ישיבה המאתים וארבעים ותשע של הכנסת החמישית יום שני, כ"ו אייר תשכ"ג 20 מאי 1963 – הצעות לסדר היום ביקורו הקרוב של שר ההגנה הגרמני לשעבר, מר שטראוס, בישראל

דברי הכנסת
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ו אייר התשכ"ג, 20 במאי 1963
מתוך:
כרך 37
נושאים:
מדינות - גרמניה, מצרים. אישים - דוד בן-גוריון, שמעון פרס. מדיניות חוץ - יחסי ישראל-גרמניה. ממשל - כנסת. בטחון - מרוץ חמוש
בהצעה לסדר היום בגין יוצא נגד הזמנתו של שר הבטחון הגרמני לשעבר שטראוס לישראל ע"י סגן שר הביטחון הישראלי פרס. בגין הזכיר את עברו הנאצי של שטראוס ואת העובדה כי שטראוס ידע על פעולות המדענים הגרמניים במצרים ולא עשה נגד זה דבר. הנאום מוזכר בחרות מיום 21/05/1963 224917
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

היו״ר ק. לוז:

אנו עוברים לשמיעת הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת שהוכרו כדחופות. רשות-הדיבור לחבר-הכנסת בגין, להצעתו: הזמנת מיניסטר גרמני לשעבר, האחראי לפעילות המדענים הגרמניים במצרים, לביקור בישראל.

מנחם בגין (תנועת החירות):

אדוני היושב-ראש. יורשה לי לפתוח בפניה לאורח שהוזמן על-ידי שר הבטחון וסגנו, או להיפך.

הרר שטראוס יודע עובדות מסויימות מתולדות הדור. הוא יודע שעמו, העם הגרמני, השמיד שישה מיליון יהודים, ובתוכם מיליון וחצי ילדים ותינוקות. הוא יודע שהצבא הגרמני היה שותף פעיל למסע השמדה זה. הוא גם יודע כי את הגנרלים של אותו צבא היטלריסטי, שידיהם מגואלות בדם אבותינו, אימותינו, ילדינו ותינוקותינו הוא, הרר שטראוס, שר ההגנה של הרפובליקה הפדרלית, החזיר לפיקוד בצבא הגרמני החדש.

הרר שטראוס גם יודע שבמצרים נמצאים מדענים גרמניים, הנותנים למסוכן באויבי ישראל את הנשק להשמדה המונית. כלומר, לנסיון השמדתה של שארית הפליטה של עמנו. הוא יודע על כך, משום שבתקופת כהונתו כשר ההגנה יצאו המדענים האלה, פעלו, נתנו לנאצר את הטיל, ומוסיפים לתת בידיו נשק אשר שרת החוץ כינתה אותו כ״נשק האסור על-פי המשפט הבין-לאומי, ושנועד להשמדת החי״.

מה עוד צריכים גרמנים לעשות לעמנו? נוסף על כל הרעות והנוראות האלה, צריך מיניסטר גרמני לשעבר לגרום גם לפירוד לבבות בתוך העם היושב על כברת המולדת המשוחררת?

ברור לו להרר שטראוס שביקורו עורר חילוקי-דעות חמורים ביותר בקרב עמנו. לא ערכנו ולא נערוך משאל עם, ומשום כך לא אתיימר לטעון כי הוכח שרוב עמנו נגד ביקורו, אך גם דובר הממשלה לא יובל לטעון שרק מיעוט עמנו מוחה על ביקורו. עובדה היא שחלק גדול מאד של העם הזה, כפי שבאה דעתו לידי ביטוי בבית-הנבחרים, מתנגד ללא סייג לביקור הזה, והכוונה לא רק לאופוזיציה.

סיעת אחדות העבודה היום לא תוכל לדבר. אהיה לה לפה ואומר מה עמדתה. בטאונה אמר הבוקר: ״כל הביקור הזה, על הבחינות החיצוניות והפנימיות שבו, תמוה ביותר, שכן אין להניח כי חושיהם של מזמיני האורח הזה נתקהו במידה כזו שלא יראו את נזקו המדיני, את השפעתו החינוכית השלילית ואת פגיעתו ברגשותיהם של אזרחי ישראל ובני העם היהודי בעולם״.

