כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה המאה-ושש של הכנסת השביעית – יום שלישי, י״ד אלול תש״ל – 15 ספטמבר 1970 – התעללות בחטופי המטוסים – סחטנות וגזענות
אדוני היושב -ראש. אפלה שכמותה לא ידענו מאז הובא האבדון על משטר שפיכת דמי נקיים, מטעם הנאציסם בגרמניה ובאירופה, ירדה על האנושות בעשרת הימים האחרונים. לכולנו זכורה התמונה, היא תעמוד לנגד עינינו עד יומנו האחרון עלי אדמות, התמונה של הילד היהודי, ידיו מורמות ובעיניו חרדה שאין לה ביטוי בשפת אנוש, ומאחוריו או מולו - לועה של מכונת- ירייה, מוחזקת בידי קלגס ממוגף, שכל השוואה בינו ובין חיית-השדה היא עלבון לעולם החי. זוהי תמונה שצולמה מן המציאות לפני עשרים-ושמונה שנים. בימים אלה המציאות היא ששוב נמצאים ילדים קטנים מוקפים על- ידי קלגסים ובידיהם מכונות-ירייה, והן מופנות אל היל- דים. והקלגסים, אם רצונם לא ייעשה, מוכנים לעשות גם את הילדים למאכולת אש, עד כדי כך ההידרדרות וההתעללות.
כעבור חמישה ימים החליטו החוטפים לשחרר את כל הילדים והנשים. אך לא נכמרו רחמיהם בלבם, והם החליטו להפריד בין האנשים לבין נשותיהם, בין אמהות לבין בניהן, בין אבות לבין ילדיהם. והם מוסיפים להחזיק חמישים -וחמישה אנשים שהובאו ממרחקים אל מדינת ההפקר, אל ממלכת הפירטים, עד - עד אשר מה?
כדי להשיב לשאלה זו יש לומר דברים פשוטים, רציניים, על ארגונים לוחמים, על מטרותיהם ועל דרכיהם. לא תיתכן לגבי ארגונים לוחמים שוט הכללה. המטרה היא הקובעת. ההפרדה ביניהם היא במלה בת שלוש אותיות, ובה עולם ומלואו - צדק. אם אנשים נלחמים למען שחרורם - הצדק לימינם. אם הם מחזיקים נשק ומפעילים אותו למען השמדת עם - רשע בלבם, זדון בידם, טומאה בנשקם, ואחת דתם להיות מודברים ומופצים על -ידי כוח הנושא את דבר הצדק. אבל גם האמצעים הם- חשובים, ולעתים הם מעידים לא רק על המשתמשים בהם, אלא גם על מטרתם. שום ארגון לוחם ראוי לשמו לא יטען כי כל האמצעים מוצדקים על-ידי מטרתו. ובוודאי לא יוסיף ויאמר שכל מטרה מצדיקה את האמצעים. נכון, ארגונים לוחמים שואפים לשחרר את חבריהם. איך עשו זאת ? - בתחבולה או בקרב, אבל תמיד דאגו לכך ששום אדם שאינו מעורב בסכסוך - ללא הבדל לאום - לא ייפגע כתוצאה מפעולה זו. ארגונים לוחמים ראויים לשמם שאפו להציל חבריהם מידי התליין. אולם על מה נחטפו שלוש-מאות איש, אישה וילד ומדוע התעללו בהם ומוסיפים להתעלל בהם ?
חברי אותו ארגון, המחזיקים היום את קרבנותיהם בעבר הירדן, נשפטו לישיבה במשך תקופה מסוימת בבית- כלא. מנהג מקובל הוא שכעבור זמן-מה בדרך כלל מפחיתים את העונש. למען הוצאתם של מספר אנשים מבית- סוהר, שבו כביכול לוחמים אלה אינם מסוגלים לשבת, עושים את הזוועה האנטי-אנושית הזאת. לוחם הראוי לשמו יודע שהוא עלול להיאסר, והוא מוכן לסבול. והיו דברים מעולם, ולוחמים ישבו שנים רבות בבית-כלא, ואפילו לא עלה על דעתם ולא על דעת חבריהם לסכן נפשו, חירותו, של ילד אחד, של אישה אחת, של אדם אחד, ממרחקים או מקרוב, כדי לבטל שנים מספר של ישיבה בבית-כלא.
