יו"ר התנועה ח"כ מנחם בגין, בפתיחת הועידה הרביעית של סיעת תכלת-לבן

ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ' אייר התשל"ה, 1 במאי 1975
נושאים:
ממשל - אופוזיציה, ממשלה. מדינות - ארה"ב, ברית המועצות (רוסיה), ירדן, צרפת. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, ירושלים. כלכלה - בוררות חובה. תיקון החברה - ועד העובדים, צמצום פערים, שחיתות. מדיניות חוץ - יהדות ארצות הברית, יחסי ישראל-ארה"ב, יסודות מדיניות החוץ. תפוצות - יהדות התפוצות, קהילות יהודיות. בטחון - יסודות בבטחון ישראל, מלחמת ששת הימים. הסכסוך הישראלי פלסטיני - סוגית הפליטים, ערביי ישראל, פלסטינים, רוב יהודי. השקפות חיים - קומוניזם, קומוניסטים. זכויות אדם - שוויון זכויות
בנאום בפתיחת הועדה הרביעית של סיעת 'תכלת לבן' בגין פורס את ההשלכות של המשבר האמריקני בתקופה שאחרי מלחמת ויטנאם, על יחסיה עם ישראל. וטוען שיש אהדה ותמיכה רבה הן בציבור היהודי בארצות הברית, והן בקרב נוצרים. בגין טוען כי מאחר והממשלה דחתה את דרישות האויב לנסיגה לקוי 67 האופוזיציה מציגה חזית מאוחדת בביקוריה בחו"ל. בגין טוען כי יש להלחם בשחיתות בשלטון מבית, ומציין כי הממשלה צריכה להיות אור לגויים ולטהר מידותיה. בגין מכריז על מלחמה בעוני להשגת צדק ושלום חברתי.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 

יו"ר התנועה ח"כ מנחם בגין, בפתיחת הועידה הרביעית של סיעת תכלת-לבן: שעה גדולה לפנינו- אדירה, גם חמורה

הוטל עלי הערב לעמוד על המבחנים המדיניים, עוד בשנת 1975 כפי שיש לצפות להם. כדי להבין אותם יש להתבונן במצב הבינלאומי, כי יש לו השפעה, במישירין או בעקיפין על מעמדה של מדינתנו על יחסיה עם ארצות אחרות ועל עתידנו.

בפעם השניה במשך חודש ימים ביקרתי בארצות-הברית. נוכח המאורעות הטרגיים, הנוראיים במזרח דרום-אסיה. לאחר ששתי מדינות חוסלו על-ידי הקומוניזם והוכנסו תחת שלטונו בכח הזרוע ומתוך הפרת הסכים והפיכתו לפיסת-נייר; בעוד אשר העם האמריקאני נתן למען מניעת התפתחות זו 50 אלף קרבנות בחיילים הרוגים, 300 אלף חיילים פצועים ומבלי לערוך שום השוואה – גם 150 מילארדים דולרים, סכום אדיר אפילו בשביל אמריקה – התפשטו ידיעות כי בעקבות מאורעות כאלה תכנס ארצות-הברית למצב-רוח ולמצב מדיני של בדלנות.

הקומוניזם נמצא במתקפה

השתדלנו כולנו, כל אלה שביקרו לאחרונה בארצות הברית להתבונן מקרוב בהתפתחות הזו. אני סובר שיכול אני לומר לכם, כי כל איש חפשי מעוניין בכך, יהיה היכן שיהיה, כי אין יסוד לשמועות, לחשדות ולחששות האלה. זה נכון שארצות הברית היום היא ארץ שב ישנה עצבות רבה; החיוכים המלאכותיים מעל מסכי הטלוויזיה אינם מסוגלים לשנות את המציאות. המכה היא חמורה מאד. הנה כי כן מיליונים אנשים, על אף כל ההתחייבויות וההסכמים וההבטחות והכח האדיר, הוכנסו נגד רצונם תחת שלטון הקומוניזם. והקומוניזם נמצא במתקפה.