הרר שטראוס, האם נוכח דעה כזו בקרב חלק גדול של עם ישראל, לא תוותר מרצונך החופשי על הביקור בארצנו? ודאי, אם אורח מוזמן לביתו של מישהו, בדרך כלל הוא מקבל את ההזמנה. אבל אם ברור לו שביקורו יגרום לריב עמוק בקרב בני הבית, חובתו האנושית לומר: מוטב שלא יהיה ריב ואני לא אערוך את הביקור.

זאת איפוא פנייתנו אל הרר שטראוס: הסתכל בראי או אל תסתכל בו — אבל הישאר בגרמניה ואל תבוא למדינת ישראל.

ומן האורח — אל הימים בהם הוא הוזמן, אדוני היושב-ראש. סבורני שאביע דעת כל חברי הכנסת לסיעותיה, אם אומר כי הרגשת האזרחים — והיא גם מנת חלקה של מערכת ״דבר״ — היא, כי בימים אלה יש למצות כל קורטוב של אחדות לאומית.

אף-על-פי-כן, בימים כאלה היתה היטפלות לפיסקה אחת מדבריו של לוחם דגול, בעל זכויות היסטוריות, שאחת מהן היא: הוא היה הראשון בדורנו שהביא לידי הנמכתה והורדתה של הסוואטטיקה מתחת שמי ארץ ישראל. אף-על-פי-כן הוצאה דיבה שלא היתה איומה ממנה בישראל ונזרע פירוד לבבות ללא כל צורך, ללא כל הצדקה.

יש בינינו חילוקי-דעות, אבל הרי כבר הוכח כי בעמוד העם הזה מול סכנה חיצונית, הוא מתאחד. משום מה נזרקה האש הזרה הזאת, לא רק בשבוע שעבר — גם השבוע,- בימים כאלה אתם מזמינים את הרר שטראוס לבקר במדינת ישראל?

ב-20 במארס, אדוני היושב-ראש, קיבלה הכנסת פה אחד את ההחלטה שאביא ממנה, בעיקר לזכרונו של סגן שר הבטחון, שתי פיסקאות קצרות בלבד: ״העם הגרמני לא יוכל לפטור את עצמו מהאחריות להמשכתה של פעילות נפשעת זו (של אזרחי גרמניה). מחובתה של ממשלת גרמניה להפסיק לאלתר פעילות מסוכנת זו מצד אזרחיה ולאחוז בכל האמצעים הדרושים למניעת שיתוף-פעולה זה עם ממשלת מצרים״.

נכון, יש איש בישראל שכולו התקומם נגד החלטה זו שנתקבלה פה אחד בכנסת. למדנו על כך מעתון מוסמך מאד, בטאון המקורבים ושמו ״ג׳רוזלם פוסט״. בטאון זה כתב, יום לאחר שראש הממשלה אולץ למחוק שלוש שורות וחצי מנאומו הידוע, את הדברים הבאים: ,,מה שעשה אותה״ — את החלטת הכנסת — ״לגרועה עוד יותר בעיני מר בן-גוריון, הרי זה קבלת הקו של חירות על-ידי מפא״י. הוא אינו רוצה החלטה פה אחד על הגרמנים עם חירות״. הוא אינו רוצה, אבל הכנסת קיבלה החלטה פה אחד. חברי מפא״י הצביעו בעדה.

ואני איפוא רוצה לשאול אתכם: אם הכנסת החליטה שהעם הגרמני לא יוכל לפטור את עצמו מן האחריות להמשכתה של פעילות נפשעת זו של אזרחי גרמניה נגד שארית הפליטה של העם היהודי, אתם רשאים להזמין למדינת ישראל את הגרמני הנושא באחריות אישית לפעילות נפשעת זו? האם זה סוד בשבילכם שהמדענים יצאו למצרים כשהרי שטראוס היה שר ההגנה בגרמניה? לא הסיבותם את תשומת- לבו לעובדה זו? מה עשה הוא כדי להחזיר את המדענים הגרמניים האלה מארץ מצרים? הממשלה הגרמנית ידעה על הימצאותם של הגרמנים האלה בארץ הנילוס או לאו? העתון הגרמני ״הכוכב״, אדוני היושב-ראש, פרסם רק לפני ימים מספר את ההודעה החמורה הבאה: ״כשפרופסור פילץ וחבריו הועמדו לשירותו של נאצר, הרי בשמו נמסרו לבון שתי הודעות אלו: א) תוצאות המחקר של המומחים לטילים הגרמניים במצרים יועמדו לרשות הממשלה הגרמנית הפדראלית; ב) הצבא הגרמני יוכל, אם ירצה, להשתמש בנקודות הירי של הטילים האלה במצרים״. הממשלה הגרמנית קיבלה הודעה על פעילותם של מדענים אלה, מפיהם.

