כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות -ושבעים-ותשע של הכנסת השביעית יום חמישי, כ״ה כסלו תשל״ד 20 דצמבר 1973 – הודעת הממשלה על החלטתה להשתתף בוועידת זינבה – דיון
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, א׳ דחנוכה, הנר הראשון, בירכנו על הנסים ועל הנפלאות אשר יעשה עם אבותינו בימים ההם ועמנו בזמן הזה. וזכתו את גיבורינו אשר המשיכו את שרשרת הגבורה המקדשת של המכבים עד עצם היום הזה. ובהדליקנו את הנר, ובהעלותנו את האור הגנוז המתגלה מדור לדור של נצח ישראל, אמתו בלבנו: אנו ומתפללים -על השלום ומייחלים לו, אבל אם האויב ירים אי- פעם ידו על עמנו - לעולם לא תהיה עוד מצדה, אלא מודיעין. מה בין תקופת הסלבקים לבין זמן הפלאביים ? עמנו נלחם בגבורה עילאית נגד אלה, אף נגד אלה; אולם במצדה היה אבדון תוך גבורה. לא עוד. תמיד תהיה בישראל, אם יתנכל לו האויב, גבורה עם נצחון.
על רקע מורשת אבות זו המתחדשת הריני מבקש את ראש הממשלה שתורה למשלחתנו לשוב ולדרוש את ביטול דיוני ועידת ז׳נבה בשבת, ואם לא תיענה בקשתנו נחייב את משלחתנו להיעדר מן הדיונים, החל מלפני כניסת השבת - לא משתיים אחר חצות - ועד לאחר צאת השבת. השבת איננה עניין לאמונה דתית בלבד; זהו עניין של מעמד לאומי היסטורי נצחי. בוועידת ז׳נבה לא ייתכן לנהל בהשתתפותנו דיונים ביום השבת. זוהי גאוות ישראל ועלינו להוכיח את גאוות ישראל. שום דבר לשלילה לא יקרה אם יידחו הנאומים - שאנחנו יכולים לדעת ואת תכנם מראש, לאור החלטת אלז׳יר ולאור הודעתו של פהמי - ליום נוסף אחד, או לערב. אם לא תתקבל דרישתנו הצודקת אשר תהיה לתפארת האומה, הרי יעליבו לחייב את משלחתנו לשוב לאולם הדיונים רק לאחר צאת השבת.
אבקש להעיר לגברת מאיר, כי בכנסת יש חלק גדול מאוד של חברים ללא הבדל סיעה העומדים על התביעה הזאת. אילו נערכה הצבעה חפשית על עניין זה, אין ספק שהרוב היה מחייב גישה זאת. לכל הדעות, קרוב לחמישים חברי הכנסת מחייבים אותה והממשלה חייבת להתחשב ברצונו של חלק כה גדול של בית- הנבחרים. על כן אני מבקש כי הוראת מתאימה תישלח עת- היום לראש המשלחת, לשר החוץ אבא אבן.
חברי הכנסת, ראש הממשלה דיברה על ועידת ז׳נבה ואחריה על אמנת ז׳נבה. יורשה לי להפוך את הסדר: קודם אדבר על האמנה ואחר על הוועידה. מה יהיה עם שבויינו בסוריה ? אמש נחרדנו על-ידי הידיעה שבאה מארצות- הברית, הבוקר שוב נחרדנו. הידיעה על קטילת כל שבויינו הוכחשה, אבל בידיעה המכחישה נאמר: לא כל השבויים הישראליים נרצחו על-ידי הסורים. מה נורא לקרוא דברים כאלה. לצערנו העמוק, על אף אזהרותינו, החליטה הממשלה - כאשר עדיין לא סופק המזון לארמית השלישית המכותרת והיא עמדה על סף הכניעה - להפריד בין ההסכמה לספק את צרכיה לבין שיחרור שבויינו בסוריה. אז היה בידינו מכשיר לחץ אדיר והיה צדק בדרישה לשחרר את כל השבויים גם בדרום וגם בצפון, משום שמצרים וסוריה היו שותפות לתוקפנות, לתיכנונה, לביצועה ולקביעת שעת השין לתחילתה, משום כך היתה זו זכותנו לדרוש מנשיא מצרים שיפנה לנשיא שוחת ויאמר לו: עליך לשחרר את שבויי ישראל כדי שאני אוכל להשיג את אשר ביקשתי מנשיא ארצות-הברית — אספקת מזון לארמית השלישית. שבויינו ממצרים שבו לבתיהם; כלומר, אלו אשר לא נרצחו, על-פי הודעתו של שר הבטחון. מה יהיה על שבויינו בסוריה ? ד׳׳ר קיסינג׳ר ביקש את רשימתם מאסאד - והלה סירב לתיתה; היתה הבטחה של נשיא ארצות- הברית בעניין זה - איננה מקויימת, מכל מקום איננה מיושמת; היתה הבטחה שיפעילו את השפעת ברית-המועצות בדמשק - אין אנו יודעים אם הופעלה, אבל התוצאה היא שלילית. עד מתי תימשך ההתעללות במאות משפחות ? עד מתי תשתולל הברבריות לעיני העולם התרבותי? עד מתי יחריש העולם הזה?
