ככה זה היה בגיטאות

 ככה זה היה בגיטאות

ל"אנשי המרות" שוב יש יחסים עם הממשלה והמשטרה הבריטית. הודות ליחסים אלה הם מקבלים הנחות והקלות מסויימות בבתי הכלא. שפיר. אין, כמובן, עיננו צרה בזכויות היתר, שהכלואים מטעם רוכשים לעצמם, מפני שחבריהם בחוץ השביתו בינתיים את נשקם. רק כסילים, שאינם מבינים לנפשו של אדם ואידיאליסט, יכולים להניח, כי ע"י "ההפליה הגזעית", שהם מנהיגים בכוונה במעונות הסבל, יצליחו להחליש את דבקותנו במשפחתנו הלוחמת. הרי להיפך. הסבל המוגבר מעורר תמיד רק גאווה מוצדקת ונאמנות מוגברת.

לא היינו, איפוא, מעוררים כלל את שאלת העברתם של אסירי ביריה [1] מבית הכלא, הקשה יותר, בעכו, לבית הסוהר, הנוח יותר, בירושלים, אלמלא העובדה שבשתדלנותם של ה"מוסדות" היה הפעם כרוך מעשה מגונה ביותר, המזכיר לנו את המסחר בחיי אחים, שהתנהל בימי הדמורליזציה הגדולה בגיטאות פולין.

המוסדות השתדלו אצל המשעבדים להעביר את אסירי ביריה לירושלים. היה ברור להם - או הם הציעו - כי ההעברה תבוצע על חשבונם של אסירים פוליטיים אחרים. אף על פי כן עשו את ה"עסק"; כנראה שגם אנשי ביריה הסכימו ליהנות ממנו. וכך היה: אסירי ביריה לירושלים ושבויי בת-ים [2] לעכו. אגב, כדאי להוסיף, שההתקפה, אשר בעטייה נפלו חברינו אלה בשבי האויב, בוצעה מטעם "תנועת המרי" הרשמית. (בעינינו אין לדבר כל חשיבות, אך אנו מזכירים אותו, כדי להבליט עוד יותר את השפלות שבמסחר נפשות זה).

וזוהי התהום. כך התחיל הדבר בגיטאות. קודם סחרו שם בתנאי קיום. איש על חשבון רעהו. אחד קיבל מידי הגרמנים פת-לחם נוספת, שהוצאה מפי יהודי אחר, שגווע ברעב. אחר כך התחילו לסחור בחיים עצמם. ושוב, איש על חשבון רעהו. עד שהקיץ הקץ על הכל.

הגרמנים טיפחו את המסחר הזה בגיטאות. הבריטים מטפחים אותו בארצנו. כי אחת כוונתם: לפלגנו ולהפכנו לאבק אדם, שיהיה, בבוא היום, למרמס לרגליהם. אולם, למען השם, האם גם בציון תהיה "מועצת הזקנים" מסייעת בידי המשמידים?

המסחר באסירים עברים הוא רק התחלה. וגם אזהרה. אזהרה חמורה.

[1] חברי ההגנה.

[2] חברי אצ"ל.