הרר שטראוס היה שר הצבא בממשלה זו. הוא לא עשה מאומה כרי להחזיר אותם לגרמניה לבל יוסיפו לתת עוד נשק אסור על-פי המשפט הבין-לאומי. כן, מר פרס — גאזים, חידקים, בהתאם להודעתה של שרת החוץ, בירי היטלר של ימינו, עבדול נאצר. איש כזה אתם מזמינים בימים כאלה למדינת ישראל?

בפיסקה השלישית של החלטת הכנסת נאמר: ״הכנסת קוראת אל דעת-הקהל הנאורה בעולם להפעיל בלא דיחוי את השפעתה כדי להפסיק את הפעילות הזאת של המומחים הגרמניים, אשר מטרתה להעמיד בסכנת השמדה את מדינת ישראל, בה התקבצה שארית הפליטה של עמנו, ניצולי השואה הנאצית״. שר האוצר, המשיב היום בשם ובמקום שר הבטחון, יזכור בוודאי שבהצעה המקורית שאנחנו הגשנו — כמעט זהה עם מה שקראתי עכשיו — היה כתוב; ״את מדינת ישראל, בה התרכזה שארית הפליטה״; והוא, מר אשכול, הציע להמיר את המלה ״התרכזה״ בטלה ״התקבצה״, ואנו קיבלנו את הצעתו. אתם סמכתם את ידכם על ההצעה. אתם ביקשתם שדעת-הקהל תפעיל את השפעתה. מה אתם אומרים לדעת-הקהל בעולם?— האיש האחראי במישרין, באופן אישי, לפעילותם של המדענים הנפשעים האלה במצרים הוא אורח רצוי במדינת ישראל. למה תפעיל דעת-הקהל את השפעתה? הרי אתם משלימים עם עובדה זו. שר האוצר יואיל להשיב מעל במה זו, במלים עבריות פשוטות: המדענים הגרמניים האלה יצאו ממצרים או יושבים שם? הכנסת דרשה שממשלת גרמניה תרחיק אותם מיד או לא דרשה? הם מוסיפים לחת בידי נאצר נשק השמדה או לאו? ואם התשובה חיובית — על-פי העובדות איננה יכולה להיות אלא חיובית —, איך אתם מזמינים את הרר שטראוס למדינתנו?

אתם אומרים שהרר שטראוס ״עשה טובות״. ניחא. יש עוד גרמנים ש״עשו טובות״. ייסלח לי על ההשוואה הזאת, אבל אני חושב שמותר לעשות אותה. היה משפט בירושלים, ונאמר שאותו גרמני הציל יהודים — הוא נתן רשות למספר יהודים לנסוע לארץ ישראל.

אבל הרר שטראוס עשה את הרעה הגדולה ביותר שאפשר לעשות לנו ; הוא איפשר ואישר שמוחות גרמניים שטניים יתנו בידו של נאצר נשק אשר בלעדיהם לא יכול היה להשיג אותו, נשק להשמדה המונית, טילים שאפשר להפעיל אותם ממרחק, נשק אסור על-פי החוק הבין-לאומי. אחרי כל זאת אתם מזמינים אדם זה למדינת ישראל?

אני סובר, אדוני היושב-ראש, שהחלטת הממשלה בענין זה — אם הממשלה החליטה על כך — פירושה מבחינה מדינית צעד חסר כל תבונה! מבחינה מוסרית — צעד חסר כל אחריות.

משום כך אנו מבקשים את הכנסת בעוד מועד לקיים דיון על החלטה חמורה, אומללה ומקוממת-נפש זו של הממשלה, כדי להביא לידי ביטולה.