לטיפות על הגב המוכה

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ב' תמוז התש"ו, 1 ביולי 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 176-177
נושאים:
מדינות - ארה"ב. מחתרות - המנדט הבריטי. תפוצות - הסוכנות היהודית
בכרוז זה טוען בגין כי הבריטים מקלים על היהודים לא מהתחשבות בהם ומתוך הבנת המצב אלא עושים זאת על מנת למצוא חן בעיני ארצות הברית ולקבל מממשלתם כספים כדי לשפר את המצב הכלכלי של מדינתם.כרוז זה התפרסם בסביבות חודש יולי 1946.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

המלחמה בעם ישראל - מלחמת עולם היא

אנגליה זכתה - הודות לבעלי ברית - בשתי המלחמות

אנגליה המבודדת - תפסיד במלחמה השלישית

לטיפות על הגב המוכה

כדאי היה בימים אלה להאזין לדברי הפרשן המדיני של שירות השידור הבריטי, כדי להבין, מדוע הוכרז פתאום על סיום "השלב הראשון של השלטת חוק וסדר בפלשתינה", מדוע שוחררו עשרות עצורים מבין אלפי הכלואים; מדוע מונתה ועדה להערכת הנזקים בבנין הסוכנות; מדוע חידש ראש הפורעים, הנציב הבריטי. את ביקוריו במוסדות צדקה יהודיים; מדוע הובטח "לחקור" באי אלה מקרי התעללות, שאין להסתירם מעיני העולם.

כי כה אמר הפרשן הבריטי בשידורו מאמריקה; כאן, בוושינגטון, רואים את הסיכויים לאישור המילווה לאנגליה כקלושים מאוד. בקונגרס נתארגנה אופוזיציה חדשה, המורכבת מבעלי האחוזות, המתמרמרים על הסכם החיטה עם קנדה, אבל אין ספק, כי הגורם הראשי להרעת המצב הן הפעולות הבריטיות בארץ ישראל.

מצבם של פושטי הרגל ופושטי היד הבריטיים נעשה איפוא קשה. הם זוכרים את האופוזיציה ואת האובסטרוקציה. שנעשתה להצעת המילווה בסינט. הם חוששים, כי גם בקונגרס יימצאו רבים, ואולי רבים מאוד, שידברו שעות נגד המילווה, וימים על הרשעות הבריטית. ומפני שלקונגרס נשארו רק שבעה ימים לדיונים, לפני צאתו לפגרת הקיץ הממושכת, קיימת אפשרות שהצעת המילווה, אף אם היא לא תיפול, תידחה לחדשים ארוכים.

המילווה בסכנה! ואם כך, צריך מיד להפעיל את מכונת הצביעות, לאחר שהופעלה מכונת הדיכוי. ועל כן, דעו עמים, כי לאטרון היא גן עדן ורפיח בית מרגוע, והרב פישמן נישא על כפיים כתינוק, הנישא בידי אומנת אוהבת; והספר הלבן אינו בעצם קיים, והעליה נמשכת, והיחס אל כלל היהודים הוא טוב וידידותי.

זוהי המשמעות של "הלטיפות" הבריטיות, היורדות על גבנו המוכה והפצוע, ונודה ונתוודה, כי גדולה סכנתן של אלו מסכנת כל מעשי ההרס והרצח שבוצעו בידי הפורעים הנאצו-בריטיים. למודי נסיון אנחנו.