ישיבה חגיגית של מרכזי תנועת החירות והליברלים בירושלים השלמה השר בגין: אף שעל לא יימסר לשלטון נכרי

מאמר עיתון: היום
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ' סיון התשכ"ז, 28 ביוני 1967
מתוך:
עמודים 1,2
נושאים:
מדינות - ארה"ב, ברית המועצות (רוסיה), מצרים, סוריה, צרפת. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, ירושלים, עבר הירדן, רמת הגולן. מדיניות חוץ - ברית ישראל צרפת, דיפלומטיה, יחסי ישראל-צרפת, יסודות מדיניות החוץ. אישים - דה גול. בטחון - הגנה עצמית, יסודות בבטחון ישראל, מלחמת ששת הימים, מרוץ חמוש, צבא. ממשל - ממשלה
העתון מדווח על עצרת חגיגית בירושלים המאוחדת בה השתתפו השרים בגין וי. ספיר. בגין בנאומו שיבח את הצבא, ומנה את מעלותיה של ממשלת הליכוד הלאומי בה, טען, יש להמשיך. בגין הדגיש שלמרות לחצים שונים, אף שעל שנכבש לא ימסר לשלטון נכרי. בגין טוען שמצבנו הבין לאומי טוב יותר מבעברבגין התייחס גם לעמדת צרפת ואמר שישראל לא זקוקה לצרפת על מנת להכיר בזכותה לקיום, אך מקווה לחדש את הברית איתה בהמשך. הנאום המלא מיום 27/06/1967 נמצא בארכיון האישי מרכז מורשת מנחם בגין.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

מתוך נאומו של השר מנחם בגין בישיבה חגיגית של מרכזי תנועת החרות והמפלגה הליברלית שהתקיימה בירושלים המשוחררת  (מתוך ה'ארכיון האישי' מרכז מורשת מנחם בגין)

גבירותי ורבותי, עם התחלת הריכוזים של חילות מצרים בקידמת סיני, בהתבוננות במצב קבענו כי אין ריכוזים אלה בבחינת הפגנה או ראווה, אלא, התפתחות רצינית ביותר שלא היתה חמורה ממנה מאז הקמת המדינה, ותבענו לא רק כך לראות מציאות אלא גם להסיק מן הראייה את המסקנות.

מה שקרה בין היום ההוא בהחל הריכוזים לבין היום בו העם התבשר כי קמה לו ממשלת ליכוד לאומי לא יעמוד היום על סדר יומנו.

אנחנו הננו סבורים שבימים אלה אפשר או שיש זכות בוודאי אין חובה לעשות איזה שהם חשבונות לגבי העבר. אנחנו משוכנים ע"י עמנו יוסיף לעמוד במערכה גורלית ופנינו ועיניו לנצחון במערכה הזאת. ולא לחישובים כיתתיים ולא לחשבונות העבר, משום כך אדלג על כל מה שהתרחש מן היום ההוא למחרת אחרי חג העצמאות ועדי היום בו קמה בפעם הראשונה מאז הקמת מדינתנו ממשלה של ליכוד לאומי המייצגת 112 מתוך 120 חברי כנסת.

לא זו בלבד שתבענו הקמת ממשלת ליכוד לאומי אלא כפי שחובתי למסור לכם גם תרמנו תרומה להקמתה. הרינו משוכנעים שהעם נכנס לתקופה היסטורית שעדיין קשה להערכה, ראינו כי הסכנות הצפוחיות לנו הן מן החמורות ביותר מאז אותו אשמדאי נפל תחת חרבותיה של ברלין המנואצת וראינו סיכוי גדול של גאולה. של יציאה למרכב, של הבאת הצלה לעם הזה אשר דמו נשפך מדור לדור, כמיטם, מתוך ראייה משולשת זו תבענו הקמת ממשלה שמאחוריה התייצב העם כולו, בראש ובראשונה בניו הלוחמים ומאחריהם כל האזרחיות והאזרחים בשביל עצמנו לא תבענו דבר, וודאי עמדנו על כבודנו משהוצע לנו, ששני נציגים של גח"ל ישתתפו בוועדת השרים לעיני בטחון כאזרחים או כחברי כנסת, אמרנו להצעה זאת לאו. משום שוודעדה זו בייחוד בימים כאלה אינה דומה לוועדה לנייניטם כלכליים או לכל וועדה אחרת, לאו שלנו הובן גם על ידי יריבינו ובאחד הימים הוצע ששניים מבין חברי גח"ל יצורפו לממשלה ועל ידה לוועדה לענייני בטחון, היינו זכאים לתבוע ייצוג של לפחות ארבעה חברי ממשלה, על פי כוחנו הפרלמנטרי דהיום והעלינו את הבעייה הזאת בכבוד, אבל לא הצגנו את הבעייה כתנאי בל-יעבור. הסברנו את עמדתנו ושנאמר לנו כי הדבר הזה ישים מכשול בדרך הקמת ממשלת הליכוד הלאומי הודענו שאף על פי כן שדרישתנו זו היא צודקת ולא נעמוד עליה, נכון הדבר שתבענו מראש הממשלה כי מר משה דיין יתמנה לשר הבטחון . מר משה דיין שייך למפלגה יריבה לנו אבל אנחנו סברנו ועוד היום הננו משוכנעים שלא בעיות של יחסים בין-מפלגתיים עומדות הפעם על הפרק ולכן אם בשביל עצמנו לא דרשנו דבר, אלא קיבלנו את ההצעה המתוקנת הרי על דרישה זו עמדנו, האמנו שמינוי זה יהי לטובת המערכה. זה היה השיקול היחידי שלנו.

