חכמת הכדורגל

מאמר עיתון: הארץ
מאת:
זאב ז'בוטינסקי
פורסם בתאריך:
ד' אב התר"פ, 19 ביולי 1920
נושאים:
מדינות - בריטניה. מדיניות חוץ - יסודות מדיניות החוץ
במאמר זה ממליץ לתנועה הציונית ללמוד את ההתנהלות המדיניתמול אנגליה מרעיון משחק הכדורגל האנגלי.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

האנגלים הם עם טוב מאוד: במובן ידוע. ודווקא במובן החשוב בשבילנו, אין לך עם טוב מהם. אבל צריך להבין אותם. כל צרותינו בארץ מימי כניסת אלנבי לירושלים באו רק מפני שלא הבינונו אותם. יצרנו בדמיוננו מושג מופשט של אנגלי, מושג רקום מקסם ניצחונותינו, ממילים בודדות, כגון ספורטסמן וג'נטלמן וכו', אשר שמענו ולא ידענו מה פירושן הנכון ומ"סתם" השערה פרובנציאלית.

את המושג הבדוי הזה אפשר לתאר כך: האנגלית (לפי השערתנו הנזכרת) הוא איש כזה: אם קבלת ממנו שטר חוב למאה זוזים, ושכחת את הדבר, והתפלגת למדינת הים- אז הוא, כספורטמן וג'נטלמן, ירדוף אחריך עוד לקצה הארץ, יעבור את הסמבטיון, ימצא אותך בטבור הישימון או על ראש הרי אררט- ושם יתייצב לפניך ויקרא: "שלום אדוני! האינך מכירני? אני חייב לך מאה זוז, והנה הבאתי לך את הכסף בצירוף הריבית".

אנגלי כזה לא היה ולא נברא. האנגלי האמיתי הוא עם רציני ורב עסקים, ואין לו פנאי לרדוף אחריך, אם אתה בעצמך שכחת את זכותך. הוא התחייב לשלם לך מאה זוזים בתנאים קבועים ובמקום קבוע, ועליך להופיע ביום המיועד במקום ההוא להראות לו את השטר ולדרוש את המגיע לך. ולא זו בלבד, אלא שגם את השטר הוא יבדוק בדיקנות מרובה. כדי לראות אם אינו מזויף, אם אינו מוקדם, אם אין בו טעות פוסלת, ואם ידמה לו, כי יש טעות פוסלת כזו ינסה לפסול את השטר. עליך לתבוע, עליך להביא ראיות ועדים- כי אתה באת להוציא ממנו. והמוציא מחברו עליו הראיה. ורק אחרי כל אלה, אם תעמוד במבחן, תקבל את הזוזים.

ככה יעשה האנגלי ביחיד אם השטר הוא שטר מדיני. שטרי חוב מדיניים הלא תמיד כתובים הם בסגנון אי ברור ואי מדויק, אשר קל לתרץ אותו כהנה וכהנה; ומצד אחר- הלא קשה תשלומם מתשלום כסף, תוצאותיהם הם מסובכות, ואחריותם אין סוף. לכן מה פלא, אם ביחס לשטרות כאלה ניטה הוא האנגלי לפרש כל מילה ומילה במובן הנוח לו ולא לך- בייחד מילה כעין בית לאומי, שאין לה עדיין כל מסורת וכל ערך קבוע בתורת המדיניות. ואף גם לזאת: הלא באמת, למה יפרע איש את חובו המדיני, למי שאינו יודע לתבוע? איש שאינו יודע לתבוע- מה יעשה עם זכויותיו המדיניות, גם כי תינתה לו? זכות מדינית אינה דומה לכסף: גם שוטה, גם חולה, יודע כיצד להשתמש בזוזים, אבל להשתמש בזכויות מדיניות יוכל רק אדם חזק או עם חזק, חלש רדום ותרן- מה בצע לו בשלטון עצמי או בבית לאומי או גם בכתר מלכות, ומה טעם תיתן לו את כל אלה, אם ברור לכל מראש, כי לא ידע איך ליהנות מהם?

