למה פרסמנו את האמת על פרשת מלון המלך דוד?
למה פרסמנו את האמת
על פרשת מלון המלך דוד?
בקשר עם ההודעה של ארגון העריקים, המכנה את עצמו "תנועת המרי העברי" על ענין מלון המלך דוד - הננו להודיע:
א' - לא אמרנו, כי "תנועת המרי" אישרה תכנית, "המכוונת לרצח המונים". אמרנו, כי "תנועת המרי" אישרה את תכניתנו להתקפה על מרכזי השלטון הבריטי, תכנית שהנחתה היסודית היתה למנוע קרבנות-אדם בבנין המותקף.
תכנית זו, אשר אושרה ע"י "תנועת המרי", ואשר "תנועת המרי" דרשה מאתנו לבצעה אחרי ה-29 ליוני - הוצאה אל הפועל ללא סטייה, זמן של חצי שעה ניתן לפנוי הבנין ואזהרות מוקדמות נמסרו בשלשה מקומות.
ב' - מתוך בהלה, האופיינית לאלה העומדים בראש "תנועת המרי", עשתה "תנועת המרי" מעשה התחמקות פחדני וגינתה את "ההרג הרב שנגרם ע"י הפורשים", אף על פי שהיא ידעה, שלא אנו גרמנו ל"הרג הרב", כי אם הפושע שאו שמנע את פנויו של הבנין.
ג' - גם עתה מעזה "תנועת המרי" ז"ל לטעון במצח נחושה, כי האחריות "להרג הזוועה חלה על אצ"ל ורק על אצ"ל", אף על פי שאשתקד היא היא שהודיעה בשידורה - שבועות מספר אחרי המאורע - כי הפושע שאו נדרש לפנות את הבנין, וכי היה סיפק בידו לפנות את הבנין.
ד' - אחרי ה-29 ליוני ואחרי ההתקפה על מרכזי השלטון הבריטי לא "הסיקה "תנועת המרי" כל מסקנות". היא הבטיחה לנו להמשיך במלחמה משותפת ואף להגבירה. אך אחרי כן באה ועידת פריס ו"תנועת המרי" "הסיקה את מסקנותיה", פרקה את נשקה, ערקה מן החזית, התכחשה לכל הבטחותיה, בגדה בכל שבועותיה. זוהי ה"הפוגה", הנמשכת עד עצם היום הזה, מתוך הפקרת מעפילים לרצח וגרוש.
ה' - לעומת זאת נכון הוא, שאנו הסקנו את המסקנות מהתנהגותה המחפירה של "תנועת המרי". דרשנו לקיים משפט בינינו בענין מלון המלך דוד. אנו חוזרים על דרישה זו. ובפני בית הדין, שאנו גם היום מציעים להרכיבו מאישים מהימנים על תנועת המרי, נביא את העובדות ואת המיסמכים, שיוכיחו מיהו הצודק ומיהו המתחמק הצבוע.
ו' - "תנועת המרי" דהיום מתפארת, בטפשותה כי רבה, בסיכול תכניות התקפה על האויב. נכון הוא, כי היא סכלה את ההתקפה על המפקדה הראשית של צבא הכבוש בתל-אביב, אך לא רבות הן תכניותינו שהיא הצליחה או תצליח לסכל. שתי "התכניות" האחרות בתל-אביב, שהמיליציה סכלה, נולדו לכתחילה בדמיונה, כדי ל"סכלן" כביכול. אבל המיליציה אינה מבינה, כי פעולותיה הבוגדניות הללו, שהוקעו גם ע"י המוני ה"הגנה" ביחוד אחרי מרחץ הדמים, ששודדי הים הנאצו-בריטיים ערכו ב"יציאת אירופה" - הן שהתירו ודרשו לפרסם את האמת על פרשת מלון המלך דוד. התירו - מפני שהיום אין עוד החשש, שהיה קיים אשתקד, כי ע"י גלוי האמת נביא תקלה על ה"הגנה". ה"הגנה", לפי צו מנהיגיה, משרתת היום את המשעבד הנאצו-בריטי: על-ידי כך שהיא השביתה את מאבקה, על-ידי כך שהיא ערבה לו, למשעבד, כי היא "תחסל את ה"פורשים" ותשבית כל מלחמה רצינית בו, ועל-ידי כך שהיא מנהלת ומוסיפה לנהל מלחמת אחים. בכל אלה מעונין המשעבד הבריטי ענין חיוני ביותר. הוא לא יפגע, איפוא, במשרתיו. להיפך, הוא יתן להם את חסד ה"חנינה". המיליציה יודעת את זאת יפה, ומוטב שלא תעמיד פנים. איש לא יאמין לה.
את הודעתנו על פרשת מלון "המלך דוד" עמדנו לפרסם ביום ה-22 ביולי. ברגע האחרון עכבנו את פרסומה ואף חשבנו לבטלה לחלוטין בקשר עם המאורעות ב"יציאת אירופה". קווה קיווינו כי פה יחול המפנה ותנועת המרי תחדש את המלחמה. רבים קיוו לכך, גם בקרב שורות ה"הגנה", אולם שוב הספיקו כמה איומים של נוגש הכושים גרני כדי שה"הגנה" תפרסם - בעצם ימי רציחת אחינו - הודעה מחפירה על כך שהיא תוסיף "לסכל את תכניות הפורשים", כלומר: לנהל מלחמת אחים ולשרת את האויב. לפיכך היה צורך לגלות את הפרשה ההיא, מפני שיותר מדי זמן הרשינו לעריקים הצבועים, שרימו את המוני העם והנוער עם סיסמאותיהם המלחמתיות, להעמיד פנים של לוחמים ושל נושאי המוסר ומטיפיו.
עתה ידע העם.
הארגון הצבאי הלאומי
בארץ ישראל