כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ותשע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כב אלול תשלג 19 ספטמבר 1973 – הצעה לסדר-היום – העלייה מברית -המועצות והצעתו של הסנאטור ג׳קסון
דברי הכנסת
נושאים:
ריכוז האומה - אסירי ציון, שיבת ציון. מדינות - ארה"ב, ברית המועצות (רוסיה). מדיניות חוץ - דיפלומטיה. תפוצות - יהדות התפוצות. ממשל - כנסת. לאומיות - לאום יהודי (ציונות)בגין מזהיר בפני התחדשות האנטישמיות בברית-המועצות והסכנה הנשקפת ממנה ליהודי ברית-המועצות. בגין משבח את האומץ והגבורה של אסירי ציון. בגין טוען שלתיקון ג'קסון-ואנק חלק חשוב במאבק יהודי ברית-המועצות על זכותם לעלות ארצה. בגין טוען שלכנסת אסור לא לגלות תמיכה בתיקון, גם מתאמי אי-התערבות וגם מתאמי ניטרליות. בגין טוען שעקרון האי-התערבות אינו תקף כי מימושו אפשר לשואה להתרחש וניטרליות יכולה להתפרש כהתנגדות לתיקון. בגין טוען, שגם יהודי ברית-המועצות עצמם וגם הדיסידנטים הרוסים תומכים בתיקון. בגין טוען, שהתיקון מהווה גילוי הסולידריות הבינלאומית עם סבלם של יהודי רוסיה – ושהסולידריות הזאת מהווה מהפכה מקדמת אמיתית.
אדוני היושב -ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, יחזקאל פולרביץ', אסיר-ציון, אביו של שב"י אשר ביום הולדתו ניתן לו בראשי תיבות שמו של בן יוסף, הלא הוא רופאה של צוללת "דקר"; ידידי יחזקאל פולרביץ', אשר 17 שנות חייו ניטלו ממנו במחנות הריכוז של סטאלין ובריה, יצא לארצות- הברית של אמריקה ובידיו עצומה אשר נחתמה על-ידי 17,000 אזרחי ישראל שבי ציון מברית -המועצות, המכריזים כי הם תומכים בהצעת התיקון של הסנאטור ג׳קסון והקונגרסמן ואניק. סנאטור ג׳קסון השיב ליחזקאל פולרביץ׳ במכתב רב רגש, ובין השאר אמר; מבקש אני לומר לחותמים ולאחרים כי גמרנו אומר לפעול להפיכת הצעת התיקון לחוק, כך שהעקרון של תנועה חפשית מעבר לגדרי תיל ומסכי ברזל תהיה למציאות.
מאז נתקבלה עצומתם של שבי ציון מברית- המועצות קרה משהו בארץ ההיא ביחס ליהודים .אדוני היושב-ראש, כאשר השתתפו ספורטאינו באוניברסיאדה באו למגרש המשחקים והבין- לאומי חיילים סובייטיים ואנשי השירותים החשאיים ובכוונה תחילה הטילו עלבונות, גידופים וחירופים בשליחינו באותה התחרות בין-לאומית. הצעירים האלה, חניכי המהפכה הבולשביקית, קראו באזני ספורטאינו "ז׳יד". הכנסת חייבת לדעת מה משמעותה של מלה זו כאשר משמיעים אותה בפרהסיה באזני מאות מיליוני אזרחים של ברית-המועצות. זוהי מלת הגנאי, כינוי השימצה ליהודי: "ז׳יד" במקום "יבריי". זוהי קריאה לפוגרומים. זה ביטוי לשנאת עולם. זוהי השמצה שנלקחה מימי "המאה- השחורה״ המשתוללת ברחבי רוסיה בימים האפלים ביותר של משטר הצארים, אשר משטרתו מכינה את הפוגרומים.