התבוננו בדברי ימי אנגליה, בתולדות החופש המהולל והמפורסם של מושבותיה, ותראו כמעט על כל צעד ושעל: שטרי חובות מדיניים פורע האנגלי אך ורק למי שידע לתבוע בחוזקה- והצדק איתי.

לתבוע, לתבוע תמיד, לתבוע עד הפרוטה האחרונה, לתבוע בחוזקה- מי שלא למד את החוכמה הזאת אין לו כל תקווה לעשות עסקים טובים עם האנגלי, לא בענייני ממונות ולא בענייני מדינה. את האמת הזאת יודע כל חייל משוחרר הפונה בתביעה למיניסטריון המלחמה בלונדון ואת האמת הזאת ביחס לענייני מדינה- יודעים גם אותו האוסטרלי ואותו הקנדי, שאצו לעזרת אנגליה בשעת הסכנה, ושיאיצו לעזרתה גם מחר, אם יהיה צורך בדבר.

באמרי את זאת אינני מכחיש ואינני מחליש את השם הטוב אשר יצא לאנגלי כספורטסמן וג'נטלמן. במעלותיו הללו אני מאמין אמונה שלמה. התרצו לדעת, מי הם אלה שאינם מאמינים? כל האומרים: "הס, לא יפה לתבוע, הנח לו, פן יכעס"- כל האומרים ככה, אינם מאמינים במעלת הג'נטלמן. האנגלי לא יכעס אם תדרוש בחוזקה את המגיע לך, ודווקא בזה יראה לך כי ג'נטלמן הוא באמת. האנגלי אינו פעול, אינו צר עין, אינו נוקם. אמנם נסה ינסה לתרץ את החוזה לטובתו הוא ולא לטובתך, ויתווכח עמך עד בוש, ויעייף אותך עייפות סיזיפוס שנדון לגלגל את האבן ההרה: אבל אם תתבע את משפטך עד הסוף ותוכיח ותכריח- אז, ורק אז, יראה לך את כל גודל נפשו האמיתי: כי לא יכעס, לא יצבור בלבבו רחשי רוגז פעוט על אשר "ניצחת", כי אם להיפך- יאמר לך "אול רייט" ויזמינך לשתות כוס וויסקי עם סורה לאות השלום והאיחוד. ויכבד אותו כחברו כבן סוגו. אז ורק אז, תראה כי אכן ספורסטמן הוא מטבעו- ספורסטמן המוקיר את האיש אשר ניצח אותו במשחק הבוקס או כדור הרגל, אם רק שמר את דיני המשחק- כמו שנאמר: Play the game את המאמר Play the game.

אמנם למדנו בעל פה, אבל גם אותו לא הבינונו, חשבנו כי הכלל הזה מחייב את האנגלי, שהסכים לשחק איתנו פוטבול היסטורי, להיכשל כשאנחנו נכשלים ולהחטיא כשאנחנו מחטיאים. שטות והבל. תרגומו ופירושו של המבטא המפורסם הזה הוא: "שמור את חוקי המשחק!"- והראשון מחוקי המשחק הזה הוא לבעוט בכדור, לבעוט בחוזקה, לבעוט ולבלי החטיא. אם אתה במקום לבעוט תתמהמה ותשתחווה והדבר מחמאות לעבוד בריטניה הגדולה, ארץ היושר והצדק וכו'- לשווא תקווה שגם הוא יעשה כמוך. להיפך: הוא ימשיך לשחק את המשחק כתיקונו וייכנס לתוך שדך- ואם אז תישא קולך בבכי ותתאונן, לא דברי נחמה תשמע מפיו, כי אם לקח לעתיד.

-בעט!- Kick

מה שחל על כל אנגלי חל גם על טובי היהודים שנולדו וחונכו באנגליה. גם הם למדו את חוכמת כדור הרגל מילדותם: גם הם מכבדים את מי שיודע לבעוט ומבזים את השלימזל: גם הם ינקו מתוך האוויר המבריא של האי הכובש את התגרה הגדולה הזאת- כי הזכות היא לתובע, אך ורק לתובע ולוחם.