כמה היה שווה איינשטיין?

יש קסם במילה מהפכה. בני עמים שונים, אך אולי במיוחד יהודים, מזהים אותה עם קדמה אנושית. ולא היא. נוכחנו לדעת, כי ישנן גם מהפכות, המסיגות את האדם לאחור. בלע"ז המקובל, הן תיקראנה ריאקציוניות. מהפכה וריאקציה, הכיצד?
לסינג באחד ממחזותיו הנשכחים, טוען, כי מהפכנים הקמים להפיל עריץ נאלצים לשים עליהם עריץ אחר . המציאות בתקופות שונות, סתרה את אימרת הסופר הכוללנית אבל בה נמצא, על דרך השלילה את המבחן המכריע לשאלתנו. אם במקום העריצות, באה החירות, המהפכה מתקדמת. אבל אם במקום עריצות אחת קמה והיתה עריצות אחרת, ראקציונית היא המהפכה.
כדי להבהיר את הסוגיה ההיסטורית, ניעזר בקנה מידה עוד יותר פשוט. כוונתי לחופש הפרט. מה קרה לו לאדם, מבחינת זכותו הטבעית, מאז המהפכה הצרפתית ועד ימנו אלה? ב14 ביולי 1789 היו בבאסטיליה 7 אסירים בלבד. ארבעה מהם, ביניהם בעל השם פוז'אד היו זייפנים נידונים. פורצי הבאסטיליה שיחררום, מאז נעלמו עכבותיהם של צר פוז'אד (מסוף המאה השמונה עשרה) וחבריו למקצוע. זייפנים, בכל התקופות, אינם טפשים, אם כי גם הם, כמובן, עושים שטיות. בין שלושת העצורים הנותרים היה אחד, ממוצא אירי, שראה את עצמו... יוליוס קיסר, השני נחבש בכלא, על פי בקשת משפחתו האצילה, בגלל חשד רציני במעשי עורמה שונים, רק השלישי יכול היה להיחשב לאסיר פוליטי. הוא השתתף בקשר נגד המלך לואי ה-15. אבל לאחר שנקרא לו, דרור, התברר, כי גם הוא רואה הזיות.
הבסטיליה נכבשה ונהרסה. היא היתה לסמל של המשטר הישן, השנוא, בגלל צווי המעצר הנודעים, שנקראו Lettrea de Cachet, מימי הקרדינאל רישלייה הוטלו. למבצר ההוא עצורים על פי פקודת המלך , ללא דין ומשפט. המהפכה באה לשים קץ למעצרים השרירותיים. העובדה כי בזמן התקפת ההמון הנסער , לא היו בבאסטיליה אלא שבעה עלובי ,לא גרעה כלל מסמליות המעשה המהפכני וחשיבותו. אחר ה14 ביולי, חג לצרפת ולאנושות, בא יום ה3 בנובמבר 1789, בו ניתן תוקף להצהרת זכיות האדם והאזרח. סעיפה הרביעי קובע, כי שום אדם לא יכול להיאשם, להיאסר או להיעצר אלא במקרים, ובדרכים שנקבעו בחוק. כל ששה עשר הסעיפים האחרים של ההצהרה ההיסטורית נוסחו כדי להבטיח לאדם, באשר הוא אדם, את חרויותיו היסודיות. זו היתה קידמת אמת.
אבל מה קרה עמה במשך 183 שנים, בהן היו מהפכות נוספות, אדירות? אנו מדירים מבטנו מקצה העולם ועד קצהו , ממוסקבה ועד הוואנה, מפקיו ועד טיראנה ,מסופיה ועד פראג (בחודש אוגוסט!) ,ואנו מוצאים כי ,בנוסף לדיקטטורות הצבאיות למיניהן, חזרה יותר ממחצית האנושות למשטר Lettrea de Cachet ,כי במקום מגדלי הבאסטיליה, שאינם עוד ,קמו מגדלי שמירה לאלפיהם,מסביב ,ומעל, למיליוני אנשים ,קורבנות העריצות החדשה. המהפכה הצרפתית נקראה בורגנית. מרכס ואנגלס, פליכנוב ולנין לא הכחישו אבל הם הבטיחו מהפכה נוספת, פרולטארית, והיא תזכנו בקידמת הקידמות, לרבות היעלמותה של המדינה וכפייתה. לצערנו, קרה ההיפך מן המובטח. האנושות סבלה נוראות למען המהפכות "הפרולטריות" ובגללן. אך לאחר כל הקורבנות, שנדרשו, או ניטלו ממנה, נראה בעליל, כי, בשטח המכריע של חיי האדם, חזרו עמים רבים אל המצב לפני המהפכה הצרפתית. זוהי הנסיגה. כזאת היא במלוא משמעות המושג, הריאקציה. הודלק נר. עלה אור. דעך הנר וכבה. שב וירד החושך.