אבקש את ראש הממשלה לשלוח הוראה שנייה לראש משלחתנו, לאמור: מחר ב- 10.30 בבוקר בהיפתח ועידת ז׳נבה על-ידי ד"ר ולדהיים, יקום שר החוץ ויתבע ללא דיחוי כי הסעיף הראשון שיידון בוועידה יהיה מוקדש לשבויי המלחמה של ישראל הנמצאים בידי והסורים. הסעיף הראשון בסדר-היום של הוועידה צריך להיות: גורלם, עתידם וחייהם של שבויינו בסוריה. שר החוץ צריך לעמוד על תביעה זו, ובהנמקה מתאימה; לא להסתפק בפנייה אל עתונאים, לא להסתפק בשיחה פרטית עם ד׳׳ר ולדהיים, אלא בפני כל עמי תבל לדרוש שמחר, בקירוב בשעה 11.00 בבוקר, לאחר נאום הפתיחה של המזמן ושל היושב- ראש, יתחיל דיון על גורלם של שבויינו.
שנית, ז׳נבה היא גם המרכז הבין-לאומי של הצלב האדום והבין-לאומי, ומשלחתנו צריכה לדרוש מהצלב האדום הבין-לאומי אחת ומשתי אלה: ואו לזמן מושב מיוחד של כל המדינות שחתמו על אמנת ז׳נבה ולדרוש מהן גינוי ישיר על התנהגותה הברברית של סוריה, לאמור: קודם כל יש למסור את רשימת השבויים החיים. בעיית חילופי השבויים היא בעיה הקשורה במהלכים לקראת ועידת ז׳נבה. אבל מעבר לכל הפירושים, מסירת הרשימה היא חובה ראשונית על- פי ואמנת ז'נבה, ואם הסורים אינם מקיימים אותה, חייבים כל הסיגנטורים מטעם כל המדינות שחתמו על האמנה להתכנס, לקבל מהצלב האדום את הידיעה הזאת ולהגיב על ההפרה התמוהה של אמנת ז׳נבה. אם דבר זה איננו אפשרי במהירות, עלינו לפחות לדרוש מהצלב האדום שישלח איגרת לכל המדינות החתומות על אמנת ז׳נבה, שיפנו ואת תשומת-לב הממשלות לאי-מסירת רשימת שבויינו לצלב האדום או לכל גורם אחר, ובאיגרת זו - ידרוש מהן, מן המדינות החתומות על האמנה, שתגבנה כלפי דמשק על ההתנהגות הבלתי-נסבלת הזאת בלפי בגינו הלוחמים וכלפי המשפחות החרדות לשלומם.
באילו תנאים הלכה ממשלה זו, ממשלת המעבר, לוועידת ז׳נבה ? יש לה לממשלה זו שיטה דיפלומטית מיוחדת: קודם היא עולה על מגדל גבוה, ואחר-כך מחפשת מדרגות נסתרות כיצד לרדת ממנו. היא קובעת לעצמה כללים, ומוסיפה משפט דרמטי: בשום אופן לא נסכים, וגומר. מן המשפט הזה "בשום אופן לא" נמחקת ברבות הימים המלה ׳׳בשום׳׳. כעבור זמן-מה נכחדת המלה "לא" ונשארת רק המלות "אופן" - באיזה ואופן לרדת מהמגדל הגבוה, להסביר לציבור בארץ את הכניעה החדשה למה שנקרא: הפעלת ההשפעה.
