כנס מיוחד של הכנסת הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ו אלול תשל״ו (2 ספטמבר 1976 – מפת הנסיגה הנוספת של שר החוץ
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, חוסר אחריות ותבונה, התכחשות לזכותו של עמנו לארץ-ישראל, התקלסות בהחלטותיה של הממשלה, אפילו אלו שאושרו בכנסת, קונצפציה חסרת כל רצינות, אומללה, של גבולות בטחון, כביכול, שאינם בנמצא אלא על מפה דמיונית מוכחשת — כל אלה חברו יחד במאמרו הרע והמרע של שר החוץ ברבעון האמריקני המפורסם בכל חוגי הדיפלומאטיה הבין-לאומית "Foreign Affairs ". על תכנית האבסורד של חלוקה מחדש של ארץ-ישראל המערבית עם הקפצת ריבונות ערבית הקרויה בז׳ארגון המבולבל ״ירדנית-פלשתינאית״ לתוך יהודה ושומרון מעל לראשיהם של חיילי ישראל הניצבים על הירדן ובבקעה הוסיף שר החוץ חידוש, לאמור: "העיר עזה וסביבתה, המאוכלסת בצפיפות בערבים פלשתינאים, יכולה להיות חלק מהיחידה הירדנית-פלשתינאית שתקום ממזרח לישראל". עד כאן שר החוץ של מדינת ישראל.
על נושא זה של רצועת-עזה מה אמר דובר מוסמך של הממשלה, שדיבר לא בשמו הפרטי, לא על דעתו הקרויה ״פרטית״ אלא בשם הממשלה ואחריותה המשותפת ואני קורא: ״חזקה על חברי מפלגת הפועלים המאוחדת שהם יודעים, ואם אינם יודעים ראוי להזכיר להם, כי אסור להשאיר את הדבר הזה באי-הבנה שבכל ההחלטות של הממשלה שהיא קבעה בהן הנחיות למשא- ומתן עם אחרים נאמר כי רצועת-עזה תהיה חלק של מדינת ישראל״.
ועוד: ״בניגוד לעמדתה של מפלגת הפועלים המאוחדת בשנת 1956 החליטה הכנסת על נסיגה מרצועת- עזה. רבים בקרב אוכלוסי רצועת-עזה נתונים עד עתה לחשש שמא הדבר הזה יחזור. חשוב להמחיש להם, לאוכלוסין בעזה, שכוונתנו היא שרצועת-עזה לא תיפרד עוד מגוף מדינת ישראל״.
ועוד: ״הממשלה החליטה להנחות את שליחיה העושים בזירה המדינית הבין-לאומית לפעול מתוך מגמה כי חבל עזה יהיה חלק בלתי-נפרד של מדינת ישראל ולא ייפרד עוד ממנה״.
ועוד: ״כוונת הממשלה המפורשת היא שבמסגרת הסכם השלום ייקבע כי חבל עזה שוב לא יהיה נתון לשלטון זר ולא יתחבר למדינה זרה כלשהי״. מדינה זרה כלשהי, לא מצרים ולא, כלשונו של שר החוץ, ״היחידה הירדנית-פלשתינאית״.
אדוני היושב-ראש, את כל הדברים האלה ואחרים השמיע מעל במת הכנסת השר בלי תיק ועם שכל ישראל גלילי. ועתה הגיע תור השאלות. האם ההחלטות האלה, אשר עליהן מסר מבית-הנבחרים בשם הממשלה ועל אחריותה ועל דעתה השר גלילי — נשתנו, בוטלו? מתי הן בוטלו? אם בוטלו, מדוע לא שמעה על כך הכנסת כפי ששמעה על ההחלטות ההן מפיך, השר גלילי? אם לא בוטלו, באיזו זכות, באיזו סמכות קם שר חוץ בישראל ומגיש ליחידה הירדנית-הפלשתינאית את העיר עזה וסביבתה? מי שמו לכתוב דברים כאלה ? האם הממשלה החליטה להוציא את עיר עזה וסביבתה מחבל עזה ? אם כן, נשמע; אם לא, מי הסמיך את שר החוץ למסור את חלקי המולדת האלה לשלטון זר, למדינה זרה, כלשונו של השר גלילי ?