הפרשה בדרום-מזרח אסיה לא נסתיימה והכל יודעים זאת. אבל כפי ששמעתי מאנשים יודעי-דבר, יש התפתחות באמריקה בכיוון הפוך: לא לקראת בדלנות אלא לקראת עמידה איתנה נגד הנסיונות הנוספים, בתקופה הנקראת דה-טאנט כביכול, להוסיף ולכבוש ארצות ארצות.

זוהי ההתפתחות האמיתית. השיקולים עוד ידרשו זמן. עוד נשמע קולות שונים בשוליים. אבל כפי שנאמר לי על-ידי אדם בעל תבונה רבה ובעל מעדה חשובה, אין שום ספק שדוקא כתוצאה מן המכה החמורה הזו תתעורר אמריקה ותנסה, בכל יכולתה, לא לאפשר עוד לטוטליטאריות להתפשט בארצות אחרות.

אבל עובדה שהקומוניזם הוא באופנסיבה. ולכן באתי לומר כלם הלילה הזה, דווקא בנוכחותו של מר משל הנכבד, מזכירה הכללי של הסתדרות העובדים, שיש לו השקפה מנעוריו והוא נאמן לה. אנחנו זוכרים סיסמה מסויימת, שהועלתה לפני 1222 שנה, וכל מי שלמד בנעוריו את התוכן של אותו מסמך שנכבת על-ידי מארכס ואנגלס זוכר את הסיסמא: פועלי כל הארצות התאחדו!

לנו הסיסמה הזו לא עזרה בימי השואה. איש לא בא לעזרתנו. ואנו יודעים שגם אלה אשר צעדו תחת הדגל האדום בתקפה מסויימת – ידיהם מלאו דם אדום של יהודים.

היום הסיסמה הזו – מה פירושה? אם סין קובעת שברית-המועצות הקומה רודנות נאצית – היכן האחדות של הפועלים בסין ושל הפועלים בברית המועצות? שתיהן מדינות קומוניסטיות.

בני החורין בכל הארצות התאחדו!

אבל אני סובר, שנוכח ההתפתחות בעולם, שאנחנו חלק ממנו, והסכנה עלולה להיות משותפת לכל העמים שאינם רוצים בטוטליטאריות אלא בוחרים בחרות – כולנו, ללא יוצא מן הכלל במדינת ישראל צריכים לבחור לנו סיסמה, קריאה אחרת. לאומר; בני החורין בכל הארצות – התאחדו!

היהדות בארצות הברית אני מבקש לבשר לכם שחל בה מיפנה, אולי יתברר, כי הוא מיפנה היסטורי. עשרות פעמים ביקרתי באותה ארץ אדירה. תמיד שמעתי פזמון אחד: אנחנו נותנים כסף. זה ענייננו. כל שאר הדברים אינם שייכים לנו. זו הפעם הראשונה מפי ותיקים ומפי צעירים בחלקי הארץ השונים שמענו הודעות מפי יהודים: עלינו לעזור למדינת ישראל לא רק בשטח הכספי והכלכלי, אלא גם בשטח המדיני.

אני יכול להודיע לכם, ידידים יקרים, שמעולם לא היתה יהדות ארצות הברית כל כך קשורה בעבותות אהבה ומסירות למדינת ישראל כפי שהדבר קורה בימים אלה. ומעולם לא היתה יהדות ארצות הברית מוכנה לפעול למען מדינתנו. ויש לומר את הדברים במפורש: אם יתברר ליהדות ארצות הברית שהמדיניות הרשמת מזיקה למדינת ישראל היהדות בארצות הברית לא תהסס לקום נגד מדיניות רשמית כזו למען ישראל, למען בטחונה, שלומה ועתידה.

וצריך לאפשר לגורם האדיר הזה לפעול. אני אסתפק במשפט כזה: לאפשר לו לפעול והזמן קצר.

יש לפעול כי הזמן קצר

שלושת השבועות הקרובים עד המפגש בזלצבורג, יכולים להיות בעלי השפעה רבה, משום שאם שם תתקבל החלטה מסויימת – יהיה קשה מאד לשנותה.