הנה מספר דוגמאות והוכחות. הוסכם שהחסות לוועידה זו תהיה בידי שתי מעצמות- העל. הנה נתבונן מי היא החסות הזאת. ברית-המועצות — היושב-ראש שלה, על-פי כל הסימנים, יהיה וינוגרדוב. זה השגריר הסובייטי במצרים, שלמחרת יום הכיפורים — על-פי עדותו של הייכל - היה המאושר באדם; זה האיש שסאדאת הודה לו מקרב לב ואמר: בנשק שלך צלחנו את תעלת סואץ; זה השגריר שאמר כי ביום הכיפורים תגיעה פעולתו הדיפלומטית לשיא. הוא בעל החסות, הוא אחד מיושבי-הראש, הוא ינהל את הישיבות.
גרומיקו הגיע אמש לז׳נבה ונפגש עם פאהמי כדי לתאם את פעולותיהם בז׳נבה. פאהמי הודיע שהמשלחת המצרית תפעל להגשמת החלטות ועידת הפיסגה באלז׳יר. גרומיקו הצהיר כי הוא מזדהה לחלוטין עם המאבק הערבי הצודק.
אלה הם בעלי החסות. נייטרליות כזו נדרשת מבעלי החסות. בימי מלחמת העולם הראשונה היו השבדים נוהגים לומר: חשוב מאוד להיות נייטרלים, ואבל עוד יותר חשוב לדעת לאיזה צד להיות נייטרלי. אבל לבעל החסות הלזה אפילו נייטרליות כזו לא קובעת; הוא מודיע מראש לאיזה צד הוא עומד לחלוטין.
בעל החסות — ארצות-הברית של אמריקה, ידידה גדולה של ישראל, מה יאמר שר החוץ שלה, ואו ממלא-מקומו בנקר, עדיין איננו יודעים; אבל עובדות מסויימות ידועות לנו. שר החוץ של ארצות-הברית היה לפני שבועות מספר בפקין ומשם מסר הודעה לאמור: למען הצלחת המשוא-והמתן ב- ז׳נבה דרושה נסיגת ישראל. אם ישראל תיסוג, למען יושג והסכם, תיווצר בעיית בטחון לישראל רצינית ביותר - זאת הוא יודע; ובמקום בטחונה של ישראל שיופקר, שלא יהיה עוד קיים, יוצעו לה ערובות בין-לאומיות.
במסגרת זו אנו מעוניינים לדעת מה יאמר ראש המשלחת האמריקאית או ממלא -מקומו, אם במושב הפתיחה ואם בהמשך הדיונים.
בינתיים למדנו מאדם יודע רבות, ששמו רסטון, כי - ואני מצטט: - "קיסנג׳ר מנסה להשפיע על ישראל ותומכיה בארצות- הברית, שלא ישתמשו בכוחם הפוליטי בגבעת הקפיטול כדי להגן על מדיניות שאין לה סיכוי להתקבל על דעת הערבים,. לא פחות ולא יותר. לישראל ולתומכיה בארצות-הברית יש כוח פוליטי בשני בתי הקונגרס. אולם שר החוץ של וארצות-הברית מנסת להשפיע שלא יופעל הכוח הזה למען מדיניות שלא תתקבל על דעת הערבים. אזהרת באזנינו, לא רק נשמע אותה, גם נשמיע אותה.
מה יאמרו המשלחות הערביות? ואני חושב, ואדוני היושב- ראש, שאין ואיש בבית זה שאיננו יכול לשחזר מראש, אם מותר לומר כך, את הנאומים שלהם. לכך לא דרושה שום חכמה מיותרת: ישראל היתה תוקפנית ביוני 1967; כבשה שטחים ערביים. על ישראל לסגת נסיגה טוטלית, על ישראל למסור את ירושלים העתיקה, ועל ישראל לפתור את הבעיה של הזכויות הלאומיות המלאות של העם הפלשתיני. ועל כך להוסיף ספרות שיטנה על כל הנאומים שלהם. מחר נשמע אותם.
על כל החזיונות האלה של בעל חסות א׳, ועל הידיעות - במסגרת הידיעות שלנו — על בעל חסות ב׳, ועל ההצהרות של משלחות ערביות על יסוד החלטת אלז׳יר, נוספה לנו חסות האו״ם. זו החסות שעלית אמרה בשעתה הממשלה שבשום אופן לא נקבל אותת על רקע ועידת ז׳נבה.