על תהפוכות אלה, בתולדות הקידמה האנושית והיפוכה. הרציתי בפני הכנס הירושלמי מטעם הקונגרס היהודי אמריקני. זהו כנס שנתי, הקרוי דו שיח, הוזמנתי להשתתף בו מספר פעמים , אך בשנים הקודמות לא יכולתי לבוא אליו. השנה היו חילופי מכתבים בין מארגני הכנס וביני, זמן רב לפני קיומו. נושא הדיונים היה :יהודים ותנועות מהפכניות. היה לי עניין בנושא זה. הבטחתי להשתתף ברב השיח. כן עשיתי. ביו השאר טענתי. כי השמאל החדש הוא אחת התנועות הריאקציוניות ביותר בהיסטוריה, משום שהוא מנסה להביא, בארצות דמוקרטיות, עריצות תחת חירות. אין פלא ,הוספתי כי אותו שמאל נותן יד ל'פתח', לשאיפותיו ופשעיו. דברי הכעיסו, ממש הוציאו מן הכלים, את השמאלנים מארצות הברית ומארץ ישראל. הם טענו כי השתמשתי בתפקידי כיושב ראש הישיבה, כדי לשאת נאום, שפגע ב"מעמד".
לא היה ולא נברא. כאמור, הוזמנתי על ידי הוזמנתי ע"י היוזמים להשתתף ב"דו שיח" , כלומר להביע את דעתי על הנושא שעמד לדיון. ערב הישיבה נמסר לי, כי יהיה עלי לנהל אותה. תמהתי, מה ישיבה מישיבותיים? למה מינוני ליושב הראש? ומה יהיה על הרצאתי?תשובת המזמין לשאלותי אלו, היתה כי ניהול הישיבה, שהוטל עלי, אין פירושו ויתור על השמאלנים הנזעמים אינם יכולים לטעון להצדקת סילופם, כי הם לא ידעו על ההסדר הזה. לפני שנטלתי את רשות הדיבור, הודעתי במפורש לבאי הכנס, כי הוזמנתי להביע דעתי, על היהודים והמהפכה, ועל נושא זה אדבר בפניהם, בהתאם להזמנת המארגנים ובהסכמתם. לא היה שום ניצול של "מעמד" היושב ראש. אלמלא הוזמנתי להרצאה, לא הייתי בא לישיבה. אולי כבוד רב הוא למסור, בכנס כזה, את רשות הדיבור למרים יד, או שולח פתק, אבל לא אכחיש. כי יש לי, במשך מחצית יום תמימה, דברים חשובים יותר לעסוק בהם.
רוגזם של השמאלנים אינו מדאיגני כלל. יכולתי להזכיר להם את האימרה הקלאסית הנדושה על יופיטר וכעסו. אך גם בה אין צורך. הניסיון הנרכש היה חשוב , אפילו למי שראה ושמע רבות בחייו. השמאלנים למיניהם, הנוטלים לעצמם את כתר הקידמה, משוכנעים, כי להם מותר לתקוף, בלא דרך ארץ וללא סייג ,את כולם ואת הכל, אבל התקפת נגד על רעות רוחם ,ומוסרם הכפול. אסורה בהחלט.
לפני נאם ,שעה ארוכה ,שמאלן אמריקני ,הוא מנה בנו את כל חטאי העולם. מדינת ישראל, אמר ,קשורה בריאקציונרים האפלים ביותר. אומרים עליה ,כי היא מחסום בפני הקומוניזם במזרח התיכון (איזה פשע ,שומו שמיים!) "פתח"?- אורחנו הנכבד גילה לנו ,כי הוא תורם מפרי רוחו ועטו לעתונם של אלה ,השולחים שתי פתיות מנוצלות להרג, ובלבד לפוצץ מספר יהודים על פני הים. לאומץ לבו של הוגה הדעות השמאלני אין שיעור. הוא התווכח עם עמדותיו של הפתח מעל עמודי עיתונו. כיצד? הוא הביא,או אישר את המבואה,מדבריהם של ראשי "פתח" לפיהם שלום עם ישראל אחד פירושו : השמדת ישראל. וטען ,כי זוהי עמדה "חלשה".חולשה שכזו. כל זה , והרבה יותר ,בירושלים , הפותחת את שעריה בפני באי העולם, לרבות המתכחשים לעמם שלהם.