יש חומרה גדולה יותר בכל התופעה המעציבה הזאת. הנה כי כן את הדברים כפי שאני הבאתי אותם היום השמיע בשם הממשלה שר בישראל, והדברים קיבלו את אישור הכנסת בהצבעת הרוב למען הצעתו של השר. אני מבקש לשאול, אדוני היושב-ראש, הממונה על כבוד הכנסת וסמכותה, מתי החליטה הכנסת לבטל את ההחלטות האלה של הממשלה, אשר עליהן מסר השר גלילי לכל חבריה וסיעותיה.
(חבר-הכנסת י. בן-אהרן קורא קריאת ביניים)
כאשר היא אישרה את ההודעה של השר גלילי, חבר-הכנסת בן-אהרן.
אבל אני כבר קודם שאלתי: הממשלה, שאתה אחד מתומכיה, קיבלה החלטות אלה, מתי קיבלה אותן?
מרדכי בן-פורת (המערך) :
על-כל-פנים, איש לא עירער על הודעת השר גלילי.
מנחם בגין (הליכוד):
בינתיים יצא שר החוץ לניו-יורק. לתומי חשבתי שהוא ישתתף הערב בפתיחת עצרת האו״ם. אז יכולתי להבין. הבוקר נודע לנו שהוא אפילו לא ישתתף בפתיחה. מה מיהר ? לא יכול היה לשבת היום כאן, לכבוד הכנסת, ולהשיב לטענות פארלאמנטאריות בעניין חמור מאוד ? אבל שמנו לב שהוא בינתיים התאושש. קודם הוא היה מאוד אפולוגטי; דעתי הפרטית ורק הפרטית. שר חוץ ודעה פרטית בעניין כזה. אבל אמש לפני צאתו לניו- יורק, כבר דיבר על כך שהוא פירסם את המאמר ב- "Foreign Affairs " בהכירו את אחריותו כשר החוץ. הראיתם תופעה כזו במדינה דמוקראטית מתוקנת ? הוא התאושש, כנראה, משום שבישיבת הממשלה שלושה שרי חוץ אחרים תמכו בו.
שמעתי עוד נימוק שלו : בעצם יש לו אסמכתה למה שכתב ב- " Foreign Affairs "על עזה. וכל כך למה ? - שר החינוך לפני ארבע שנים הרצה במכון ואן-ליר ואמר שם שייתכן שיהיה עלינו לוותר על עזה. שר החוץ אלון מסתמך על שר החינוך אלון, והנה יש לנו אסמכתה. לא לשווא אמר חבר-הכנסת קרגמן בקשר לעובדה שהשר אלון איננו מוכן לוותר על התואר של סגן ראש הממשלה לטובתו של חבר-הכנסת אבן, שהוא — שר החוץ — אגוצנטרי מאוד.
(קר יאה: זה לא נאה לך.)
מדרכי בן-פורת (המערך):
לא יפה להתקיף באופן אישי.
מנחם בגין (הליכוד):
קראתי זאת בכל העתונים.
יצחק בן-אהרן (המערך):
קצת טאקט.
מנחם בגין (הליכוד);
אל תלמדני טאקט.
כבר בתחילת דברי משתלטת עליכם עצבנות כזו. חבר-הכנסת קרגמן אמר, על-פי פירסומים בכל העתונים, שאלון הוא אדם אגוצנטרי מאוד. ואני רוצה להוסיף; ״אגוצנטרי״ — זוהי לשון המעטה פארלאמנטארית שכמותה עדיין לא נשמעה. מסתמך על שר החינוך, ואז הוא יכול לכתוב כשר חוץ שיש לוותר על עזה וסביבתה.