יותר מזה. כאשר ד״ר קיסינג׳ר ניסה לשכנע ואת הממשלה שההחלטה 338 של מועצת הבטחון יש בה הישגים לישראל, מתוך הנחה שיהיו לוועידה שני מעלי החסות המעצמתיים, ,אמר: ומה אתם רוצים, שתהיה חסות של האו׳׳ם עם מועצת הבטחון ? הוא שיכנע שזה רע מאוד לישראל. והנה חל מפנה, יש חסות של האו׳׳ם. הממשלה מנסה להסתיר גם את העובדה הזאת כפי שהיא, בשלמותה. היא לא תצליח. אוכיח מהי העובדה הזאת. המכתב שנשלח על-ידי המעצמות לד׳׳ר ולדהיים, והועבר אלינו, פותח במלים: הוועידה תכונס, או תזומן, בחסות האו״ם. בהחלטה 338 נאמר שהוועידה תתקיים, או תכונס, בחסות נאותה — appropriate auspices. ברור ש"חסות נאותה" תורגמה לחסות האו״ם, בי המלה מופיעה בשני המסמכים גם יחד.
אומרים לנו שד"ר ולדהיים יישב בראש רק במושב הפתיחה. מה זה קובע ? אם הוועידה מזומנת בחסות האו׳׳ם, משמע שמועצת הבטחון תוכל להתכנס מכל יום כדי לפקח על מהלך הדיונים וגם לקבל החלטות מסויימות. ומיזכר ההסכמה בינינו ובין ארצות-הברית לא סוכם עדיין ולא נחתם, ולממשלה אין שום הבטחה שארצות- הברית, במקרה מסויים, תצביע נגד הצעת החלטה במועצה, או, כפי שאומרים, ותפעיל את הווטו. הרי קרה -ההיפך: מועצת הבטחון התכנסה, קיבלה החלטה, וארצות-הברית איפשרה להחלטה להתקבל — על-ידי הימנעות. ניזהר בדרך זאת.
שנית, איך לא יכלתם לומר לאו מוחלט לסעיף המדבר על דיון בוועידת ז׳נבה כסעיף ראשון על שיתופם של משתתפים אחרים מן המזרח התיכון ? למי הכוונה אם לא לאלה הקרויים פלשתינאים? האם ינסה מישהו עוד פעם להטעות את הציבור שהכוונה היא למישהו אחר? כל איש בישראל יודע למי הכוונה של המשפט הזה במכתב ההזמנה.
מי הם הפלשתינאים האלה ? על כך החליטה ועידת הפיסגה באלז׳יר: אירגוני הטרור - הם יהיו מוסמכים, על-פי דעת הערבים, לייצג את ערביי ארץ- ישראל המערבית. זוהי העובדה המדינית. ולכך לא יכלתם לומר מראש לאו מוחלט, ואלא להסכים שהבעיה הזאת תועלה עם התחלת הדיונים בז׳נבה ?
הממשלה הזאת עמדה להטיל בהקשר זה על ישראל כשלון נוסף ואולי עוד יותר חמור. היא ניסתה לנסח מיזכר הסכמה עם ארצות-הברית, והממשלה הסכימה או הציעה שבאותו מיזכר כתוב יהיה: לכולם תהיה הזכות להביע דעתם בעד או נגד ההשתתפות של משתתפים אחרים, ולהוסיף את המלים ׳׳אירגונים או קבוצות". לא פחות ולא יותר. הממשלה עמדה על העקרון הגדול, שהודיעה כי ממנו לא תזוז לעולם, שמשא-ומתן יהיה לה רק עם המדינות, לפתע פתאום בטיוטה של הסכם בינינו ובין וושינגטון, על-פי יזמת ישראל או בהסכמתה, צריכות היו להופיע והופיעו המלים ׳אירגונים או קבוצות". אילו אירגונים, אילו קבוצות מן המזרח התיכון ? פ"תח" ? "ספטמבר השחור ?
סגן ראש הממשלה י. אלון:
האם מוזכרים במיסמך "ארגונים או קבוצות" ?
מנחם בגין (גח״ל):
כן, ואדוני. אדוני סגן ראש הממשלה, אני מבקש ומציע שלא תוסיפו ללכת בדרך שבה התחלתם ללכת החל מיום הכיפורים. ניסיתם לסתור את האמת, ולא הצלחתם. האמת מנצחת. ראש הממשלה, ואשר בדיון ב-13 בנובמבר לא רצתה אפילו במלה אחת להודות בשגיאה פאטאלית, נאלצה לעשות זאת לפני שבועיים בשידורי ישראל.
סגן ראש הממשלה י. אלון:
האמת לא תמיד לצדך.
מנחם בגין (גח"ל):
לא שמעתי את קריאת-הביניים הנוספת שלך.
סגן ראש הממשלה י. אלון:
אתה אונס את האמת.
מנחם בגץ (גח"ל):
אני מצטער שהממשלה ויתרה כבר מזמן על המונופול שלה על תאמת.