נגיע תור התשובה. הוצע בה לשמאלן המתקדם לחשוב על אפשרות של חידוש המלחמה נגד ישראל. אדרבא ישאל נא את עצמו,באחד הימים, כאדם וכיהודי , האם, לקראת אפשרות כזאת, לא חשוב אווירון נוסף להגנת תל אביב מכל הפרזיולוגיה של השמאל החדש? כמובן גם הוקע המוסר הכפול של תנועה ריאקציונית זו. אנגלה דייויס המפורסמת נשאלה, מה דעתה על שפיטתם של המשכילים הצכיים נושאי הליבראליזם בארצם הרמוסה. תשובה המתקדמת היתה חדה וחלקה: מי שמתנגד למשטר סוציאליסטי ראוי לעונש כזה! הבעתי את דעתי כי המהפכנים האמיתיים, בימים אלה ,הם אחינו בברית המועצות , הנלחמים , בגבורת רוח מופלאה , על הזכות לשיבת ציון, וכן אנשים כמו זרכוב ויקיר. הם עומדים במבחן ההיסטורי הקובע. הם מוכנים לסבול ,להביא חירות במקום עריצות. דברים נוראים, מרגיזים, הלא כן?
ועוד משהו למדתי באותו דו שיח. השמאלנים מנסים לשים על ראשם גם את כתר האינטלקטואליות. מי שמסכים עמם, משכיל לדבר ,או מדבר כמשכיל. מי שמסתייג מהם, אין מלת גנאי ,או גסות ,שתיחסך ממנו. צר לי, אך ניסיוני הוא אחר. גםבכנס הירושלמי ראיתי ושמעתי שמאלנים ,אשר בורותם בהיסטוריה האנושית ובתולדות ישראל והציונות היא ממש מדהימה.הסנוביזם השמאלי מאפשר להם להעמיד פני "אינטלקטואלים" ואם מישהו מוכיחם על פניהם ובכתבים , על האופי הריאקציוני של השמאלנות בימינו, באה מברית המהפכה הקומוניסטית , ונתנה לנו שיעור לדוגמא. האנושות הוסגה אחורנית יותר מ183 שנה.
בקראנו את התעריפים , שהוטלו על דורשי ציון ,בעלי השכלה בברית המועצות, הננו תוהים, האם לא הוחזר הקפיטליזם לארץ הקומוניזם. בימי סטאלין , הואשמו במזימה בוגדנית זו טרוצקי, בוכארין, ריקוב זינובייב, קמיניב, ראדק, טוחצבסקי, יקיר ועוד. אם הללו, מגדולי המהפכנים. יכלו להישחת על ידי הקפיטליזם, מדוע לא יישחרו על< לא ברור> עלי להסביר את התהייה, מן המשכילים היהודים הרוצים לשוב לארץ ישראל , נדרשים תשלומים , אשר אם נאמר עליהם, כי אגדתיים הם, נעליב את האגדה. המדובר הוא באלפים רבים או אף ברבבות רבות של דולארים. מנין ייקחו תושביה של ברית הרפובליקות המועצתיות הסוציאליסטיות סכומי כסף כאלה? כלום הם מיליונרים בארץ הקפיטליסטית? אמנם בימים עברו , בגבור זרם המהגרים היהודים מאירופה המזרחית לאמריקה ,היו מתלחשים בעיירה , כי מספר יוציאה התעשרו בעולם החדש והיו למיליונרים. הבאמת? –תמהו יושבי הקרנות, ושאלו הלשמעון ולראובן מיודעינו יש כבר עשרת אלפים דולאר? נו היתה התשובה עד כדי כך הם עדיין אינם עשירים... אבל בברית המועצות איו אפילו "מיליונרים" יהודים כאלה.
בארץ הקומוניזם בין 70 לבין 120 רובל בחודש, מהנדס בין 150-200 רובל, רופא -120 רובל, איש מחקר – 130 רובל, פרופסור בין 300-350 רובל. הפער החברתי הולך וגדל בהתקרב תור האמנים לסוגיהם ואנשי הצמרת למיניהם. הם מקבלים משכורות והטבות "בחניות המיוחדות" אני שוב מהסס לומר אגדתיות. המדובר הוא במאות רובלים נוספים.