אפסיק את הניתוח של הבעיה המיוחדת ואפנה אישית אל ראש הממשלה. אני רוצה לשאול אותך, עם כל הכבוד לראש הממשלה: אתה תשלים עם הפקרות כזו בממשלה שאתה עומד בראשה? נא התבונן, בלאו-הכי הממשלה היא למשל ולשנינה. אתמול, למשל, קראנו סטנוגראמה מדיוני הממשלה, מלה במלה; חילופי דברים חריפים בינך לבין עמיתך שר הבטחון, לרבות תנועות ידיים מתחת לשולחן או מעל השולחן. אני מבקש לדעת מניין הסטנוגראמה בעתונות. מי מדליף אותה? כאשר אני קורא את הדברים האלה לפעמים אני תוהה - - -
ישראל קרגמן (המערך) :
זו לא רמה.
אהוד אולמרט (הליכוד):
הממשלה זו רמה?
מאיר פעיל (מוקד):
לא ייאמן, אבל היא אפילו יותר טובה מהליכוד.
מנחם בגין (הליכוד):
אני מודה לך על המחמאה, יש לך הערכה יפה כלפי, אבל אינני מתחשב בזה.
לפעמים אני תוהה, כאשר אני קורא את הסטנוגראמות האלה מישיבות הממשלה, האם שרים מסויימים אינם עושים בשביל עצמם מה שריצ׳ארד ניקסון עשה לעצמו. אני מכבד את כל עמיתי לשעבר בממשלה, כולם אנשים נכבדים ומוכשרים, אבל זכרון רמב״מי כזה אין להם. איך הם זוכרים כל מלה ומוסרים לעתונות?
האם תסכים, אדוני ראש הממשלה, ששר החוץ — דובר הממשלה הראשי לענייני חוץ — בניגוד להחלטות הממשלה המפורשות, שעליהן מסר שר אחד בכנסת, יקרא דרור ללשונו ולעטו וימסור חלקי ארץ-ישראל לאויב? היכן קרה כדבר הזה? אני זוכר מקרה במדינה דמוקראטית בשנות ה-30, ששר חוץ מסר איזו כברת מדבר בהסכם. הפארלאמאנט, גם מפלגתו של השר, געשו, והוא נדרש להתפטר במשך עשרים-וארבע שעות לאחר שנודע על אותו הסכם הור-לאוואל הנודע לשימצה. וכאן לא מדובר בכברת מדבר. איך אמרנו כולנו ? — המולדת, חלק משוחרר של המולדת. כך אמרנו עוד בשנת 1956, כך קרא בן-גוריון לרצועת-עזה. כולנו אמרנו זאת. הוא מוסר חלק של המולדת, בניגוד להחלטת הממשלה, ואתה משלים עם הפקרות כזו? הממשלה שאתה עומד בראשה תהיה ללעג ולקלס.
ודאי ששר החוץ, אחרי מה שאירע, היה צריך להניח את תיקו. אבל כבר ראינו שאמש הוא התאושש, הוא לא יעשה כן.
למען המדינה, למען האינטרסים החיוניים שלה, למען משא-ומתן רציני על הסכם שלום שבוא-יבוא, אני מציע שהממשלה תשתמש בסעיף 17א לחוק יסוד: הממשלה. ואם אינכם זוכרים את האמור בסעיף, אקרא אותו באזניכם: ״הממשלה רשאית לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים. השינוי טעון אישור הכנסת״. אם הממשלה תחליט ליטול את תיק החוץ מהשר אלון ולמסור אותו למישהו אחר, אני מבטיח שהאופוזיציה תעשה מאמץ שהכנסת תאשר את ההחלטה.
מאיר פעיל (מוקד);
אפשר להעביר את התפקיד לחבר-הכנסת לנדאו.
מנחם בגין (הליכוד) :
עכשיו נתבונן מה חושב עתון ״דבר״ על מאמרו של שר החוץ.
