לא מצדה
לא מצדה
בעל המכתבים "לחבר", שפורסמו ב"הארץ", התחיל בהטפת מוסר ל"אקטיביסטים" הרשמיים על הפנקסנות הכפולה שלהם הן ביחס לסיסמאות והן ביחס לאנשים. "הללו נקברו בהלוויות המוניות והללו ככלבים נקברו" - כותב האיש מתוך "אוביקטיביות", שצריכה לעורר כבוד בלב כל קורא.
אבל מיד מתברר כי "האוביקטיביות" הזאת כוונתה שקופה מאד. היא באה לרכוש את אמונו של הקורא, כדי להחדיר בו ביתר קלות דברי סילוף זדוניים.
הנה רוטן מר ווארטה על העוול הנעשה לחיילים שנפלו עבור המולדת ומיד אחר כך הוא שם בפיהם - או בפי חבריהם - דברים, שמעולם לא אמרו: "הם הודיעו במפורש, שהם רוצים להובילנו ל"מסדה", הם רוצים באבדן הישוב, כדי שיכנס להיסטוריה" ועוד ועוד.
היכן קראת, סלפן שכמותך, דברים כאלה? מפי מי שמעת אותם? ולמה הנך שם אותם במרכאות כפולות, כדי שייראו כציטטות? הן אתה, ורק אתה, בדית אותם מלבך, כדי להצדיק את קריאת הבגידה למלחמת אחים. הזהו המוסר שלך, "אנטי-טירוריסט"? המותר למען מטרה טמאה להשתמש באמצעים טמאים?
אנו, לא במסדה אנו רוצים. אנו רוצים, ועל כך הננו חוזרים השכם והערב, במודיעין. ואל מודיעין נגיע, על אפם וחמתם של האויבים וה"מתיוונים" המודרניים גם יחד.