משניתנה לנו משאלתנו זו הצטרפנו לממשלת הליכוד הלאומי ואני סובר שאני זכאי ועל דעת כל המסובים כאן ההנהגה שדל גח"ל לומר כי בעב ההוא יום החמישי לפני קרוב לשלושה שבועות בסך הכל לפני שלושה שבועות האם לא נדמה לנו אם לפחות שזה היה אם בקטנות לפחות לפני שלוש שנים ואם בהערכות היסטוריות אולי לפני שלשים שנה, כי הרי אנחנו חיים בעולם חדש, בערב ההוא ביום החמישי לפני קרוב לשלושה שבועות כאשר יצאה הבשורה מקול-ישראל- שהוקמה ממשלת הליכוד הלאומי מותר לי על דעת כולנו לומר שהיה זה חג גדול בישראל, אני יודע את התגובות מתוך הצבא שעמד מול אויב אדיר כח ועדיין לא יכול היה לדעת, לא האם יהי נצחון? בכך היו בטוחים מפקדינו אבל קרבנות יושג הנצחון הזה, והיתה תוגה בלב ודאגה וחרדה. כי הרי אין לנו עוד דם וכל קרבן מזעזע את חיינו הלאומיים אבל משהושמעה הבשורה ההיא היה חג בצבאנו בקרב המפקדים והחיילים עד היום אנחנו עוד מקבלים מכתבי ברכה מאוחרים מהם והיה חג בקרב העם במערכה מעין זו של מעטים נגד הרבים.

המוראל יש לו תפקיד מכריע אפילו יותר מכפי שמצביא כבונאפרטה קבע את היחס בינו לבין המטריאל (החומר) לאמור: שלושה לאחד, כלומר המוראל החשוב יותר מהמטריאל פי שלוש. בימינו ובענמנו היחס היה עוד יותר מרחיק לכת ואנחנו עמלנו למען העלאת המוראל ולמען העמקת האמונה שאם יגיע לידי התנקשות מזויינת בינינו לבין אוייבינו בעזרת ה' נוכל להם נדביר אותם נפיץ אותם באמנה הזו בתוך הצבא ובתוך העם היתה תלוייה במידה מכרעת התוצאה של המערכה הצבאית ואשרינו שכינו להקמת ממשלת הליכוד הלאומי בראשותו של מר לוי אשכול, ראש הממשלה, ואשרינו שתחת ממשלה זו ממשלת הליכוד הלאומי יצא צבא ישראל למערכות ישראל והביא לעמנו את הנצחון אשר אם אוסיף עליו איזה שהוא שם תואר עדיין לא יוכל בשום פנים ואופן למצות את משמעותו ההיסטורית מוטב איפוא להסתפק בשם העצם עצמו והביא לנו את הנצחון והעלו את קרן ישראל לעיני כל הגויים.,

ממשלת הליכוד הלאומי מאז הקמתה קיבלה הכרעות גורליות ועליכם לדעת שחבריכם נציגיכם משתתפים בהם ואם מותר לי רק משפט זה לומר תורמים תרומה לקבלתן.

אנחנו סוברים שיש להמשיך בקיומה של ממשלת הליכוד הלאומי, אנחנו מקווים שיינתן לקיימה משום שדרוש אחדות בעם וביטוייה הליכוד בממשלה נקווה שכן יהיה.

גבירותי ורבותי,

צבאנו תקע את דגל ישראל בגדה המזרחית של תעלת סואץ – יש כאלה ביניכם שראו את הדגל הזה מול איסמעיליה אני משער שאיסמעיליה מכל המלה הזאת הוא ישמעאל אז לנגד עינינו כל מצרים וכל ישמעאל, תקעו שם הדגל הכחול בן.