עד אשר ישוחררו מארצות אירופה מספר אנשים ממספר שנות כלא צריך היה להתעורר הנאציסם בימינו. ואנשים אלה קוראים לעצמם לוחמים. ויש אווילים משני עברי האוקיינוס - אם בעיתונים ואם במזכירות של מוסד בין-לאומי חשוב - המוכנים להעניק להם את התואר הזה.
קראתי באחד העיתונים, שאותו ד״ר חבש, רופא- העיניים המסנוור בשנאה טורפת ומטריפה, טען כי הוא למד מהמחתרת העברית. אם זה כך, לפנינו אחד המקרים שבהם למורה טוב יש תלמיד מופרע ומתפרע, פראי ופורע. ובוודאי כך חושבים מוריו לרפואה, אלה שהשביעוהו בשבועת היפוקרטס. רופא זה מפאר רצח ילדים קטנים אם הם יהודים. איזו התעללות !
נתחיל בחטיפה עצמה של המטוס. יספיק אם אקרא באוזניהם של חברי הבית שורה אחת מדבריו של פרופסור ואס ורטאן, שמחוז חפצו הקתדרה שלו בלוס-אנג׳לס. הוא היה בין החטופים. וכך הוא כותב: ״רוב הנוסעים שלוותם נעלמה מהם כאשר הטרוריסטים חטפו את המטוס, בהניפם את אקדחיהם ובהשמיעם צעקותיהם היינו משותקים מפחד״. אלה לא דבריו של ילד קטון שנסע בודד בלי הוריו באותו מטוס. אלה דברים של אדם מבוגר, משכיל, ואולי גם בעל ניסיון בחיים. ׳׳משותקים מפחד׳׳ - אין זה פלא. זו לא יבשה, זה אפילו לא ים. אנשים תמימי דרך נמצאים בגובה של יותר מ-30,000 רגל, ולפתע פתאום איום עליהם, על מוליכם, אפשרות של פיצוץ האווירון, חוסר אונים. זוהי תופעה אנטי- אנושית שקשה למצוא דוגמתה.
אחר-כך באה התעללות באותו מחנה מופקרים, וההמשך באותו מסע סתר, בידי אנשים שבכוונה מפיצים שמועות שהם יהיו מוכנים, אם רצונם לא ייעשה, להוציא להורג את כל הגברים, בעלים לנשים ואבות לילדים, שבידיהם. ובצד הסחטנות, ובצד הגזענות — תביעתם של אותם אנשי הפקר הניאו-נאצים להפריד בין יהודים ולא- יהודים. בין חמישים-וחמישה האנשים המוחזקים בידיהם, למעלה ממחציתם הם יהודים. והחוטפים מעיזים לומר: נשחרר את כולם, פרט ליהודים. זוהי תופעה של הפרדה גזענית הידועה לנו מדור זה. האם היא תישמע ? - זוהי השאלה.
ממשלה מסוימת החליטה ברוב של שני קולות לא להיענות לתביעה זו. וכיהודי חייב אני לומר, שאין כממשלת גרמניה הסוציאליסטית שצריכה להיזהר מפני ההיענות לתביעת הפרדה זו. אבל קראנו גם דברים בשפה אחרת. ובעיתון בריטי נכבד נאמר רק שלשום: ״רק אם הישראלים יוכיחו כי גמרו אומר לא לשחרר ערביי ארץ- ישראל (במקור: ״פלשתיניינס״) הנמצאים בבתי-הכלא שלהם, תצדק אנגליה אם היא תדון בפעולה חד -צדדית׳׳. רמז שקוף מאוד: הלחץ צריך להיות מופעל על ישראל שתקרא דרור למרצחים, לאלה שרצו לבוא לכותל המערבי עם עשרות קילוגרמים של חמרי-נפץ, להטילם ולהפעילם, כדי להרוג איש, אישה וילד בשעת תפילתם. כאלה הם אנשי ה״פתח״ והחזיתות למיניהן היושבים עד היום בבתי-הכלא שלנו. וצריך להפעיל עלינו לחץ כדי לשחרר אותם, למען יוכלו לחזור על מעשיהם הנפשעים, בעיקר נגד אוכלוסיה אזרחית, אחרת תדון בריטניה בפעולה חד -צדדית.
