יזכור
יזכור עם ישראל את רבבי רבבות בניו ובנותיו שנרצחו ונחנקו ונטרפו בידי המשמיד הגרמני בעזרת המשמיד הבריטי - גוזל מולדתנו ומשעבדה.
יזכור עם ישראל, כי קרבנות השחיטה העצומים הוקרבו ללא תכלית.
מפני שעמנו סמך על חסדי גויים ומצפונם.
מפני שבניו לא לימדו ידיהם למלחמה ואצבעותיהם לקרב.
מפני שפרנסיו העוורים והמוניו המותעים בכרו חיי שעה עלובים על חיי כבוד.
מפני שנפשם נכנעה בטרם גופם נחרך; מפני שהלכו לגיטו בטרם הובלו למשרפות: מפני שחרתו על מצחם את המלה "הפקר" עוד בטרם תפרו לבגדם את הטלאי הצהוב.
יזכור עם ישראל את המעטים שמרדו בגיטאות ולחמו ביערות וגאלו את כבוד ישראל הנרמס.
יזכור עם ישראל, כי מלחמת הגבורה של מורדי הגיטאות היתה מלחמת יאוש, מלחמה למוות-כבוד יותר מאשר מלחמה לחיים.
מפני שהיא החלה מאוחר מדי.
מפני שבגיטאות שלטו המשלימים וההמונים נהרו אחריהם.
מפני שהוסגרו אחים בידי המשמיד למען "הצלת" אחרים.
מפני שנשברה שותפות הגורל הישראלית.
יזכור עם ישראל את הטבוחים ואת הקדושים ואת הגבורים בתפוצות הגולה.
ויזכור את הלקח אשר בחייהם ובמותם.
יזכור עם ישראל את בניו הנאמנים האלמונים שנפלו חללים במלחמת השחרור נגד המשעבד הבריטי שקם לכלותנו.
יזכור עם ישראל את חללי ההעפלה שנרצחו בידי שודדי הים הבריטיים, החוסמים בפני גולי עמנו את הדרך ציונה.
יזכור עם ישראל את הרוגי המלכות שהועלו לגרדום בידי צר וקדשו את שם ה' ואת שם העם ואת שם הארץ בגבורה, באמונה ובהקרבה עילאית. יזכור עם ישראל את גבוריו-לוחמיו שסללו בפניו, בגופותיהם, את הדרך לחיי חרות וכבוד.
יזכור עם ישראל את צוואתם הכתובה בדם לבם:
לא להשלים עם השעבוד; לא להכנע לעריץ; לא ללכת לגיטו; לקום ולמרוד בעוד מועד; לאגור ברזל; ללמוד קשת; להלחם ולשחרר את המולדת.
יזכור עם ישראל את לקח השחיטה בגולה ואת תורת ההתקוממות במולדת - ויגאל וייגאל.