רנו מתבוננים בלוח הבלתי מושלם מנין ייקחו שבי ציון ששת אלפים, או שמונת אלפים, או שנים עשר אלף, או עשרים וארבעה אלפי רובלים, שהם משבעת אלפים עד עשרים ושש אלף דולאר? אין זאת, כי שליטי הקרמלין הגיעו למסקנה, שחמישים וחמש שנה לאחר ההפיכה הבולשביקית, מתחת לחלונם, עשו רבבות אזרחים סובייטים עסקים קפיטליסטים מובהקים, ניצלו את ההמונים מצצו את דם הפועלים וצברו הון תועפות. כי הוא הדרוש לעולים בכוח, כדי לשלם את תעריפי השכלתם
קיימת אפשרות אחרת . השליטים הסובייטים המתקדמים יודעים יפה כי אין למהנדסים, לרופאים ולפיזיקאים היהודים סכומי כסף כאלה, אף על פי כן, הם מצפים, כי מישהו, ישלם את המוטל עליהם במקומם. מיהו זה? התשובה ברורה. ההנהגה המהפכנית, הפרוגרסיבית של ברית המועצות, תובעת כי הקפיטאליסטים מאמריקה ישלמו את הכופר. וכך תתקדם ארץ הסוציאליזם המתגשם.
בכתבי שורות אלו, אינני יכול שלא להיזכר בדו שיח אחר שהיה מנת חלקי. הוא התקיים לא בירושלים, אלא בווילנה, אשר נקראה בימים שלא ישובו עוד, ירושלים דליטא. מולי ישב איש צעיר, מהפכן מגזע הרבולוציונרים המקצועיים. ניהלנו "שיחה". כך נקראה החקירה, לאחר שקיבלתי Lettre de cachet אישי לחלוטין ,ונעלמתי מול החומות. הקומוניסט החמוש לגלג על הציונות, על איזה חלום טיפשי, אך מטעה, של הקמת מדינה יהודית. הוא לא הבחין, בודאי לא הבדיל, בין ציונות מתקדמת וריאקציונית. זו אף היתה אצלו סוכנת שכירה של הבורגנות הביו לאומית. כך אמר וצחק: -- אתמול ישב פה במקומך, אחד מגאשומר גרצעיר (הרוסים אינם מבטאים ה"א) הוא התפאר כי יש להם שם, בפלשתינה, קולחוזים. חא, חא ,חא. לוקחים כסף מן הקאפיטליסטים האמריקנים ובונים קומונות. ולזה קרא הכסיל ההוא הגשמת הסוציאליזם.
מאז חלפו 32 שנים, דברי החכמה של האינטלקטואל המרכסיסטי, יחד עם צחוקו הרם, הלבבי, עודם מהדהדים באוזני. הגענו לשנת 1972. המדינה היהודית ,שקמה במלחמה מהפכנית ,מקדמת, היא עובדה. חסנין הייכל גילה לנו, לא בלי זעם, כי שליטי קרמלין אמרו למצרים, שישראל תוסיף להיות עובדה קיימת. יפה. אבל משהו נשתנה בעולמנו, ברית המועצות מנסה לסחוט מאות מיליונים, וברבות הימים, אולי מיליארדים, דולארים מקפיטליסטים באמריקה, כדי לבנות את הסוציאליזם, עם קולחוזים, סובחוזים, ועוד מוסדות קידמה שכאלה.
אבל אם כך, יש לשאול, כמה היה שווה בעיניהם איינשטיין? השאלה בנויה, כמובן, על השערה בלבד. איינשטיין הלך מזמן לעולמו. בנטשו את ארץ הולדתו, גרמניה, הוא נדד מערבה, לא מזרחה. אך נשער בנפשותינו, כי הוא ביקש ומצא בשעתו מקלט בברית המועצות, כי הוא חי, כי התעוררו בלבו, כמו אצל פרופסור לביץ, געגועים לארץ קטנה, רחוקה, קרובה, בלתי עקירה, והוא פונה אל השלטונות המוסמכים של ברית המועצות ומבקש היתר יציאה. כמה היה הוא נדרש לשלם בעדו, בעד ההיתר? או כמה היו נדרשים לשלם בעדו, בעד איינשטיין, הקפיטליסטים היהודיים בארצות הברית? הן התברר, כי בחברת המופת הסובייטית יש מחיר, מחושב בקפדנות, לכל משכיל, לאיש מדע, לרש ובעיקר לראש. מה, איפוא, היה מחיר ראשו של פרופסור איינשטיין?
עד היום מתנוססת מעל ה"פרבדה" הסיסמה: פועלי כל הארצות, התאחדו. היא הועתקה מן המניפסט הקומוניסטי, יצירתם המשותפת של שני אבות הסוציאליזם, מרכס ואנגלס. הספר הידוע פורסם בימי אביא העמים . הוא צריך היה להניח את היסוד לקידמה הסופית, לעולם הסוציאליזם, שכולו טוב.
אנו חיים בימי הסתיו של עולם זה. עם השלכת, נושבת ממנו רוח, של ריאקציה אפילה: כופר נפש לפדויי עריצות. כנגד הסגה נוראה זו של האנושות, יש להשמיע, מקצה העולם ועד קצהו, קריאה חדשה:
מדעני כל הארצות – התאחדו.