשפך, כבודו נרמס ,עמלו היה לריק , כי מדור לדור גורש ונשדד. באו שיבת ציון , בניין הארץ , מלחמת הגאולה וחידוש הריבונות בממלכתית בארץ ישראל – ותוקן העוול אשר הגיע לשיאו , או לתחתית שפלותו, במאה העשרים. באים אלה , נושאי דבר היישות הפלסטינית ורוצים להחזיר אותנו אל ימי האפלה , לחדש עוול אשר כמטתו לא היה ותוקן בקורבנות אשר שיעור אין להם.
התיתכן שאיפה ריאקציונית יותר מזו? שווא , איפוא , ידבר רוסי או צרפתי , שמרן מארקאנסו או שמאלי מברלין, על תמיכתו בישות הפלשתינית כהוכחה להשקפתו המתקדמת .ההיפך הוא הנכון. זר הנותן ידו לאותה ישות רוצה בהריסתה של מדינת היהודים, או משלים עם האפשרות של מחייתה. אולי יש הבדל מסויים בין שתי החומרות. אבל בשני המקרים זו הזדהות עם תכנית ריאקציונית של חידוש עוול, אשר אין למצוא דוגמתה.
הוכיח זאת גם הרוב באו"ם , אשר הרים ידו למען החלטה המתירה לפלשתינים ללמחום "בכל האמצעים". בשעתם , מאז שתי מלים אלו הוכנסו להודעה משותפת סובייטית- ערבית ,העירונו על אימתן המוסרית. בכל האמצעים? שם ארגון , שהפעיל נשק למען מטרה צודקת , לא הירשה לעצמו לעשות כן, בלי מגבלות שהטיל על עצמו. באים שולחיהם בדמשק של המרצחים בכפר יובל ומסתמכים על החלטת האו"ם. כך הם שבו והוכיחו לנו מהי מטרתם ושיטתם גם יחד.
הנאצים הם שקראו לשימוש בכל האמצעים. הם הודברו לפני שלושים שנה. ושוב מנסה היישות הפלשתינית להסיג את כולנו אחור , להשיבנו אל הנוראה בכל לראקציות שקמו עלי אדמות. להווי ידוע , כי כל מי שתומך בהם חלקו בהם, באלה התובעים כי תינוק ואשה יהיו למטרות לגיטימיות של התקפות דמים יזומות ומתוכננות מראש.
יש גם יהודים ובהם נשואי פנים , קרואי עדה ,התומכים בישות פלשתינית ,ומשום כך הם רואים את עצמם מתקדמים מאוד. ונוח להם כל כך. הן זו גם אופנה.נעים לבוא לבלגרד,או לפאריס, או לווינה ולומר למסובים : מישראל אני והכרתי ניתנת ליישות הפלשתינית, הידד. הנה בא אדם מן המדינה היהודית אדם הגון , מתון ,פרוגרסיבי, מכיר בזכותו של העם הפלשתיני להגדרה עצמית .טוב להסתובב בקרב חברים להשקפה מתקדמת.
אין היהודי המתחנחן הזה מוסר לעצמו דין וחשבון – כפי שקרה עם בני עמו בעבר – באיזה מידה הוא מסכן בעתידו את בני עמו לרבות בני משפחתו.כתוצאה מהכרה זו צריכה לקום , בשלב הראשון מדינה עראפאתית ביהודה ,בשומרון ובחבל עזה. על פי כל ההודעות המוקדמות , לו כך היה נעשה בארצנו , יתייצבו מדינות ערב מאחורי שאיפת הפלשתינים הריבוניים הללו להגשים את זכויותיהם הלגיטימיות , אשר עדיין לא הוחזרו להם במלואן. ומה הן זכיות אלו? זאת כזכור, יקבעו הפלשתינים עצמם.. שום שלום לא יהיה אז.שום הצהרת אי לוחמה לא תחזיק מעמד. ואפילו לא היינו יכולים לטעון כי הולכנו שולל אם טענה זו , כפי שראינו בארץ ומחוצה לה עוזרת למישהו . כל האזהרות הושמעו באוזנינו מראש – הזכיות השדודות , האמנה הפלשתינית , ההחלטה בראבאט ועוד. כך מקבל על עצמו גם היהודי המתקדם הלזה לתת יד לשאיפה ריאקציונית אימתנית.
להתלהבות מיוחדת מגיעים אנשי הקידמה שלנו בהכריזם כי אין אנו רוצים לשלוט במליון ערבים. כאילו יש מישהו בתוכנו הרוצה "לשלוט" בערבים. אין לאיש מאתנו תיאבון שררתי כזה.האמת הפשוטה היא כי היו בארץ ערבים, ואנו צרכים לחיות עמם ביחסי הגינות הדדיים . מדוע לא קראנו לשכינינו הערביים במדינתנו,עדי , מלחמת ששת הימים, "פלשתינאי ישראל שבהם מוכנים אנשי הקדמה לשלוט ?
המליון אסור "לשלוט" ובכמה מותר ? שליחיו המוסכמים של המערך קיבלו החלטה שרירה. קיימת ומחייבת, שלפיה כל חבל עזה יהיה חלק בלתי נפרד של מדינת ישראל. בחבל זה מתגוררים קרוב לארבע מאות אלף ערבים (פלשתינים ,לפי הנוסח האופנתי) במדינת ישראל ,לפני מלחמת ששת הימים, לרבות ירושלים המזרחית על 70 אלף הערבים שבה(או אולי פלשתינים?) חיים קצת מארבע מאות אלף ערבים , אבקש , איפוא , לשאול , האם בשמונה מאות אלף מותר לשלוט ? אם עקרון הוא ,מהו מספר הערבים שאנו נותנים לעצמנו היתר שליטה בהם?מנהיג ציוני אחר מכריז ,כי מיליון ערבים במדינה הוא "סרטן". אינני סבור כי יתכן דיבור ריאקציוני יותר.אם כך, מהם שמונה מאות אלף ערבים סרטן קטן יותר ? שום אדם הראוי באמת לתואר מתקדם , לא ישתמש בביטוי כזה. אין בו אלא כוונת הבהלה : בעוד האלטרנטיבה המציאותית ,כלומר הקמת המדינה העראפאתית על סף ביתנו, היא סכנה לעתיד האומה . לא צריך לסרטן ערבים: יש למנוע את הסכנה ליהודים .
יסלחו לי ,איפוא, אלה הנוטלים לעצמם את כתר הקידמה , משום שהם תומכים ביישות הפלשתינית , אך חובה אזרחית היא לומר להם ,כי לא זו בלבד שהם נותנים יד לריאקציה, אלא הם נוהגים בצביעות.