אז כל הפרסטיז'ה של [מחוק במקור, ט.ק.]ממשל תוטל על כף המאזנים כדי להוציא אל הפעול החלטה זו, בטרם מפגש זה – ובוודאי בטעם פגישתו של ראש הממשלה עם נשיא ארצות הברית, צריך שכל הגורמים האוהדים בארצות הברית יפעל למנוע החלטות שליליות.

לא רק היהודים בארה"ב מוכנים לעזור לנו, גם אזרחים נוצריים - כפי שנוכחנו לדעת, יש בינהם דעה חיובית ביותר ורצון לסייע לישראל. גם מתוך הכרת שתפות האינטרסים, ביחוד בימים אלה, לאחר מה שקרה בדרום אסיה וגם מתוך רגש עמוק וטוב למען העם היהודי וזכותו לארץ אבותיו.

ולכן צריך לפעול, וטוב שיושמעו הדברים האלה מעל במה זו. לא עוד לדחות. אלא להפעיל א כל אהדת דעת הקהל, ואת כל הכוחות המסייעים למדינת ישראל, למען תתקבלנה החלטות חיוביות לטובת ישראל ולא חלילה לרעתה.

נעמוד כולנו יחד

על רקע זה הושמעו דברים מסויימים מפי שר החוץ לשעבר. אוי, אם אבן מטיל אבן... אני קראתי בדרך שהיהודים בארה"ב נדהמו מההודעה הזאת, אין פלא – מי לא יתמה?! מובן מאליו שמר אבן, ח"כ אזרח במדינה חופשית דמוקרטית, זכאי להביע כל דעה, גם דעתו זו. אבל צריך הלילה לערוך את ההשוואה.

מר אבן הוא חבר המפלגה השלטת. אנחנו האופוזיציה. אנחנו אומרים במפורש שהממשלה הזו הרכבה הוא רע מאד וצריך להחליף את הרכב הממשלה, והממשלה הזו היא החלשה מאז קום מדינת ישראל. איננו מסתירים את יחסנו אליה. אנחנו אומרים את זאת בגלוי, צריך להחליפה. אבל כאשר בא יום והאויב הציג דרישה לנסיגה מעמדות מגן חיוניות ביותר. תוך השארת מצב המלחמה, על כנו, והממשלה – אחרי היסוסים רבים החליטה לא לקבל את התביעה הזאת של אויב, אנחנו – האופוזיציה – אמרנו – אם כך נעמוד יחד ומאז אנחנו מקיימים את הודעתנו, ובכל המסעות לארצות חוץ אנחנו אומרים: על רקע זה נוצרה אחדות לאומית בישראל.

לוא ראיתם את התגובה של היהודים בארה"ב, גם בפריס שבה הרציתי אמש, לוא ראיתם את הביטויים של ההתלהבות, כאשר הם שומעים שעמנו עומד יחד. והם קוראים לנו, כפי ששמעתי במו אזני: "ישראל, תעמדי באיתנות, אל תכנעי ללחצים, ענינך צודק". לוא ראיתם את כל הביטויים של המשחה, שבענין זה אנחנו עומדים כולנו יחד באיתנות, ואין נכנעים לאיומים וללחצים, הייתם יכולים להבין מדוע תדהמה אחזה את יהדות ארה"ב.

הנה כי כן, חבר המפלגה השלטת, מטיל את האחריות על הממשלה, מטיף לזה שהיא תיכנע ותחתום על ההסכם תוך מצב מלחמה לעזור עמדות מגן חיוניות ביותר. והנה האופוזיציה – הנשאת באחריות על עתיד האומה, אומרת: בענין זה, כל עוד כזאת תהיה עמדת הממשלה, נעמוד – כל אזרחי ישראל, כל הציונים וכל היהודים יחד ונוכל!

באתי הערב גם להסביר, שהוכח לנו, כי לשלילה ולחיוב עלינו להעלות בפני דעת הקהל האוהדת את גורם הזכות, וחלילה לנו התפס לשם המנכר והמשקר והמסנוור "היישות הפלשתינאית".

