לאחר הדין-וחשבון של הועדה האנגלו-אמריקאית
לאחר הדין-וחשבון של הועדה האנגלו-אמריקאית
עברים!
ניתוק העם העברי, על מיליוני בניו שוחרי החופש, מארץ המולדת; הסגרת היהדות האירופית לניוון ולאבדון בקרב העמים שקמו לכלותם; הנצחת הפיזור בגלויות דמים ישנות וחדשות; הפקרת המולדת, לזמן בלתי-מוגבל, לשלטון בריטי, משעבד ומכשיל, מוסווה ב"נאמנות בין-לאומית" - זוהי המשמעות האמיתית של הדין- והחשבון של ועדת החקירה האנגלית-אמריקאית, שהתיימרה, מבעד למחמאות ריקות, איומים שקופים ונדבות קצובות, לשים קץ לחזון הדורות ולשאיפת החיים של אומה שלמה.
ביטול להלכה של אי-אילו גזירות והקצבה תיאורטית של מאה אלף רשיונות אינם אלא אישור לפסק-הדין, הוא פסק-דין לשעבוד נצחי, וברבות הימים, לכלייה של עם ישראל בשלמותו, הן בגולה והן בציון, כי עם ישראל אינו מורכב מעשרת רבוא הכלואים במחנות "המשוחררים", וארץ-ישראל, המשועבדת לשלטון בריטי, לא זו בלבד שלא תבטיח חיים למיליונים הגולים, החותרים לחופיה; היא גם לא תבטיח קיום לשש מאות אלף היהודים הנמצאים בה ולמאת האלף שיורשו - אם יורשו - להכנס לתוכה. כי את לקח הימים למד הדור ולעולם לא ישכחהו. גם הגרמנים היו נותנים "רשיון חיים" זמני למספר יהודים ולבסוף אף את אלה השיגה יד הגורל של עם משועבד. עם נרדף עד חרמה ונטול עצמאות.
והנה טרם התייבשה הדיו מעל הנייר, עליו נכתב הדין-החשבון הקטלני, וכבר הוכח. כי אף ההמלצה להצלה זמנית של מספר מוגבל של פליטי חרב הושמה לאל על-ידי ה"תנאים" ותנאי התנאים של המשעבדים. הסחטן, המכונה ראש "ממשלת הפועלים" הבריטית מתנה, בין השאר, את הכנסתם ארצה בפירוקם של כוחות האומה המזויינים, במסירת חבריהם, בהסגרת כל נשקם.
הפלישתי דורש להסגיר לידיו את שמשון.
אולם עם ישראל זוכר את תולדותיו מימי קדם; ובני הדור למדו מנסיון יסוריהם: באין ידי שמשון, אין קיום לנפש האומה: באין כוח עברי, אין חיים לבניה.
על כן איש לא ייכנע לדרישת הסחטנים הרוצים בקצנו, על כן, שמשון לא יוסגר בידי מבקשי נפשו.
אחד הוא הגורל לכולנו ואין מנוס מפניו:
או מלחמת שחרור - או כניעת אבדון.
חיי חופש ועצמאות - או שעבוד וכלייה.
או מדינה - או מאידנל
תהיה, תימשך ותוגבר מלחמת השחרור; יהיו חיי חופש; קום תקום, משני עברי ירדננו, המדינה העברית, מרכז החיים למיליונים אחים. מבצר עוז, לחופש לצדק ולקידמה.
הארגון הצבאי הלאומי
בארץ-ישראל
ד' אייר תש"ו - 5.5.1946