ודאי יבושו וייכלמו הקומוניסטים, אם 56 שנים לאחר המהפכה של אוקטובר 1917 מהלכת מלת שימצה זו באופן לגיטימי במוסקבה, ממגרש הספורט, בפיהם של חיילים סובייטיים באזני כל העם הרוסי. עלינו להקשיב למלה זו "ז׳יד" הנשמעת שוב ברחבי ברית-המועצות. זו האזהרה. ואנחנו יודעים איך האנטי- שמיות שם מעולם לא פסקה, אך היתה בתקופות מסויימות מועברת לתוך הלבבות. במו אזני שמעתי לפני 30 שנה ויותר בפרגינסקייה גאלינה אחד מעוברי-אורח קורא: "לשחוט את כל היהודים". הוא היה שיכור, הוא לא יכול היה להזיק. ואבל משום היותו שיכור דיבר בכנות. אלא אז האנטישמיות היתה אסורה על-פי החוק הסובייטי הכתוב, שנגד את המציאות. אבל אם אנשי השירותים החשאיים הסובייטיים ואם אנשי הצבא הסובייטי מרשים לעצמם להשמיע את מלת הגנאי והמשטמה הזאת, ניזהר כולנו ונדאג לעתידם ושל מיליוני אחינו בברית-המועצות.
ועוד קרה משהו מאז: אומץ הלב של אחינו בברית-המועצות - מי יעריכו? אדוני היושב-ראש, בארץ הזאת אנחנו למדנו בתקופתנו מה זה אומץ לב צבאי בהתחדשות הגבורה היהודית לעיני כל. מצביא צרפתי גדול אמר: לעתים קשה יותר לגלות אומץ לב אזרחי ומאשר צבאי. והנה כי כן, איזו גבורה נפשית מגלים אחינו בברית-המועצות. לאותו מגרש ספורט הם באו, הצעירים שלנו, והניפו דגל, לא את הדגל והאדום, אלא דגל תכלת-לבן, לעיני ה-ק.ג.ב., ועודדו את אחינו נציגי ישראל באותה התחרות בין-לאומית.
זה פלא, אחד הדברים שלפניו כל בן-חורין ישתחווה מתוך הכרה ובחרדת קודש, ועדיין אין זה סוף פסוק בגילויים של אומץ לב.
אקרא באזני חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, פנייה של 105 יהודים, מלפני ימים מספר, בחתימותיהם. היא נשלחה לקונגרס של ארצות-הברית, והנה הפיסקה החשובה ביותר בתזכירם: "לאלה הטוענים כאילו אנחנו חוששים מפני החרפת הרדיפות כנקמה על קבלת התיקון של הסנאטור ג׳קסון אנחנו משיבים: רק לנו הזכות המוסרית לשלוט בגורלנו. אנחנו תומכים במאבק עקרוני וגלוי למען זכויותינו. ומכל מקום, אין החששות לבטחוננו צריכים להשפיע על הרגשות ההומניים של העם האמריקני. אין הם יכולים להיות סיבה להסתלקות מן המאבק הגלוי. דחיית התיקון של הסנאטור ג׳קסון על-ידי נציגי העם האמריקני תהיה בבחינת נסיגה מן העקרונות של ההומניסט׳.
כך כותבים וחותמים בגלוי לעיני השירותים החשאיים של ברית-המועצות 105 יהודים, בעצם הימים האלה.