חמש הצעות חיוביות

גורם הזכות. אי אפשר לדעתי לעמוד עוד מול שום תעמולה עוינת, אם אנחנו נעלה במפורש בפני עם ועדה את הגורם הזה. אחרת, כפי ששמעתי, אומרים לנו: היהודים באים לארץ מסויימת אבל יש גם עם ושמו עם פלשתין, אז מדוע העם הזה כולו לא יימצא באותה ארץ?

נוכחתי לדעת שאם אנחנו חלילה נתפס, וכפי שמציעים לנו מטעם שר החוץ דהיום שמדינת ישראל תכיר ביישות הפלשתינאית ותודיע שלא יתכן שלום בלי פתרון הבעיה הזו, אין גבול להתדרדרות המדיניות בתקופה הקרובה. אז אי אפשר עוד להסביר מדוע ערבי בחברון הוא פלשתיני, וערבי בחיפה הוא ישראלי. מדוע מי שיושב מחוץ לארץ ישראל לא ינתן לו לשוב, ולכולם יחד, ובכך להפוך את הרוב היהודי למיעוט בארץ-ישראל.

אבל יש לי גם בשורה טובה בשטח זה. כך העלינו את הזכות – כן, ארץ-ישראל שייכת לעם היהודי, ויש לנו הצעות חיוביות והעלינו חמש הצעות חיוביות לפני מועדון העיתונות הבינלאומי, אשר הדברים המושמעים שם משודרים ע"י 173 תחנו רדיו בפני המועצה לעניני חוץ, בפני המוסדות הציבוריים המדינים מן החשובים ביותר בארה"ב הוא הדין בפני אספקות פומביות, הוא הדין בפני סטודנטים, בפני יהודים ובפני לא יהודים. ובארץ הזאת אנחנו רוצים צדק.

אנחנו מציעים:

·         השבתת נשק מוחלטת;

·         מו"מ על חוזה שלום;

·         למיעוט הערבי – אוטונומיה תרבותית;

·         אופציה חופשית ביחס לאזרחות;

·         פתרון חיובי של בעית הפליטים;

חמש הצעות חיוביות. תכנית העשויה לקרב אותנו לתהליך של עשיית שלום.

הנה כי כן, האזינו. אני לא בא לטעון שהכל קיבלו, אבל אמרו: הפעם שמענו תכנית חיובית על סעיפיה. אמרו: אמנם כן ישנה בעיה של הערבים, אנחנו שמענו שזוהי בעיה פלשתינית. אבל כשאתה מסביר להם – הרי יימנע להזדהות עם המתינות, כפי שביטא אותה בזמן היותי שמה – המלך חוסיין.

ככה הוא אמר: נסיגה ישראלית לקוי יוני 67, החזרת הזכויות של העם הפלשתיני וירושלים בינלאומית. הוא הוסיף: זה כל כך פשוט כמו שאני אמרתי. אז כאשר אדם מזכיר להם, וצריך להזכיר, הנה הזכות לארץ ישראל לבטחון ולשלום, משום שלא תכנית כזו שבה היום תומכות כל מדינות ערב היתה, חלילה, מתגשמת – היא לא תתגשם – הרי אין כבר שום סיכוי לשלום. אז נהרס לחלוטין הסכוי לשלום. אז ירושלים וכל ערינו בטווח האש של ארטילריה שלהם, לרבות שדות התעופה. אחר המאורעות שם, מבינים את הדברים האלה היטב, לא שיש השוואה, הם יודעים שאין שם, נפל בידי הקומוניסטים ציוד אמריקאי במחיר של 5 מיליארד דולרים. יכולתי לומר להם, שברוך-השם, אצלנו יש אוגדה עם טנקים סובייטים טובים, אנחנו קצת מתקנים אותם, ואז הם עוד יותר טובים.