יוסי שריד (המערך):
חבר-הכנסת בגין, מיד תראה שסיעת המערך מסכימה איתך. היא תציע ואף תתמוך בהעברת הנושא לוועדה.
מנחם בגין (הליכוד):
חבר-הכנסת יוסי שריד, אתה יודע שאני מחבב אותך בכל לבי. אם הסיעה שלך נותנת לי סיוע, אני יכול רק להודות לה, אבל לא זה מה שחשוב. מה חושב עתון ״דברי׳ על מאמרו של שר החוץ, וזהו עתון פועלי ארץ-ישראל ? — ״לא מן הנמנע כי שכרו של המאמר ייצא בהפסד מבחינה הסברתית״.
מה כותב עתון פרו-ממשלתי "גירוסלם פוסט" על המאמר ? — ״ההצהרה המדינית היסודית שנמסרה על- ידי שר החוץ על דעתו לפני צאתו לעצרת האו״ם בניו- יורק - לא הוכיח על-ידה השר אלון אלא את ההתפוררות הפנימית של ממשלת ישראל״. ברור.
ומה כותב על המאמר הזה עתון ״על המשמר״ ? הוא משבח את שר החוץ על דבריו ומוסיף: ״התכנית של השר אלון מרחיקת-לכת מדי בתביעות הטריטוריאליות״.
אם המערך בחלקו אומר שמר אלון הרחיק לכת בתביעות טריטוריאליות, לאחר שהוא כבר ויתר על העיר עזה וסביבותיה ועוד, מה יגידו הערבים? מה יגידו האמריקנים? הרי כל ילד יכול להבין שאם מציגים שירטוט כזה — במתכוון אינני משתמש במלה מפה משום שהיא הוכחשה — שירטוט מדוייק כמעט עד הקילומטר, מה שבעיני מר אלון נחשב למינימום, הופך בן - לילה למאקסימום בעיני ״על המשמר״ ומפ״ם, גם בעיני שר החוץ לשעבר, ועל-אחת-כמה-וכמה בעיני הערבים וגורמים בין-לאומיים אחרים. כל מה ששר החוץ מחק — כבר מחוק. עכשיו מצרים אומרת במפורש: לא קביל, נסיגה מוחלטת לקווי 4 ביוני 1967 והקמת מדינה פלשתינאית, לא ירדנית-פלשתינאית. הפקידים האמריקנים אומרים, על-פי ״דבר״: תכנית זו לא תהיה קבילה על הערבים. משמע שצריך לרדת ממנה בכל משא-ומתן.
אנה זה יוליך אם לא לקירבה מסוכנת ביותר לקווי ה-4 ביוני 1967 י כך מנהלים משא-ומתן ? אתם ביקשתם רק לפני שנה התחייבות מפורשת מארצות-הברית שהה- סכם הבא יהיה הסכם שלום סופי, אחרי הסכם-הביניים עם מצרים. כך מנהלים משא-ומתן על הסכם שלום? הרי אתם אנשים פראגמאטיים כאלה, אוהבים טאקטיקה מדינית — מה עשה לכם שר החוץ במאמרו הרע והמרע הזה?
אדוני היושב-ראש, ילד יבין זאת; שר החוץ לא יתבונן ולא יבין?
מה קרה ? אני שב ושואל אתכם. נכון, השקפות שונות לנו, כברת דרך ארוכה עברנו בנפרד, לעתים גם יחד. מה קרה לארץ-ישראל ? מה אתם עושים לארץ- ישראל ? כל שר מניח את ארץ-ישראל על שולחן הני- תוחים, זה מוסר את יהודה, זה את שומרון, זה את עזה, את העיר עזה וסביבותיה. האם לא כתבנו, עם השר גלילי, כתבינו עם תום מלחמת ששת-הימים בשם הממשלה ובשם ההסתדרות הציונית : ״... שוחררה נחלת אבותינו״ ? כאשר שנינו כתבנו את המלים האלה והממשלה אישרה אותן פה-אחד, לא התכוונו ליהודה ושומרון ועזה ? כאשר ניסחנו בשביל הממשלה קווי יסוד וכתבנו שיש להקים התנחלות על אדמת המולדת, האם לא התכווננו כולנו — שר הבטחון היה בין המנסחים ויעיד — גם ליהודה ושומרון, גם לעזה? איזו דמוראליזאציה אתם גורמים בקרב הדור הצעיר ?