שמחה ארליך (גח׳׳ל):
הממשלה ויתרה רק על חצי אמת.
סגן ראש הממשלה י. אלון:
בעד איזה מצע אתה, חבר-הכנסת ארליך ?
יעקב נחושתן (גח״ל):
לשר אלון לא נעים לשמוע את הדברים.
מנחם בגץ (גח׳׳ל):
מר אלון, סגן ראש הממשלה ושר החינור והתרבות, האמן לי שמלכתחילה היה היום בדעתי קצת לטפל בך, אבל חכה קצת, המתן עם היין הישן שלך.
אדוני היושב-ראש, האם אני יכול להמשיך, או ששולחן הממשלה יפריע לדובר האופוזיציה לומר ואת דבריו ? השר אלון, אני יודע ואת עצבנותך כאשר מפסיקים אותך בקריאת-ביניים.
היו׳׳ר י. ישעיהו:
בבקשה, חבר- הכנסת בגין.
מנחם בגין (גח"ל):
זו קלות-דעת בלתי-משוערת להסכים למונחים "אירגונים או קבוצות".
יש אומרים: משא-ומתן עם לוחמי חופש — האם הוא פסול ? אבל האם מדובר בלוחמי חופש? מדובר, לפי הכרתי, באירגונים עוינים במשמעות אמנת נירנברג. אלה אינם נלחמים לשיחרורם, אלא להשמדת עם; אלה אינם נלחמים נגד שלטון נכרי בלתי-חוקי, אלא נגד ממשל לאומי של הבעלים החוקי; אלה אינם נלחמים לגאולת ארץ, אלא לגזילת מולדת. מטרתם היא הכחדה, ומשום כך שיטתם היא נאצית. אלה היו צריכים להיות מוצאים זו מכבר מכל מסגרת של חיי תרבות בקרב העמים. אלה הם שליחיהם או שולחיהם של מארגני אורגיית הדמים מרומא עד אתונה, ממינכן עד לוד.
אתם הסכמתם לדון על האפשרות של השתתפות במשא-ומתן אתם ? מלכתחילה הייתם חייבים לומר לאו מוחלט. בשיטה זו של הכרזה ׳בשום אופן לא׳, שבה "בשום" ו"לא" נמחקו ונשאר רק "אופן" - מה אתם משיגים . הרס האמינות שלנו. כאשר ממשלה זו אומרת בימים אלה "לאו", איש איננו מתרשם מתשובתה; לא מוסקבה, גם לא וושינגטון. כאשר היא אומרת "הן", איש לא מקבל אותו ברצינות בשום פינה בעולם. כעבור זמן-מה מפעילים השפעה, הלאו הופך להן וההן הופך ללאו. לכן היזהרו בדרך הזאת! אנחנו עומדים לפני מערכת גורלית על כך שתהיה מולדת לנו ולבנינו. ובלי ואמינות של ישראל תוליכו את העם הזה מדחי אל דחי, כפי שכבר נוכחנו לדעת.
לקראת הדיונים המדיניים האלה, לקראת המערכה הגורלית ההיסטורית הזאת, ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות - מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב-ראש, לומר לכל הבית ועל- ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו.
משה כרמל (המערך, עבודה -מפ״ם):
ואלה גם לא דברי אמת.
מנחם בגין (גח׳׳ל):
זוהי האמת.
משה כרמל (המערך, עבודה -מפ׳׳ם):
מי אמר שאתם רוצים מלחמה? זו לא אמת.
זלמן שובל (הרשימה הממלכתית);
יוסי שריד ויחיאל לקט אומרים.
משה כרמל (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):
זו מדיניות שמוליכה למלחמה.
מנחם ידיד (גח׳׳ל):
עד כה הובילו מפא׳׳י והמערך ואת העם חמש פעמים למלחמה.
חיים לנדאו (גח׳׳ל):
שר הבריאות, מדיניותו הביאה לחמש מלחמות.
(קריאות)
היו"ר י. ישעיהו:
אני מבקש משני הצדדים לאפשר המשך הדיון.
יצחק בן-אהרן (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):
אני מבקש מהיושב-ראש לפסול את השימוש בביטוי ׳׳עלילת דם".
היו״ר י. ישעיהו:
בקשר למה?
יצחק בן-אהרן (המערך, עבודה-מפ״ם):
הממשלה במדיניותה.
בן-ציון קשת (גח׳׳ל):
צדיק הדור.
מנחם בגץ (גח׳ל);
אמרתי אמת ולא אחזור בי, בשום אופן.
