לא ממבתרי המולדת נלמד

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ט"ו אלול התש"ו, 11 בספטמבר 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 240-241
נושאים:
שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, ירושלים. מחתרות - המנדט הבריטי. הסכסוך הישראלי פלסטיני - תכנית החלוקה
בכרוז זה בגין מותח ביקורת על הנהגה אשר מגנה את פעולת המחתרת שנועדו לשחרר את א"י,בעוד שהם מתנתקים מהמולדת והעם אותם הם מייצגים ומוכנים לוותר על ירושלים במסגרת תוכנית חלוקת הארץ.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

לא ממבתרי המולדת נלמד

המוסדות האומללים למיניהם החלו שוב לגנות. ושירה ישנה בפיהם: מרות. אך אנו שואלים כל איש ואשה בישראל: כיצד מעיזים האנשים הללו לדבר בשם "מרות"? הן הם שרמסו ברגל גאווה, או ניפצו ביד בוגדת, את יסוד היסודות של מרות לאומית: את הנאמנות לעם ולארץ. מי ייפה את כוחם לבתר את גופה של המולדת? מי נתן להם את הזכות ואת הסמכות לוותר על מרבית שטחה של אחוזת ישראל היחידה? מי יכול היה לתת להם סמכות להציע את הצעת החלוקה האווילית? מי יכול היה לייפות את כוחם לוותר על ירושלים? מי הרשה להם - ומי יכול היה להרשות - להקים בתוך המולדת השדודה גיטו יהודי, אשר להציל תקצר ידו וגורלו יהא כגורל כל הגיטאות?

על כן אַל להם, למפירי האמון, לדבר על מרות; אל להם למבתרי המולדת, המוותרים על המולדת, לדבר על מצפון ומוסר. אַל להם לקוות, כי העם והנוער ישמעו בקולם וישימו לב להסכמתם או לאי- הסכמתם, לתשובותיהם או לגינוייהם. כי אף אם נגזר על דורנו - נוסף על כל מה שעבר עליו - לסבול מחרפת הקוויזלינגים, לא תרתיעו גזירה זו מדרכו היחידה: מדרך המלחמה העקבית לשחרור המולדת. יאמרו מה שיאמרו מפירי האמון; יעשו מה שיעשו מנפצי המרות והאחדות הלאומית. נאמני ציון יתלכדו סביב דגל ציון. ולכולם, ללא הבדל השקפה, נקרא, מתוך ידיעת צדקתנו והכרת שליחותנו:

מי לציון - אלינו!

שודר ביום ד' ט"ו אלול תש"ו (11.9.46)