בנינו עלו על רמת הגולן בקרב אדירים ואיתנים מתוך אבידות קשות מאד הרחיק את האוייב עד למרחק של ששים קלומטר מדמשק ושחיחררו את הישובים מאותן ההפגזות אימתניות ברבריות איומות, שהיו מנת חלקם זמן כל הקרב.

צבאנו הגיע עד לירדן ושיחרר את כל ארץ-ישראל המערבית ובמרכזה ירושלים, עליה נאמר רק במילים פשוטות של העברית החדשה הפשוטה עיר אחת לעולמים.

מצבנו המדיני הוא בימים אלה טוב יותר מאשר לפני עשר שנים, מה שקרה לפני עשר שנים ידוע לכולנו אז עמדו נגדנו שתי מעצמות הקרויות מעצמות על. אנטוני אידן ראש ממשלת בריטניה נשבר וצרפת שבראשה עמד מר גי. מולה, לבדה בלי אנגליה לא יכלה בשטח המדיני לקבוע המערכה בארגון האומות המאוחדות ובבירות העולם.

בהשוואה מצבנו המדיני היום הוא טוב יותר ולעם לדעת את זאת, בתנאי שלא נראה בלהות ונעמוד על רגלינו, רק לפני מספר שבועות העם הוכיח אומץ לב בלב משוער כמוהו לא היה בהיסטוריה מימי המכבים. אחרי הוכחה כזו של אומץ לב היה צריך חלילה להוכיח חולשת לב לגבי מה? לגבי גידופים רוסיים ואפילו לגבי איומים קוסיגיניים, שמענו, שמענו ולפני עשר שנים היו איומים הרבה יותר חמורים, ביחד לגידופים אינני בטוח משום שאם מתחילים לגדף ברוסית הבדל כבר קטן, אין זאת אומרת שהמערכה המדינית היא קלה, היא קשה. אין שום סיבה לטעון שעכשיו מצבנו מבחינה מדינית יותר קשה מאשר לפני הנצחון הצבאי. לא מיניה ולא מקצתי, הדבר המכריע הושג על ידי בנינו הלוחמים בשדות הקרב, עכשיו צריך כל העם וההגתו צריכים לשמור על פרי הנצחון ואם נעמוד באומץ לב אזרחי פשוט כפי שהבחורים עמדו באומץ לב צבאי יכול נוכל זאת אמונתנו ואנחנו כל יום מחדש נוכחים לדעת בכך.

יש יסוד לתקווה – כמובן אין בטחון – שההצעות הגינוי והדרישה להחזרת כוחות לעבר קווי שביתת הנשק שאינם עוד, ולעולם לא יחזרו עוד תוכשל, יש יסוד לתקווה הזאת.

ברגע זה או לפני כמחצית השעה החליטה מליאת הכנסת ברוב כביר להעביר לוועדות המוסמכות 3 הצעות חוקים והצעת החוק החשובה ביותר, שממנה כמעט ללא דיחוי תנבע התוצאה חלגבי ירושלים, הצעת החוק החשובה ביותר אומרת "המשפט השיפוט והמינהל יחולו על כל שטח של ארץ-ישראל שהממשהל קבעה בצו, והכנסת עומדת עוד הערב לקבל את החוקים האלה שיש להם כמובן משמעות היסטורית גדולה.

אנחנו אף איננו מעלים על דעתנו ואפילו לא מעלים על דל שפתותינו ששעל אחד של ארץ-ישראל של אדמת אבותינו עליה זכותו של העם היהודי לנצח נצחים ישוב ויימסר לשלטון נכרי כלשהו.

באשר למצב הצבאי שתי פנים לו. חברי וידיד מר ספיר ואני היינו עם חברי ממשלה אחרים בסיני, הגענו עד לקנטרה איסמעליה שארם-א-שייך, בדרך משטסנו ראינו את הטנקים את התותחים את כלי הרכב החדישים מצויינים וישר מן המחסנים של ברית המועצות, המעצמה אדירת הכח והם הכלים האלה אינם עוד, חלק מן הכלים האלה אנחנו לקחנו בשבי והם יהיו לשימוש, זה דבר מובן מאליו, זה חוק המלחמה, מה שלא מובן הוא מדוע רוסיה צריכה לספק לנו נשק דרך מצרים.

לו היתה עושה זאת במישרין היה יותר קרוב וגם בשבילה הרבה יותר בזול.