שר- הבריאות ו. שם-טוב:
זו ואמת, אתם מובילים למלחמה, זאת אמרנו וזו אמת.
מנחם בגין (גח׳׳ל):
מי הוליך למלחמת יום הכיפורים ?
(קרייאות)
חייקה גרוסמן (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):
מה שאתה אומר עכשיו אינה עלילת דם ?
יעקב נחושתן (גח"ל):
זו עובדה, גברתי.
היו׳׳ר י. ישעיהו:
אני מציע לך לחזור בך מן והמלים ׳׳עלילת דם*.
מנחם בגץ (גת׳׳ל):
בשום פנים ואופן לא אחזור בי מהמלים האלה, כי הן ואמת. ואני מבקש את הזכות להמשיך בדברי. בשום פנים ואופן לא אחזור בי.
(קריאות)
ישראל קרגמן (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):
זו דמגוגיה.
חיים לנדאו (גח׳׳ל):
לחמש מלחמות הבאתם במשך עשרים-וחמש שנה ויש לכם החוצפה לדבר על שלום. ואתם מביאים שלום ?
אסתר רזיאל-נאור (גח"ל):
המעשה טוב בעיניכם, רק הביטוי לא טוב בעיניכם ?
חיים לנדאו (גת׳׳ל):
מפ׳׳ם מפלגת השלום.
מנחם בגץ (גח׳׳ל) :
אילו כמוכם היינו ואילו בדרככם הלכנו היינו מציגים לכם את השאלות הבאות: אתם מפלגת חשלום - כמה מלחמות היו בישראל מאז מפלגת השלום מנהלת את ענייניה ?
ראובן ארזי (המערך, עבודה-מפ"ם):
זה נשמע רציני ?
(קריאות)
מנחם בגץ (גח׳׳ל):
תצעקו כמה שאתם רוצים, ואני אדבר.
היו״ר י. ישעיהו:
חברי הכנסת, אי-אפשר כך לנהל דיון.
מנחם בגין (גח׳׳ל):
היינו שואלים אתכם: האין זח נכון שאחר כל מלחמה אתם מבטיחים להביא שלום ואחר כל הבטחה כזו באה עלינו מלחמה חדשה ? ועוד שאלות.
יוחנן בדר (גח׳׳ל):
אתם רוצים שלום עם בית-קברות.
מנחם בגץ (גח׳׳ל):
ועתה אביא מספר דברים מפי מנהיגיבם ונראה איך תוליכו לשלום או להסכם עם הערבים. אמר מר יערי, אחד ממנהיגי המערך: תכנית אלון לעולם לא תביא שלום. ואתם אומרים שאם במהרה לא יהיה הסכם בינינו ובין הערבים פירוש הדבר מלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה. ואם תכניתו של אלון, המקובלת בקוויה היסודיים על רוב חברי הממשלה, לפי עדותו של מנהיג מפ׳׳ם לעולם לא תביא שלום - משמע שתכנית אלון תביא עלינו עוד מלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה.
ומר יעקב שמשון שפירא - -
חייקה גרוסמן (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):
זה הפירוש שלך ?
מנחם בגין (גח"ל):
- - ומר יעקב שמשון שפירא, שר המשפטים לשעבר, הודיע: איש איננו מאמין שהשלישיה גולדה, גלילי ודיין - אני מבקש סליחה על הביטוי העממי הזה, אבל הוא מקובל - תביא שלום לישראל. אם השלישית הזאת לא תביא שלום ואחד ממנהיגיכם אומר שאיש איננו מאמין שהיא תביא שלום, הרי על- פי כל הודעותיכם יוצא שהשלישיה הזאת תביא עלינו עוד מלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה. אבל אנחנו לא נלך בדרכיכם.
עדה פינברג-סרני (המערך, עבודה-מפ׳׳ם):
אתם תביאו את השלום ?
מנחם בגין (גח״ל):
ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים.
אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל. אתם משמיעים דבריכם גם באזני ערבים, גם באזני רוסים, גם באזני אמריקאים. חלק גדול ועצום כזה של העם בישראל, כביכול, עוסק במדיניות שבעקבותיה תהיה לנו עוד מלחמה ועוד מלחמה. זה יחזור אליכם כבומרנג. זה כבר חוזר, ובמיוחד באשר למה שקרה בין כסה לעשור ואחרי יום הכיפורים.
בניין השלום, אדוני היושב-ראש, הוא בניין רב- קומתי. דרושות לו לפחות ארבע קומות. הראשונה - יחסי שלום. פירוש המושג: אין עוד שפיכות דמים, אין הרג, אין קטל. באין עדיין חוזה שלום — צריכים להיות לפחות יחסי שלום.
