ללא אשליות

מזה כמה שבועות נערכת תחרות מוזרה. המשתתפים בה אינם אצנים, אלא... שתי סוכנויות ידיעות.   PAT האחת נושאת את השם

(ראשי תיבות שלו

 Polska Agencja Telegraficzna, סוכנות הידיעות הפולנית),

ואילו האחרת

ZAT

ראשית תיבות של)

  Zydowska Agencja Telegraficzna

סוכנות הידיעות היהודית). נקודת הזינוק של שתי ה"מתחרות" היא ממלכת רומניה המאוחדת, ונקודת הסיום – היקום והלאום המפוזר במרחביו.

הנה PAT אינה מרפה מלדווח על איסורי הממשלה המוטלים על היהודים ופוגעים בזכויות האזרח שלהם; לעומת זאת ZAT אינה חדלה מלשמח את היהודים בידיעות על התערבויות מבחוץ כנגד אותן הוראות אנטישמיות. הסוכנות הפולנית מדווחת בשקידה לא רק על הידיעות אלא גם על השמועות; הסוכנות היהודית מדווחת בקפידה לא רק על העובדות, אלא גם על האפשרויות...

בעודנו עוקבים אחרי אותו "מרוץ", עלינו לשאול עצמנו: מדוע נוהגת הסוכנות הפולנית הרשמית דווקא כך, ולא אחרת? האם אין כבר בעולם שום אירועים חשובים יותר, שהיו עשויים לעניין את עורכיה וקוראיה? האם אכן הידיעה על איסור העסקת עוזרות אריות בבתי יהודים בין אם היא אמת או בדיה – היא כה חשובה עד כי יש לדווח עליה כמה וכמה פעמים בביטאונה המכובד של הסוכנות המדינית?

אבל למה להקשות? המניעים למעשה אצילי זה הם מובנים מדי מכדי שצריך יהיה להסבירם למאן דהו: לא נותר אלא להתפלא מכך שעושים זאת מי שהתהדרו עד עכשיו במסורות של קושצ'יושקו ופילסודסקי... וממילא, הפליאה לא תועיל מאומה.

לפיכך, אחרי שקראנו בנשימה עצורה את בשורות האיוב, סליחה, בשורות ה-PAT, אנחנו מביטים על נחמות ישעיהו, או ה-ZAT ונשאל עתה מדוע נוהגת כך, ולא אחרת, הסוכנות היהודית? מדוע היא "תומכת" במקום לספר את האמת? מדוע היא מרגיעה במקום להזעיק? שהרי אין כל ספק ש"משהו" מתחולל אצל יהודי רומניה; שממשלת מדינה זו היא השנייה – אחרי ממשלת גרמניה – המודה בגלוי, ואף מתגאה, באנטישמיות; שבכך מאיים אסון שני – בעקבות זה הגרמני – על ריכוז יהודי באירופה; וכי עובדה זו יכולה להוביל לתוצאות שקשה להעריכן בארצות אחרות של הפזורה.

ולמרות זאת אנו נידונים לחלץ את האמת מן ההודעות הרשמיות החוזרות ומטלטלות את רגשותינו בעוד המקור הנכון היחידי – המקור היהודי – מדווח כמעט אך ורק ידיעות "מרגיעות". על מה ולמה זה קורה?

כי היהודים אוהבים להשלות את עצמם, כי אחינו רגילים לראות במשאלות ליבם עובדות מוגמרות: כי ברצותם ש-ZAT תזכה בתחרות המתוארת לעיל הם חוששים להודות שהכול מצביע על כך שהזוכה תהיה PAT.

שהרי מעולם שום התערבות מבחוץ לא שינתה דבר ברדיפת המיעוט היהודי, לא ברוסיה שלפני המלחמה ולא בגרמניה של היטלר ולא... התערבויות אלה גורמות בדרך כלל לתוצאה הפוכה מזו הרצויה, ולרוב אינו משיגות דבר – מלבד תירוצים דיפלומטיים. מכים ביהודים כשאיש אינו מתייצב להגנתם, והרי זה סימן ש"אפשר"; ומכים בהם גם כשמישהו מתייצב לצד הנרדפים, כי זה מלמד ש"היהודים מעודדים ויוזמים התערבות חיצונית".

