יחידות הקרב של הארגון הצבאי הלאומי בכיבוש חיפה

יחידות הקרב של הארגון הצבאי הלאומי בכבוש חיפה

אחדות לוחמת קמה בשדה הקרב. הוכחה לאמת ישנה נושנה זו ניתנה לנו שוב ברחובות חיפה. שם, בעיר העתיד, עמדו חיילי ההגנה והארגון הצבאי הלאומי בקו אש אחד. יחדיו הסתערו על עמדות האויב, יחדיו הלמו בו, יחדיו הבקיעו את מבצריו ואילצוהו להכנע.

ללא משא ומתן מוקדם, ללא שיחות ארוכות ומיגעות, אלא בתוקף המציאות הקרבית נוצרה אחדות הנשק העברי, אחדות הכבוש, אחדות הנצחון. באותו יום בלתי נשכח, ה-21 באפריל, פנה המפקד מטעם ההגנה באיזור הדר הכרמל למפקד המקומי של הארגון הצבאי הלאומי ובקשוהו לכבוש את המבצר הערבי שחלש על עורק התחבורה החיוני בהדר הכרמל ואילץ את תושביו להסתגר בבתיהם מאימת כדורי המוות של הפורעים הערביים. מפקד ההגנה הוסיף ואמר, כי הפניה היא פניה אישית שלו, ואילו הממונים עליו חייבוהו לא להפריע לחיילינו בפעולותיהם, אבל גם לא לסייע. ההסברה הזאת היתה מוזרה במקצת בעיני אנשינו. הם תמהו, כיצד אפשר לבקש מארגון לוחם לערוך קרב ולומר לו מראש כי לא יקבל כל עזרה; אבל לא היה להם רצון, ואף לא היה סיפק בידם להרהר יותר מדי על ההתנכרות ללוחם עברי מצד האנשים שאינם שוכחים אפילו בשעת סכנה לשרת את מפלגתם. חיילינו קבלו על עצמם ללא השהיה נוספת את המשימה.

הם הסתערו על מבצר האויב שפלט אש מכל סוגי הנשק. קרב קשה התחולל במבואות הבית המבוצר. אנשי הכנופיות נדחקו תחת לחץ האש שלנו לתוך כתליו. הקרב נמשך על כל קומה וקומה. המבצר הערבי נכבש. הכנופיה, שאיימה על הדר-הכרמל יומם ולילה, חוסלה. הוסר הסיוט מאלפי אזרחים עברים. פולסה הדרך להתקדמות לשטח האויב ולכבושים נוספים באיזור וואדי ניסנאס.

שתי תופעות בלתי נשכחות נרשמו על ידי חיילינו באותן השעית. ראשית: קמה והיתה נגד עיניהם אחדות האמת של הנוער הלוחם. ההוראה מגבוה, ההוראה האוילית, לא לעזור לאח לוחם, נשארה על גבי הניר. חיילי ההגנה שמעו להוראת לבם, להוראת מצפונם. הם סייעו, הם המטירו אש על עמדות האויב בשעה שהמתפרצים שקנו הסתערו עליהן.

התופעה השניה הבלתי נשכחת היתה חדוות ההמונים. כשנכבש מבצר האויב, משהונף עליו דגל הלאום, פרצו אלפי תושבי הדר-הכרמל מבתיהם בקריאות: "יהי הארגון הצבאי הלאומי". הם הריעו לכבוד החיילים הכובשים. היתה שמחה ברחוב. הדר-הכרמל, לבה של חיפה העברית, שוחרר מהתקפות רצחניות. הכל נשמו לרווחה וחיילינו שעשו את חובתם שמחו בשמחת העם. חיילינו הוסיפו להתקדם בשטח האויב. עמדה אחרי עמדה נכבשה. גיזרה אחרי גיזרה נלקחה. למקומות שנכבשו נכנסו יחידות מלואים. יחידות הקרב התקדמו עד שכל אזור ואדי ניסנאס נכבש בידי חיילי האצ"ל.

למחרת היום ניסה מישהו לקלקל את השורה. יד הפוליטיקנים בהגנה גברה. מטעם מפקד המחוז של ההגנה בחיפה הוצא כרוז, בו נאמר בין השאר כי "אלמנטים מסוימים בין הפורשים רוחשים אחרי קווי האש של יחידותינו, נכנסים לבתים ערביים שיחידותינו מניחות מאחוריהם בעת התקדמותם - מתוך העמדת פנים כי גם להם חלק בקרבות".

על דברי בלע אלה השיב מפקדנו בחיפה בגלוי עובדות ובהוקעת הצביעות של הפוליטיקנים. הוא גילה לציבור את דרישתו, מאת מפקד האזור של ההגנה, לאשר בכתב את הבקשה שחיילינו יכבשו את המבצר הערבי. הוא גילה שכל אזור ואדי ניסנאס נמסר ליחידותינו כשטח פעולה שלהם. הוא גם גילה שאותו מפקד אזור אמר לו: "אתם תתנו את המכה הראשונה ואנחנו נתפוס עמדות בעקבות התקדמותכם".

המפקד האזורי של ההגנה לא הכחיש את כל העובדות הללו, וביחס לכרוז המביש של הממונים עליו הכריז: "אנחנו חיילים, אל נשים לב לכרוזים".

לאמיתו של דבר לא היה כדאי להתפלמס עם דברי הלהג של המשמיצים הצבועים. הדר-הכרמל יודע את האמת, ואי האיש בעולם כולו שיאמין כי חיילי אצ"ר רוחשים כפחדנים אחרי קווי האש ונכנסים לבתים שאחרים כובשים עבורם, "כדי להעמיד פנים שגם הם לוחמים"?

לדבר דברם כאלה יכול רק מי שמוחו מטומטם לגמרי, על ידי שנאת אחים וצרות עין. הם לא יפחיתו את חלקם של חיילי האצ''ל בכבוש חיפה. הם גם לא יעיבו על שמחת כולם על מסע הכבוש שבוצע בידי חיילי ההגנה והאצ"ל.

פרטים אלה נמסרים לידיעת הצבור למען האמת ולמען ידע העם עד היכן מגיעה השנאה וצרות העין המפריעות על כל צעד ושעל להשגת אחדות אמת בין הכוחות הלוחמים.