כבוד לראשונים

 כבוד לראשונים

לפני עשר שנים, ב-14 לנובמבר 1937, חל המפנה הגורלי. ביום ההוא יצאו בירושלים יחידות של הארגון הצבאי הלאומי, בפיקודו האישי של דוד רזיאל, והפעילו בפעם הראשונה נשק עברי בהתקפה מאורגנת, בהגנה יזומה על האומה הנתקפת. ביום ההוא נמחתה ממצחנו המלה "הפקר'', שהיתה חרותה עליו במשך אלפי שנות גלות. ביום ההוא הופרה "ההבלגה", שנכפתה על העם על-ידי מנהיגים בעלי פסיכולוגיה גלותית. ביום ההוא חוסלה השיטה של "הגנה עצמית", שהורתה ולידתה בפוגרומים על אדמת נכר. ביום ההוא נפתח ספר החלוציות השניה בדורנו, חלוציות המלחמה, אחותה של חלוציות הבנין. ביום ההוא נסללה הדרך למלחמת השחרור הגדולה.

עשר שנים הן פרק זמן קצר בתולדותיה של אומה, וביחוד בתולדות ישראל. אולם עשר השנים האלו השפיעו על גורלנו יותר מאשר מאות שנים בתקופות אחרות. השפיעו לרעה והשפיעו לטובה. בעשר השנים האלו ניתך עלינו גדול האסונות בתולדותינו. בעשר השנים האלו היינו לצאן-לטבח-יובל; בעשר השנים האלו היינו לאומה לוחמת. בעשר השנים האלו עשתה מנהיגות עוורת את שגיאותיה-פשעיה שאין להם כפרה; בעשר השנים הללו עשו לוחמים עברים, שכמותם לא קמו לעמנו מימי בר-כוכבא, מעשי גבורה שמעטים דוגמתם בתולדות האנושות.

ובסיום העשור אין עוד איש - פרט אולי לד"ר מגנס - שיפקפק, מי צדק ב-14 לנובמבר 1937: ראשון "הפורשים" וראשם רזיאל, או אנשי "המרות" וה"הבלגה". בשנים מודים היום כל "האנטי-פורשים". הם מודים שמצבנו היה היום אחר לגמרי, אלמלא דבקותם בתורת ההבלגה, שהפכה אותנו ליהודי-חסות, את החוסיינים ל"לוחמי חופש" ואת הבריטים למגיני היהודים ולבוררים עליונים. ושנית, אומרים בגלוי מקללי הפרישה הראשונה, שנת תרצ"ו לא תחזור עוד. כלומר: אם יפרצו שוב "מאורעות", נעשה את אשר עשה דוד הפורש. את זאת מבטיח אפילו "הארץ"...

ודאי, רחוקה הדרך מן "ההבלגה" לפרדס אבו-לבן.[1] ואנחנו, מתנגדי ההבלגה ומפיריה, איננו מיעצים כלל לעשות היום את מעשה-אבו-לבן, או את מעשה-כפר-סירקין.[2]

לכל עת. בשנים האחרונות של העשור הגדול עמדנו בחזית אחרת. עמידתנו בחזית זו היא שמנעה עד כה את הישנותם של מאורעות תרצ"ו, היא שסללה את הדרך לא רק לפנוי הבריטי, כי אם גם לשלום בינינו לבין שכנינו.

אולם אלה, שהלכו לפרדס אבו-לבן ובעיקר אלה ששלחום שמה, חייבים להכות על חטא שחטאו בהבלגה בעוורון ובהסתה וחייבים למסור כבוד למוריהם.

הם בוודאי לא יעשו זאת. אבל אנחנו, שעברנו דרך הרבה יותר רחוקה, יודעים ומודים, שגם מלחמתנו במשעבד הבריטי וכל מעשי הגבורה המציינים אותה הורתם ולידתם ב-14 בנובמבר - ביום, בו הופעל בפעם הראשונה נשק המרד העברי.

כבוד לראשונים.

[1] פעולת התגמול של ה"הגנה" אחרי הרצח בקפה "הוואי" על שפת הירקון.

[2] גם בפעולה זו נהרגו ונפגעו נשים וילדים.