ישראל הוכיחה שהיא יכולה לעזור לעצמה

הנה, כי-כן, על פי הודעתו של נשאי ארצות הברית שדוקא לאחר מה שקרה במזרח-דרום אסיה, אמריקה צריכה ויכולה לעזור לאלה העוזרים לעצמם – זאת היתה הטענה, ישראל הוכיחה שהיא יכולה לעזור לעצמה. היא זקוקה לסיוע בציוד. הדברים מסתברים ומתקבלים על הדעת. ואז כפי שנוכחתי לדעת, אפילו אנשים שהולכו שולל מוכנים להטות אוזן קשבת.

הרציתי בשלוש אוניברסיטאות באחת מהן הכל חששו להפגנות עוינות. היתה הפגנה חמורה כזו נגד ח"כ דיין, ואני בודאי הייתי מוכן להפגנה כזו, ואולי עוד יותר חמורה. לא נתאמתו החששות. ישבו השמאלנים, הסטודנטים עם שעות ארוכות, ואפילו לא הפסיקו בקריאת-ביניים. הקשיבו, הציגו שאלות חריפות, כמורות. צריך להיות מוכן לשאלות כאלה. הן נותנות לך גם הזדמנות להשיב ולהסביר. ועיקר השאלות בכל המקומות היו על שאלת היישות הפלשתינאית.

הסברתי להם: הרי יש ארץ ישראל, יש רוב יהודי, יש מעט ערבי, מה פה פלשתינה? הרי אנחנו רוצים לחיות עם המעוט הערבי בהגינות, אנושית, בדמוקרטיה, בחרות, בהתקדמות. והרי זה כל תוכן חיינו מאז אנחנו החילונו שואפים לשוב הביתה. כך, באופן הציוני היסודי, כפי שלמדנו מהרצל, נורדאו, ז'בוטינסקי, וכפי שלמדנו מכל אבות הציונות סיעה מסוימת אמרה: שיבה לציונות! אדרבא, נשוב כולנו לציונות המקורית: ארץ-ישראל רוב יהודי, מיעוט ערבי. שווי זכויות, התקדמות משותפת, יחס הוגן, שלום, חיים משותפים בכך הרי תמיד האמנו.

לאחר שהדברים האלה הוסברו, ניגשו הסטודנטים אר מישהו חשש פן יערכו הפגנות, אמרו: אנחנו מודים על הדברים שהושמעו באזנינו. גם זו לטובה.

חובתנו להסביר ולשכנע

יש אפשרות להסביר, יש אפשרות לשכנע על היסודות החיוביים האלה, וזו חובתנו. זו חובת הליכוד. זאת חובתה של תנועתנו. הזמן דוחק. צריך לשגר את טובי הכוחות בישראל לחזיתות האלה, כדי להסביר היטב, ולדעת מה להסביר. ואז אנחנו מסוגלים לשנות את היחס גם לבעיה זו ולרכוש הבנה ותמיכה ברעיון היסודי של ציונות: ארץ-ישראל בזכות שייכת לעם היהודי, ובארץ-ישראל נחיה הגינות אנושית וכבוד הדדי, ובשווי זכויות עם שכנינו הרבים. יחס נתקדם לחיים טובים יותר, לבטחון ולשלום.

הוטל עלי גם הערב לדבר על מספר בעיות חברתיות. אתחיל בשחיתות.

אני משוכנע כי החזון שלן מדינה יהודית מדינת ישראל, ארץ-ישראל, של היות אור לגויים צריך לדבוק בו. אינני סובר שעלינו להשלים עם האפשרות שמדינה זו תהיה אחת מכל שאר המדינות ברחבי תבל. לא יתכן עמנו שילם מחיר כל כך גבוה משום שלא היתה לו מדינה, ועמנו שילם בקרבנות כל כך חמורים כדי להקים את המדינה. לא יתכן כי זו תהיה אחת המדינות הרגילות כפי שהן קיימות.