ככל המדובר ברומניה, יש לנו בעניין זה ניסיון היסטורי. בימי הרצל ונורדאו גירשו מאותה מדינה, אם אינני טועה, יותר מ-200,000 יהודים, ושום התערבות לא מנעה את הגירוש ושום מעצמה לא עזרה לפליטים. צריך לזכור, עם זאת, שאלה היו "זמנים אחרים". יחסו של אדם לזולתו היה שונה אז: המשטר בגרמניה היה אחר; המשטר באיטליה היה אחר. גם מעמדה של היהדות בעידן הליברליות הכלכלית והדמוקרטיה הפוליטית היה אחר: היה זה מעמד בעל עצמה, התחשבו בדעתו, חששו ממשאביו – שהגזימו בהערכתם – הכספיים. ולמרות הכול רומניה הקטנה הרשתה לעצמה אז לחולל אי-צדק גדול – ודבר לא קרה. האם יש מי שהוא למוד ניסיון שיאמין כי בימינו, אחרי כל התמורות הידועות התרחשו בעולם ובחיק היהדות, איזושהי "התערבות ידידותית" מטעם מעצמה כלשהי תשים קץ לרדיפת אחינו הרומנים? אם ישנו בינינו עיוור כזה, שיפסיק להעמיד פני מבוגר וילך לשחק בבובות! בשם אלוהים, תפסיקו גם לארגן עצרות מחאה נגד האירועים ברומניה. אתם הרי יודעים שזה לא יעזור לאיש; להיפך, זה רק מזיק... למי שמוחים. שהרי בעצרות אלה אתם נותנים – יחד עם PAT – טרף לאנטישמיים המקומיים, שקוראים את הדיווחים על מהלכן ואומרים לעצמם ולאחרים: "נו, תראו כמה טוב ליהודים שם, ואילו ה'יהודונים שלנו' עוד מתלוננים"...

אכן, עלינו לומר ברור ששום צעדים דיפלומטיים או המוניים לא יקלו על גורלם של אחינו הסובלים. התקווה היחידה היא שינוי הפוליטיקה הפנימית ברומניה, אבל נדמה שהאמונה בשינוי שכזה אינה אלא אשליה אף היא. לגוגה אין אמנם רוב בפרלמנט, אבל הפרלמנט הנוכחי יפוזר ולממשלה אין עכבות רבות מדי מפני עריכת "בחירות רומניות" לגמרי. הנחות אלה, כמו גם הפופולריות של האנטישמיות ברומניה מביאות למסקנה שבבחירות הקרובות תזכה התוכנית הממשלתית ה"אנטי-יהודית" ל"אישור האומה". ואז – סוף דבר. ואיש לא יעזור.

זאת האמת חסרת הרחמים על רומניה, אמת אותה ניתן להסיק על סמך העבר והמצב בהווה, אמת שבגללה הלב שותת דם, אך – אמת. כל דבר אחר הוא אשליה ילדותית ומזיקה כאחת. ה"תחרות" בין PAT ל-ZAT תסתיים, למרבה הצער, בניצחון הראשונה. כוס התרעלה היהודית מתחילה לעלות על גדותיה. לאן? מניין יבא עזרנו?

רק דרך אחת נותרה; רק הצלה אחת אפשרית: מחרדת יהודי רומניה, מן העליבות של יהודי פולין ומתלאות יהודי גרמניה, מדמעות ודם הנרדפים – יש להפיק איל ניגוח שיבקיע את שעריה הנעולים של – המולדת. אל לנו לקונן לריק, אל לנו להשלות עצמנו; יש לפעול. הנוער היהודי חייב להכות ב"פלדת המעשים."

המאמר תורגם על ידי מיכאל הנדלזלץ ופורסם בעיתון "טריבונה נארודווה".