זו בוודאי לא איסטרגיה שמחה גדולה בלב וזו הוכחה לנצחון הכביר. גם של מפקדינו הבכירים. הייתי רוצה שתדעו שמאז פגשנו את מפקדינו הבכירים מקרוב נוכחנו לדעת, שהם למדו, כפי שבימים עברו יהודים למדו, בשקידה כמתמיד ההוא, כך הם למדו את תורת הצבאיות והלחימה מאסטרטגים גדולים ולא רק לוחמים אמיצים, הן ידוע כי להשתמש באסטרטגים החוסכים דם מעל הכל, הם יודעים לבתר את האוייב ולאגף אותו ולהניס אותו, זאת ראינו בעינינו ועל כך כמובן חדווה עמוקה בלב. אבל זאת חובבתנו לאמור לכם ועל ידכם לעמנו כולו אין לומר כי המערכה הזו כבר נסתיימה,ף עמוד נעמוד בכל המבחנים, המערכה היא גורלית עמדנו ונוסיף לעמוד על נפש האומה הזאת, על קיומה, עתידה חרותה וזכותה ובעלותה על ארץ אבותיה, אבל מבחנים עוד עלולים לבוא, יש אספקת נשק ויש הודעה באנגלית של קוסיגין שאני אקרא אותה "אם כך וכך לא יהיה סכסוך הצבאי יכול לפרוץ כל רגע וביתר שאת". דברים אלה השמיע לפני מספר ימים לא ניבהל מפניהם אבל נקשיב להם. ונגלה את כל הזהירות ואת כל התבונה ואת כל המצלב מול משפט כזה.

מענין הוא לקרוא בכל זאת עוד איזה שהוא משפט ללא קשר עם הבעייה שהעליתי לפניכם עד-עתה, כאשר ראש ממשלת ברית המועצות דיבר על המצב באירופה, לאחר שהוא דיבר על וויטנאם ולאחר שחזר ודיבר על המזרח התיכון ועל ביצורי ההגנה של הסורים, הם היו ביצורי הגנה בשבילו ועל שאיפת השלום של מצרים אז לאחר כל אלה הוא אמר כך.

כשהוא דיבר על אירופה וגרמניה, וכך הוא איוא אמר ראש ממשלת ברית המוצעות, והסכנה באירופה היא ששי חוגים מסויימים שאינם מוכנים לקבל את עול התוצאות של המלחמה, והם דורשים שינוי של הגבולות, כפי שנקבעו במלחמה, זאת היא הסכנה לשלום.

ואת ההשוואה אינני צריך עוד לעשותה. אנחנו נאמר ללא שום רעד וחשש אל יטיפו לנו מוסר, אנחנו יודעים מה זה, ליטא ולטביה, ואסטוניה, וממל וקניגסברג, וכל פרוסיה המזרחית ומעצמה כל כך אדירה שיש לה מאגר כל כך אדיר של פצצות היכולות להפוך את העולם לתוהו ובוהו. טוענת בשביל בטחונה הלאומי כל השטחים דרושים לה השטחים דרושים, ואנחנו גם לא יטיפולנו מוסר במה שהם קוראים אכזריות, לא פחות ולא יותר, כלומר שצבא ישראל מתנהג בשטחים המשחוררים וכך הוא אמר, "מפאשיסטיים היטלריסטיים" ובכך כאשר המדובר הוא באכזריות האחרונים שצריכים בימינו אלה להטיף מוסר הם שליטי הקרמלין.

אינני היחידי בעולם הזה אני סובר, אני מאחד מאלה שיש להם נסיון במחנות ריכוז בימי סטאלין, וחובתנו להשמיע את הדברים האלה, הזוועות במחנות ריכוז אלה כפי שנסיוננו האישי לימד אותנו, רק זוועות של מחנות הריכוז של הגרמנים עולות עליהם ובאם זה קופלימנט בשביל קוסיגין ניחא.

בהזדמנות זו רציתי גם לומר כל הכבוד וכל הכרת התודה על מה שעשתה בשבילנו הרפובליקה הצרפתית אשר למען ברית בינה לבינינו עמלנו שנים כל כך מרובות עם נשיאה של צרפת הגנרל דה גול אדם גדול, אחד מגדולי לוחמי החרות בימינו, טוען שהוא מכיר בזכותנו להתקיים, הוא, כפי שהיה כתוב, "משמיע נזיפה לגבי האיומים של הערבים להשמיד את מדינתנו, אבל הוא מגנה את מה שהוא מכנה את פתיחת המלחמה ע"י ישראל". הרי עם כל הכבוד, אנחנו נאמר שזכותנו להתקיים קיבלנו לא מנשיאה של צרפת ולא משום נשיא חר אלא באמונה שלימה ומאלוהי אבותינו קיבלנו את זכותנו להתקיים ולא לתקופה, אלא לעדי עד, אנחנו נתקיים וגם נקווה לחידוש הברית, ברית הלבבות בינינו לבין צרפת