אמנם כן, צריך להאמין בחזון הזה – היות אור לגויים, אבל בינתיים, עיש לנו קריאה לאלה הנושאים באחריות הביצוע: אל תעשו חושך ליהודים! כי מי שמבקר היום בחו"ל שומע את התגובות. הן מחרידות, הן מזעזעות: הזאת נעמי? הזאת המדינה עליה חלמנו? להווה ידוע, שהתופעות כפי שהן מתפרסמות ביחוס בתקופה אחרונה, הדן מגיע לרחבי-תבל. לא שהיהודים יגידו: "אם כך, איננו תומכים, לא אבל ז הכואב להם והם רוצים לעזור לנו בכל.

למנוע מהעם היהודי את הכאב והבושה

יש למנוע מהם את הכאב הזה ולמנוע מהעם היהודי את הבושה הזאת. ולכן אני סובר, שעלינו להוסף ולדאוג לכך כי תיעקר מהשורש התופעה האיומה הזו. הנגע פשה בכל. עלינו לדאוג להחזיר טוהר מידות בישראל, פשוטות הליכות, גם בכך תהיה התחדשות אל הציונות הרוממה, הטובה, כפי שאנחנו האמנו ומוסיפים להאמין בה.

לכן, לפי דעתי, צריך יהיה לשוב ולתבוע הקמת ועדת חקירה מטעם הכנסת, כי רק הפרלמנט הוא המסוגל והוא המוסמך לרדת לשורש הענינים במדינה דמוקרטית ולעקור מן השורש את התופעות ההרסניות בישראל אותה מידה של טוהר, אשר בעדיה קשה לנשום במדינת יהודים. אנו מקווים שכך יהיה!

עדיין שורר בתוכנו העוני,והמספרים ביחס לצפיפות הדיור הם עדיין קיימים: 50 אלף משפחות בצפיפות דיור של 3 נפשות בחדר אחד; 20 אלף בצפיפות של 4 נפשות ומעלה בחדר.

שלום חברתי וקידמה בישראל

כל עוד עוני כזה קיים לא ננוח ולא נשקוט – ואנחנו נפעיל את כל הלחץ הציבורי האפשרי כדי להתייצב לימין של משפחות אלו, עד אשר גם הן כמו כל המשפחות בישראל תוכלנה לחיות כבני תרבות. אנחנו נתייצב לימינן של משפחות מרובות ילדים כדי שרמת-חייהן תהיה הוגנת.

הנה כי כן, התפקיד החברתי השני הדחוף ביותר העומד לפנינו.

דרוש לנו בימים אלה שלום חברתי – כאשר מולנו אוייבים, סביבנו אוייבים – ואנו שומעים מפיהם איומים ויש לחצים, אסור שיבוזבז הנכס הניתן לנו למען התכניות האלה.לכן צודקת אותה הצעה שעליה דיבר יורם ארידור, ואשר אנחנו שבים ומביאים אותה גם לפני אלה המנהלים את ענייני ההסתדרות: מה לכם כי תתחמקו ממנה? הרי רוב השביתות וההשבתות הן בשירותים. הבה ונקבע עשיית צדק וגם התקדמות חברתית.

כי בדרך הזו של בוררות שיפוטית ממלכתית – לפועל תהיה אפשרות לפנות, לברר לתבוע צדק ואז תהיה קידמה בישראל.

ידידים יקרים, הדרך היתה ארוכה ולכן הנאום הוא קצר אני מבקש לומר לכם, לפני שאני מסיים את דברי, שעה גדולה לפנינו. אדירה, גם חמורה. אנחנו לא נסתיר את המציאות מפני בני עמנו.

אנו עומדים בפני מבחנים רציניים מאד. לנו גם שעה גדולה העקרונות שלנו, העקרונות שקיבלנו אותם מראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי נתמכים היום על-ידי חלקי העם יותר מאשר אי פעם, גם בארץ תיכה גוברת והולכת, בשעה כזו אנחנו נוסיף לשרת את עמנו באהבה, במסירות ובנאמנות. בעזרת השם, נזכה לימים גדולים, לימי הגשמה, לימי שיבת ציון, לימי בנין, לימי טוהר המידות, לימי השתרשותנו בארץ-ישראל לדורי-דורות.