הקומה השנייה - תנועה חפשית של אנשים ומוצרים בין קו לקו, בין גבול לגבול. אפילו ואין עדיין חוזה שלום, אפשר להקים קומה כזאת.
הקומה השלישית - חילופי נציגויות. אפילו אין עדיין חוזה שלום, ואפשר להחליף שגרירים.
הקומה הרביעית - חוזה שלום. מניין נטלתי את הכללים האלה ? מן המציאות הבין-לאומית. עד שנת 1956 לא היו שום יחסים בין יפאן וברית-המועצות, בעקבות המלחמה במזרח הרחוק ב-1945. ב-1956 לא חתמו עדיין על חוזה שלום, אלא על הצהרת שלום. עד היום אין חוזה שלום בין שתי הארצות האלה. יחסי שלום - יש; תנועת אנשים ומוצרים חפשית - יש; חילופי נציגויות דיפלומטיות — יש.
והקומה העליונה - חתימת חוזה שלום.
אדוני היושב- ראש, זה בניין רב-קומות. אבל במה תלוי קיומו? ביסוד. נניח שהוקם, ואבל מישהו מחריב את היסוד בחמרי נפץ או בטיל או בפגז - הכל מתמוטט. נניח שהוא עדיין לא הוקם - איך ואפשר להתחיל בקומה ,א׳ או ב׳ מבלי להניח מתחתן את היסוד? והיסוד מה הוא ? - בטחון לעם ישראל, בטחון הקיום והחירות והעצמאות.
והמדיניות שלכם מוליכה להחרבת היסח-. מי שמחייב את חלוקתה מחדש של ארץ ישראל המערבית - אם מדיניותו האומללה הזאת תתגשם אי-פעם — עליו לדעת שבתקופה זו יעמדו כל ערי ישראל ומושבותיה וקיבוצית, אולי מלבד חיפה, בטווח האש של האויב. לפני שש שנים ומחצת לא עמדו לרשותו של האויב אותם כלל נשק ותוקפנות, לאמור: ארטילריה בטווח של 36 קילומטר; קטיושות בטווח של 21.9 קילומטר; טילים בטווח של 70 קילומטר ואף טילים בטווח של 240 קילומטר.
אדרבה, התבוננו במפה ותראו: עם מסירת יהודה ושומרון בידי אויב - במציאות, לא רק חוסיין, אלא גם מבצעי אורגיית הדמים ברומא — כל ערי ישראל ומושבותיה הן בטווח האש של כלי תוקפנות זה ואו אחר הנמצאים היום בידי אויבינו. איך תחיה האוכלוסיה שלנו בערים ובמושבות? האם אויבינו אינם מסוגלים לערוך התקפות פתע ?
האם מפקדו של הצבא המצרי, אסמעיל, לא התפאר שהיו לו שתי תכניות, האחת למלחמה והשנייה להטעיה? האם לא ציין ששתיהן הצליחו ל האם ׳אין הם מסוגלים, ביום כיפורים ואו בראש השנה או בא׳ דחנוכה או בכל יום אחר לפתע פתאום לפתוח באש קטלנית בכל כלי התוקפנות שלהם על ערי ישראל ומושבותיה ?
במקרה כזה, אם המדיניות שלכם תתגשם, חלילה, עלולה האוכלוסיה היהודית כולה, עצם קיומה, להיות בסכנה, ועלולה להיות אצלנו שפיכות דמים שכמותה לא היתה מאז 1945. זו הבעיה המכרעת.
במדיניות שלכם לחלוקה מחדש של ארץ ישראל אתם הורסים מלכתחילה את היסוד לכל בניין השלום. הקשיבו, שימו אל לבבכם את האזהרה הזאת. יותר מדי התנסיתם בתקופה האחרונה, אטמתם אזניכם משמוע, סינוורתם עיניכם מראות, והתרחשה עלינו המלחמה האיומה הזאת של יום הכיפורים, מתוך שגי- אה פאטאלית, גברתי ראש הממשלה, מתוך ואסון. ואינני יכול להסכים לדבריך מאמש בחיפה: המודיעין טעה. המודיעין מסר לכם יאת כל המידע. הערכתו אינה יכולה להשפיע בשום פנים אופן על הערכת הדרג המדיני. אתם אחראים לאסון שקרה, לשגיאה הפאטאלית שנעשתה, ל-48 השעות הראשונות של הלחימה האיומה, לעמידת המדינה הזאת על סף הת- הום, כפי שאת עצמך אמרת, ולתוצאות המדיניות החמורות שאנחנו מרגישים אותן מאז ועד היום, ועוד נרגיש אותן.