עוד משהו קורה, שבניגוד לדברים המחרידים ווה בלבו של כל אדם חפשי, יש דברים המעלים סומק של כלימה על לחיו של בן- חורין. שישה מדענים יהודים ששמותיהם בידי, ולא אחזור עליהם — אף-על-פי שהם דיברו בטלפון בין-לאומי, אבל אני חושב, ואולי גם על סמך נסיון אישי של חברי כנסת מספר, שאפילו כך מוטב לא להשמיע ואת והשמות האלה היום הזה - שישה מדענים יהודים גילו לנו את הדברים, את המאורעות הבאים: במוסקבה ביקר בשעתו סטיבנס לזרוס, עוזרו של סגן שר הסחר של ארצות-הברית. הוא נפגש עם פעילים יהודים מספר, והוא ביקש מהם שיפנו אל יהדות ארצות-הברית וישפיעו עליה שתימנע מתמיכה בהצעת התיקון של הסנאטור גיקסון. הוא אמר להם, שאם יעשו כן, הממשל של וארצות- הברית ידאג, בדיפלומטיה שקטה, שתהיה עלייה והקלות שונות בשטח זה. הם סירבו להיענות לבקשתו של מר לזרוס. הם אומרים היום שאילו עשו כן, היו רואים את עצמם בבוגדים כעקרון גדול. אבל הם שמרו עד היום על סוד הפנייה, משום שלא רצו - כפי שהם אומרים - להלבין ואת פני הממשל האמריקני או לעמוד בדרכו במאמציו שלו.
היום ברור להם שאסור להם עוד לשתוק. אסירי- ציון מוסיפים להימצא במחנות הריכוז בצפון ובדרום ולסבול ולהתענות, והפעילים לא הגיעו לארץ-ישראל מתוך הרשימה של האלף, אלא מתי מספר מהם. העלייה לא גדלה כלל. אמנם כן, על-פי המספרים הבדוקים, העלייה מברית-המועצות לארץ-ישראל בתשעה החודשים האחרונים היא בממוצע של 2,500 יהודים. עד שלשום, במחצית ספטמבר, הגיעו אלינו 1,416 יהודים משם. פירוש הדבר שאין ניכרת הקטנה לגבי אשתקד, אבל המדובר בסך-הכל על 30,000—35,000 יהודים, מתוך 3.5 מיליון יהודים, וכידוע לכול מאות אלפים מוכנים היו אתמול ומוכנים היום לשוב לארץ- ישראל. והרוב המכריע בתוכם רוצה בשיבת ציון.
העלייה של כמה רבבות יהודים בשנה, -זו המיכסה הנוראה שכנראה באמת הוסכם עליה במגעים בין מוסקבה לוושינגטון. חלילה לנו להשלים עם מיכסה כזאת. המדובר במיליונים יהודים, בשארית הפליטה של יהדות אירופה המושמדת, שסכנות חמורות מרחפות מעל ראשיהם, כפי שנוכחנו לדעת בצורה הסמלית והמחרידה באותו מגרש ספורט במוסקבה.
משום כך אנחנו יכולים להבין לרוחם של ששת אנשי-המדע היהודים שעכשיו יצאו בגילוי השערוריה, הנסיון מצד מר לזרוס להשפיע יעל היהודים, הנמצאים בגיא הסבל, כדי שהם ישפיעו על אחיהם באמריקה החפשית למען לא יתמכו בהצעת התיקון של הסנאטור ג׳קסון.
אדוני היושב-ראש, בענייו כזה חלילה לנו עוד להיתפש למושג "התערבות". ואיננו מתערבים לא בענייניה הפנימיים של ארצות-הברית ולא בענייניה הפנימיים של ברית- המועצות. המושג הזה של התערבות בעניינים פנימיים נשרף יחד עם גופותיהם של מיליוני אחינו באושביץ. חלילה לנו עוד להיתפס לזיוף הזה. היה בו שימוש בשנות ה-30, בראשית התיכנון של השמדת עם, ואז אמרו: עניין פנימי הוא, אל תתערבו. אין עוד עניינים פנימיים באשר המדובר בעם ובבני- אדם ובזכויותיהם וחירויותיהם והבטחת עתידם. אין עוד מושג כזה.
חובה, ולא רק זכות, להתערב, בניגוד למושג שהיה קיים בימים עברו. ולכן לא ייתכן פה גם מושג שני של נייטרליות ביחס להצעת התיקון של הסנאטור ג׳קסון. שום ממשלה יהודית או כנסת, בית- הנבחרים של העם היהודי, אינם יכולים להיות נייטרליים.
