לא להפריז לא לזלזל-ללמוד לקח
אין שום סיבה שאזרחי ישראל יתרשמו יתר על המידה מהכרזתו, הנאצרית בסגנונה והנאצית במהותה, של השליט היחיד של טוניסיה. הוא תבע, בעמדו בבניין האומות המאוחדות, למחות את מדינת ישראל ולעקור את תושביה מעל אדמת אבותיהם, מן החלק המשוחרר של מולדתם. והוא איים עלינו במלחמה, בהתנגשויות מזוינות ובשפיכות דמים, אם לא נסכים לאבד את עצמנו לדעת ולהיגלות.
על כגון אלה ניתן לנו לומר בכפילות המנוד: שמענו גם שמענו. מר בורגיבה, אשר, בימי מלחמת העולם השנייה, שיתף פעולה עם הכובשים הנאציים, אינו היחידי במנהיגי ערב הלובש אצטלה של לוחם צדק. האמין אל חוסייני נהג כך לפניו; וכמוהו שוקיירי. מוכר העבדים של ערב הסעודית תבע מזמן להשמיד את ישראל לפי חרב; ואילו ג'מל עבדול-נאצר, המוקף מומחים מבוקשים של הרייך השלישי, דרש,לא בבניין האו"ם אלא מעל במתו, להחזיר את המצב בארץ ישראל לימים שקדמו להצהרת בלפור. אולי נושאי האשליות בקרבנו, והם אינם מעטים בישראל, הופתעו מאלימות הנוסח והתוכן של דברי בורגיבה; אלה שלמדו לראות את המציאות בעיניים פקוחות לא זועזעו ולא נדהמו. שליטי ערב למיניהם, אם מצפון ואם מדרום, במזרח ובמערב, רוצים לראות בחורבננו. הם יכולים לשנוא איש את יריבו, או להתחבר איש אל מרעהו. אבל מגמתם לגבי ישראל היא משותפת, אף אם דרכיהן נפרדות או האוריינטציות שלהם שונות הן. אבל אנו יכולים לומר בכל הביטחון הנפשי של אנשים שהתנסו במה שהתנסה דור של השמדה, שעבוד, מרד ותקומה, כי מזימתם לא תקום. לא בנכר אנו; פה המולדת. לא הוכנסנו לגיטו; הקימונו את מדינתנו. וכל מי שירים יד עליה, כדי לפגוע בילדינו, ידו תקוצץ.
אבל אין גם לזלזל בהצטרפותו של בורגיבה דטוניס למקהלה של תובעי החרבת ישראל. בגלל סיבות הקרויות גלובליות, הוכרז שליט זה, שהוא למעשה דיקטטור בארתו, "כלוחם חופש,. מעמד זה, הניתן לו, ללא כל הצדקה, מחמת טשטוש המושגים בעולם תועה, עלול להוסיף משקל ללחץ, המופעל נגד ישראל, בחוגים מערביים מסויימים. כרגיל, אין אנו נקיים מעוון בהעלאת קרנו של מי שחורש את רעתנו. מתוך האשליה, שהיא מנת חלקה של המדיניות הרשמית, הצביעה משלחת ישראל בעד עצמאותה של לוב; והיא הצטרפה לליגה הערבית. נציגותנו באו"ם תמכה בעצמאות מרוקו; והיא רודפת את אחינו, הרוצים לשוב למולדתם. וכך עם תוניסיה ושליטה. עוד זכורות הצהרותיו של מר בן גוריון בכנסת, על יחס הכבוד המיוחד לנשיא בורגיבה; והנה הוא תובע את עקירתנו ופיזורינו בגלויות למיניהן.
יש ללמוד לקח. אין טעם להשלות את עמנו ולטעון, כפי שאמר שר החוץ בפועל בירושלים בירושלים וכפי שהכריזה שרת החוץ בשטוקהולם, כי יש לקוות שאלג'יריה עצמאית לא תהיה עויינת לישראל. האמת הפשוטה היא, כי, לא הייתה קמה מדינה ערבית אלג'ירית, מנותקת מצרפת – אפשרות הנדחית על ידי נשיאה של צרפת, ממשלתה ורובו המכריע של עמה – לא היה עובר זמן רב ושליטיה ה.פ.ל.נ.י.ם היו אומרים את אשר אמר מנהיגה הניאו-דיסטורי של טוניסיה.אל לנו לפחד מפני צרינו; אך אל ניתן להם יד. אם לא נשבחם לפני שגילו איבתם, לא נופתע מגלויה. ידידים עלינו לבקש, לא לעודד אוייבים.