שר- הבריאות ו. שם-טוב:
חבר-הכנסת בגין, היית במשך שש שנים אחד מגדולי המסנוורים. בתזמורת של הטעיות ואשליות ניגנת כינור ראשון.
דב מילמן (גח׳׳ל):
חוצפה לדבר כך,
(חבר-הכנסת מ. ידיד קורא קרי- את- ביניים)
(חבר-הכנסת מ. בדר קורא קרי- את- ביניים)
היו׳׳ר י. ישעיהו:
אני מבקש
משה נסים (גח׳׳ל):
למי ואתה מתכוון ז תגיד את השמות.
מנחם בגין (גח"ל):
הקיבוץ הארצי כבר החליט להדיח את דיין, תסתפק בזה.
שר-הבריאות ו. שם-טוב:
אתה בעד ׳׳אף שעל אדמה׳׳ או לא ?
מנחם בגין (גח"ל):
הקריאות ההיסטריות שלך לא יועילו לך, שר הבריאות. תרפא את עצמך קודם כל.
(חבר -הכנסת מ. ידיד קורא קרי את-ביניים)
שר-הבריאות ו. שם-טוב:
"אף שעל״...
מנחם ידיד (גח׳׳ל):
זו סיסמא שלכם ולא שלנו. אנחנו מדברים על שלימות המולדת.
מוחם בגין (גח׳׳ל):
אבקש את ידידי לא לעזור לי. ואני מסתדר עם שר הבריאות, האמן לי, ומאז שהייתי אתו בממשלה ומאז שנפרדו דרכינו.
היו״ר י. ישעיהו:
אתה לא מסתדר אתי.
מנחם בגין (גח"ל):
אילו היו היושבים ליד שולחן הממשלה מבליגים קצת, הייתי מסיים מזמן. יאבל בסדר, יקראו קריאות- ביניים, אין אני מתרעם, אבל אני נוטל לעצמי את הזכות להשיב.
היו״ר י. ישעיהו:
ואני מבקש להמשיך.
מנחם בגין (גח"ל):
פתחתי, אדוני היושב- ראש, בנר ראשון של חנוכה. אומר לסיום דברי: לפני 2,116 שנים נחתם מסמך. אקרא אותו באזני חברי הכנסת.
אנטיוכוס שלח את אתנביוס לשמעון מבית החשמונאים וציווה לו לומר כך: "אתם מושלים ביפו ובגזר ובמצדה אשר בירושלים ערי ממלכתי... ותעשו רעה גדולה בארץ ותשתררו במקות רבים בממלכתי. ועתה השיבו את הערים אשר לקחתם מחוץ לגבולות יהודה... ולא - ובאנו ונלחמנו אתכם. ויען שמעון...
היו׳׳ר י. ישעיהו:
זה יפה מאוד לחנוכה, אבל בזה תסיים.
מנחם בגין (גח"ל):
אדוני, שלושה משפטים לא ירשה לי לומר
" - - ויען שמעון ויאמר לו--
היו"ר י. ישעיהו:
אני מבקש.
מנחם בגין (גח׳׳ל):
אדוני, אדוני, שלושה משפטים לא ירשה לי לומר ?
היו״ר י. ישעיהו:
נהגתי בך לפנים משורת הדין.
מנחם בגין (גח׳׳ל):
לא אקבל את הגזירה הזאת. עוד לא קרה כדבר הזה בכנסת.
חיים לנדאו (גח׳׳ל):
למה העצבנות מצד היושב- ראש?
היו׳׳ר י. ישעיהו:
אני מופקד על הזמן של הכנסת.
(קריאות)
חיים לנדאו (גח׳׳ל):
אתה מופקד על שירות נוסף מאשר על הזמן של הכנסת.
אסתר רזיאל-נאור (גח׳׳ל):
קיבלת רמז?
מנחם בגין (גח״ל):
׳׳- - ויען שמעון ויאמר לו: לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש נכרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, ואשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה, ואנחנו, כאשר היתה לנו עת, השיבונו את נחלת אבו- תינו׳׳.
לו זכינו היה ראש המשלחת של ישראל בז׳נבה פותח את דבריו במסמך הזה, משום שהוא חל לא רק על העבר, שהוא כנצח, ואלא בעיקר על העתיד, שהוא נצח.