היו״ר י. ישעיהו:
חברי הכנסת, אני מבקש שקט.
מנחם בגין (הליכוד):
אבקש מחברי המערך שכל עוד אני מדבר יהיה שלום, אחר כך תוכלו לריב ביניכם.
אני רוצה לספר משהו מנסיוני האישי. קיבלתי מכתב מנערה, תלמידה בכיתה י״ב, והיא ביקשה שאני אסביר לה שני מושגים: מדינה ומולדת. השיבותי שמדינה זה מושג משפטי, קל מאוד להגדיר אותו: כברת ארץ שבה אומה מקיימת ריבונות. מולדת קשה להגדיר. אפשר להגדיר מה היא אם ? אם היא אם. מובן שאפשר לומר שמולדת היא ארץ שבה נולדת, בה נולדו אבותיך ואבות אבותיך, שבה אומה מתגבשת, מקיימת תרבותה. אבל זו עדיין לא הגדרה, כמו שאין זו הגדרה שאם היא האשה שילדה אותך. הגדרות אלו אינן מביעות את כל האהבה, הקדושה, את המסירות, הנאמנות. מולדת — מושג מובן מאליו.
מה אתם עושים במולדת של העם היהודי ? מי שמכם לוותר עליה, לחלק אותה, למסור אותה ? מתי החליטה איזו שהיא ממשלה למסור את יהודה ושומרון, במפורש, חלקים אלה או אלה? מתי החליטה הכנסת על כך ? מתי היה על כך דיון ? מתי היתה על כך הצבעה? אין לכם רוב בבית הזה כדי למסור את יהודה ושומרון. סיעות שונות המהוות רוב בכנסת אומרות במפורש שהן שוללות לחלוטין מסירת יהודה ושומרון לשלטון זר. באיזו זכות, באיזו סמכות ממשלה מתפוררת, יורדת, מסוכסכת, דולפת, משחקת משחק כזה במולדת ישראל, שאליה התגעגעו אבות אבותינו ועליה מסרו נפשם טובי בנינו, וכל בית ישראל פונה אליה בתפילותיו ובגעגועיו — ארץ-ישראל ?
עכשיו התבוננו מה אתם עושים לדידכם, מה יוצא מכל ההתכחשות הזאת, מהמאמר הזה של שר החוץ ומכל ההודעות שלכם: שלום ? אין שחר. הסכם עם הערבים ? אין יסוד. ככל שאתם מוותרים יותר, הערבים אומרים : קווי ה-4 ביוני 1967, מדינה פלשתינאית ביהודה ושומרון ועזה ועם פרוזדור מחבר. איך קוראים הערבים ליגאל אלון לאחר המאמר? איש סיפוח. מה אומרים על תכניתו? מכשול לשלום, תכשיל כל הסכם. מה יוצא מכל זה לדידכם ? התבוננו, אנא, ושימו קץ לתופעות ההפקרות הללו.
אדוני היושב - ראש, הרשה לי דברי אלה לסיים באיחולים לשנה טובה לכבודו ולסגניו, לכל חברי הכנסת, לכל חברי הסיעות וגם לחברי ממשלה שאינם חברי כנסת. מי יתן, אני אומר את הדברים האלה בכאב עמוק, מי יתן והשנה הבאה תהיה שנה של שיבת-ציון, של נאמנות לארץ-ישראל, לבטחון ולשלום.