לכן עלינו לומר, אדוני היושב -ראש, אם מישהו בעולם ייכנע לתביעה של ההפרדה הגזענית בין יהודים לבין לא-יהודים באותה מדינת הפקר - אות קין יהיה חרות על מצחו, לא יינקה ממנו.
ועתה עלינו לדון בסוגיה של הפעלת כוח. אדוני היושב -ראש, הפעלת כוח היא בעיה הדורשת תמיד שיקול דעת יסודי, מבחינת הזמן, המקום והנסיבות. אבל על סוגיה זו אני רוצה לומר היום שלושה דברים, שוב — פשוטים, רציניים.
ראשית, יש זכות מלאה, מוחלטת, בלתי מפוקפקת, לכל העמים שנפגעו על-ידי המעשה הנאצי הזה, להפעיל כוח כדי להדביר את כוח הזדון. כל המדינות בצוותא, וכל אחת מהן לחוד, זכאיות לשלוח את כוחותיהן המזוינים אל מדינת ההפקר, לא רק כדי לשחרר את הכלואים ואת החטופים, אלא גם כדי לשים קץ לעצם קיומם של ארגונים עוינים, וכך צריך לקרוא להם על פי אמנת נירנברג הידועה. זוהי זכות אנושית, והיא ניתנת ושמורה לכל אלה שנפגעו על-ידי ההתעללות והסחטנות והגזענות הזאת.
שנית, לאחר חטיפת המטוס של ״אל על״ לאלז׳יריה בחרה הממשלה בוועדה, והיא הורתה על סידורי בטחון במטוסי ״אל על״. הסידורים הללו עמדו במבחן, ועוד יותר האנשים שהיו ממונים עליהם. יכולני לומר שכיום אווירון ״אל על׳׳ הוא הבטוח מכל האווירונים הטסים תחת שמי השם מבחינת החטיפה, ועלינו לברך הן את ארצות -הברית והן את שווייץ שהלכו בעקבות ״אל על״, למען יידע כל חוטף כזה, שאם ינסה להחדיר את השיתוק מפחד בלב נוסעים תמימי דרך — דמו בראשו.
שלישית, המקור הוא - אנשי הארגונים הנאציים הללו המסתובבים בארצות תבל. כל מי שביקר בהן יודע: פה ושם, באמסטרדם ובציריך, בז׳נבה ובערים אחרות, מסתובבים המה. שירותי הביטחון של אירופה יודעים גם היכן הם מסתתרים. ואני סובר שפעולה ממשית של שירותי הביטחון האירופיים המנוסים, יחד עם שירות הביטחון של ישראל, שמאחוריו לא רק ניסיון רב, אלא גם תושייה רבה - פעולה משולבת זו יכולה להביא לידי התגברות על העמדת הפנים של גבורה מזויפת של השתלטות על מטוס, על אנשים, נשים וילדים.
לכן עלינו לקרוא היום מעל במת הכנסת לממשלות באירופה ובכל ארצות תבל לפעול בעוד מועד נגד הסוכנים והשליחים של הארגונים המרצחים הללו. ובדרך משולבת זו אין שום ספק שהאנושות תשתחרר במהרה מן הנגע הזה, מן התופעות של הניאו-נאציסם, שהפאן-ערביסם האפל הוא להן מקור הצמיחה.
אדוני היושב-ראש, מאחר שנודע לי כי הסוגיה האנושית הרצינית והחמורה הזאת, הכנסת תחליט להעביר את הסיכום של הדיון בה לוועדת החוץ והביטחון —הריני מבקש להציע שהועדה תתכנס ללא דיחוי ושהתקבל את החלטתה במהירות האפשרית, וכי ההחלטה הזאת, בעיקר למען הוקעת כל ניסיון של הפרדה בין יהודים לבין לא-יהודים חטופים בידי זדים, תימסר מיד לכל הממשלות ולכל הפרלמנטים.
