חיל המתנדבים התנדף

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ט חשון התש"ח, 2 בנובמבר 1947
מתוך:
במחתרת כרך ד' ע"מ 54-55
נושאים:
מדיניות חוץ - או"ם, המלחמה הקרה. מדינות - ארה"ב, ברית המועצות (רוסיה). מחתרות - המנדט הבריטי. הסכסוך הישראלי פלסטיני - תכנית החלוקה
בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" ממשיך לטעון מפקד האצ"ל שכל השמועות על הקמת כוח בינלאומי אשר יאכוף את תכנית החלוקה הן לא ראליות מכיוון שהשגריר האמריקאי הרשל ג'ונסון חזר בו מהצעתו להקמת כוח משטרה בינלאומי המבוסס על מתנדבים.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 חיל המתנדבים התנדף

ההצעה האמריקאית החדשה על כפיית תכנית החלוקה מלמדת שוב באיזו מדה עדיף נתוח הגיוני של היחסים הבין-לאומיים על התרשמות מהצהרותיהן של מדינות, ולו גם של מעצמות גדולות. בחדשים האחרונים היינו כמעט היחידים שטענו, כי הרעיון של הקמת כח צבאי בין-לאומי בשביל ארץ-ישראל הוא רעיון דמיוני. הסברנו: אמריקה, שלרשותה עומד רוב במליאות או"מ - "רוב מכני", כפי שאמר ווישינסקי - לא תתן לברית המועצות להיכנס, בעזרת האו"מ. למרכזו של המזרח התיכון; מאידך, אם יוחלט להקים כח משטרתי, או צבאי בין-לאומי, בשביל ארץ-ישראל, לא תהיה אפשרות להוציא את ברית המועצות מהשתתפות בו. ביתר דיוק: את רוסיה עצמה אפשר יהיה להוציא על-ידי החלטה מוסווית, שתאסור על כל חמש המעצמות הגדולות לשלוח צבאותיהן לארץ-ישראל (כך הוצאה רוסיה מוועדת החקירה). אבל את המדינות הידידותיות לרוסיה הסובייטית אי אפשר יהיה לפסול. פשוט, אין אפשרות פורמלית כלשהי להציע לאספת האו"מ, שתוציא, על-ידי החלטת הפלייה מפורשת, את כל מדינות אירופה המזרחית והמרכזית מזכות "ההתנדבות" לצבא האו"מ המיוחד. וצבא איננו ועדת חקירה. אמריקה השלימה עם השתתפותה של יוגוסלביה בוועדה; היא לא תרצה להשלים עם שיגור צבא טיטו לארץ-ישראל.

כאשר הרשל ג'ונסון הציע בהצהרתו הראשונה להקים כח משטרה בין-לאומי על בסיס של התנדבות, היה נדמה לרבים, כי הנתוח שלנו הוזם. הנה מציעה אמריקה בעצמה להקים צבא "מכל הגויים'', והוא בודאי יקום.

ולא היא. מתברר, כי היחסים הבין-לאומיים הממשיים הם הקובעים ולא הצהרות ממשלתיות. הצהרות אפשר להצהיר - ולבטל. היחסים הריאליים קיימים ואינם משתנים. לא עברו אלא שבועות מספר ואותו הרשל ג'ונסון חזר בו מהצעתו הקודמת והציע להטיל על בריטניה ועל צבאותיה לשמור על "החוק והסדר" בארץ-ישראל בתקופת המעבר המקוצרת. הולד, שכינוהו "צבא בין-לאומי בארץ-ישראל", מת בטרם נולד.

כוונת ההצעה האמריקאית ברורה: היא באה לבטל מראש כל אפשרות של השפעה רוסית, ישירה או בלתי ישירה, בארץ-ישראל. לשם כך גם הוצע שלא מועצת הבטחון, כי אם המליאה תבחר בוועדת הפקוה, ושחברי ועדה זו לא ייבחרו לפי "מפתח ממשלתי", כי אם לפי "תכונותיהם האישיות". בקיצור, בדיוני האו"מ התהווה מצב חדש, שאותו חזו הריאליסטים, אך לא ראוהו האימפרסיוניסטים.

"חדש" הוא המצב, מפני שאמריקה שוב נתנה זכות וויטו לבריטניה ביחס לפתרון המוצע. בריטניה צריכה להטיל את תכנית החלוקה. בצלה של בריטניה צריכות לקום "ממשלות הצללים" (שם קולע מאד!) בחלקי ארץ-ישראל המבותרת, ובריטניה היא שתחליט: הטובה היא ההצעה האמריקאית, או לא.

ובריטניה, כידוע, מחכה לפתרון שיוסכם עליו על-ידי היהודים והערבים גם יחד... בנתם?

(שודר בקול ציון הלוחמת)