אני רוצה לומר לשר החוץ, לבל ייווצר גם היום רושם של אותה נייטרליות שעליה דובר בשבדיה בימי מלחמת העולם הראשונה. השבדים היו אומרים: נכון, זה חשוב להיות נייטרליים, ואבל חשוב עוד יותר לדעת לאיזה צד להיות נייטרליים. שלא ייווצר רושם שממשלה יהודית היא נייטרלית לצד מסויים בקשר עם הצעת התיקון של הסנאטור ג׳קסון, ולאו דווקה לטובתו.
ממשלה יהודית אינה יכולה להיות נייטרלית- המדובר בחוק שצריך להוכיח לקרמלין, לשליטים היושבים בו, שהעניין הוא רציני בשביל כל העם האמריקני, ובשביל כל בני-החורין, רציני ביותר, והם יעדיפו ,את העקרון שעליו כותב אל פולרביץ' הסנאטור ג׳קסון, של תנועה חפשית של אנשים מעבר לגדרי תיל ומסכי ברזל, על עניינים שבחומר. זה המאבק של האדם החפשי. המאבק הזה גם הוא מעורר רגשות עמוקים ביותר. צאו וראו, חברי כנסת נכבדים, מי אתנו במאבק הזה: גאון מדעי כסחרוב, סופר דגול כסולז'ניצין. הם שם, שם, בתוך העבדות, והם נלחמים יעל החירות, והם פונים לקונגרס האמריקני: ואל תדחו את הצעת התיקון של הסנאטור ג׳קסון, קבלוה, גם אנחנו הרוסים מעוניינים בכך.
הם הרי יודעים מה יכול להיות גורלם מחר. סולז׳ניצין כתב על כך במפורש: ״אולי אמצא מחר הרוג - תדעו מי עשה את מעשה הרצת הזה". כפי שפיוטר יקיר לפני מאסרו הזהיר: אם ואדבר כפי שאדרש — תדעו, לא אני דיברתי. הם יודעים מה מסוגלים לעשות השירותים החשאיים, היורשים של ה-נ.ק.וו.ד. וה- ג.פ.או., הנקראים היום ה-ק.ג.ב. אף-על-פי-כן, נכי הרדיפות והדיכוי פונים אל העם האמריקני: קבלו את ההצעה הזאת. זה החזיון אנושי אדיר, נדיר. מיליוני אנשים, מהאומות השונות, מעבר לימים ויבשות, מושיטים יד איש לרעהו, בהבנה, באחווה ובעמידה איתנה על זכויות האדם. ואם יש משמעות למושג מהפכה מקדמת — זוהי המהפכה וזוהי הקידמה, בניגוד לכל ההפיכות הריאקציוניות, לרבות זו הבולשביקית מלפני 56 שנים. זה הקוסמופוליטיסם, במשמעות הנשגבה של המושג, בניגוד לחרפות של סטלין ועושי דברו. זו המסורת של אמריקה — ויעשו כולם אגודה אחת למאבק על זכויות האדם וחירותו, על כבודו האנושי ועל עתידו. לכן יכולים אנחנו לומר היום מירושלים, מעל במת הכנסת, לסנאטור ג'קסון ולאיש הקונגרס ואניק: אנחנו, בני ישראל, איננו יכולים להצביע בבית הנציגים ובסנאט, אבל מירושלים אנחנו אומרים לכם, שני חסידי ואומות עולם אלה: רשאים אתם לומר לחבריכם בסנאט ובבית-הנציגים בי מיליוני היהודים בארץ-ישראל, במדינה היהודית המחודשת, ומיליונים יהודים בברית-המועצות מחד גיסא, ובארצות-הברית מאידך גיסא ומיליוני אנשים בני-חורין ברחבי תבל, שעה שאתם מביאים את הצעת החוק שלכם, היום הזה, ניצבים לימינכם
