חזית אחת ומכרעת

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ח תמוז התש"ו, 17 ביולי 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 185-187
נושאים:
מורשת ישראל - אנטישמיות, שואה. מדינות - ברית המועצות (רוסיה). מחתרות - המנדט הבריטי. תפוצות - יהדות התפוצות. ריכוז האומה - שיבת ציון
בגין בכרוז זה טוען שיהדות אירופה בסכנה תמידית ושהפוגרום בעירה הפולנית קילץ אינה הפעולה האנטישמית הראשונה שנעשתה ובוודאי גם לא תהיה האחרונה.בדומה לאירופה גם בא"י נשקפת סכנה ליהודים ולכן עליהם להמשיך את הפעילות המחתרתית כנגד שלטון המנדט הבריטי.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

חזית אחת ומכרעת

היודעים אנו מה מתרחש באירופה? השומעים אנו את קולן של אבני-הריחים העצומות. שביניהן עומדת להישחק שארית הפליטה היהודית; המוסרים אנו לעצמנו דין-וחשבון כי גורל השרידים ייחרץ, אם לא יוצאו מיבשת הדמים, לא בעתיד הרחוק, כי אם מחר או מחרתיים? הנה היתה שחיטה המונית בעיר הפולנית קילץ. והמונית היתה השחיטה לא רק מצד השחוטים, הנרמסים, הנחנקים והקרועים לגזרים שמספרם למעלה ממאה; המונית היא היתה קודם כל מצד מבצעיה. אוכלי האדם, צמאי הדם. בפוגרום בקילץ השתתפו חמש אלפים איש (או חיה). מכל השכבות, מכל המעמדות, מכל החוגים.

על הפוגרום הזה כתב עתון אמריקאי, כי אין הוא ענין לפולין בלבד. הוא בא ללמד על מחלה מסוכנת, העוברת על אירופה כולה, על מחלה מידבקת, העומדת להרוס את הריסות העולם. בטרם.נבנו מחדש אחרי המלחמה העולמית.

אכן, חולה היא יבשת הדמים, חולה ומזועזעת לא רק ממלחמת יום אתמול, כי אם מן ההכנות הקדחתניות להתמודדות המחר. מזויינת היא אירופה, מזויינת ומזדיינת מכף רגלה ועד קדקדה הביקוש לכלי זין הוא גדול משהיה בזמן מן הזמנים. כי לא רק המדינות מזדיינות. לצד המדינות, ובתוך המדינות, צומחים ארגונים מזויינים, כפטריות אחרי הגשם, וכולם משחיזים כלי זינם ליום הדין הגדול

אירופה מפולגת. מתנהלת בה, בגלוי או בסתר. מלחמת מדינות, מלחמת מעמדות, מלחמת דתות, מלחמת הכל נגד כולם. אולם בדבר אחד מאוחדת אירופה: בשנאת ישראל; בשנאה תהומית, בשנאה אי- ראציונאלית, בשנאה שאין לה גבול ואין לה מרפא.

עמי אירופה - כל עמי אירופה - שונאים את היהודים ורוצים בקיצם. הם שונאים את היהודים החיים, מפני שאין הם יהודים מתים; הם שונאים אותם, מפני שאי-אפשר להשמידם לפי חרב. הם שונאים אותם, מפני שיש עוני בארצותיהם; הם שונאים אותם מפני שרובם נרמסו כתולעת ומפני שאחדים מהם עלו לגדולה במשטרים החדשים; הם שונאים אותם בגלל "הממון היהודי" מאמריקה. הם שונאים אותם בגלל "הבולשביזם היהודי" מרוסיה.

על כן קילץ איננה, ולא תהיה, תופעה מבודדת. קדמו לה פוגרומים אחרים ויבואו אחריה פוגרומים נוספים. בסלובקיה וברומניה ובהונגריה ובכל רחבי אירופה. כי שחיטה גוררת שחיטה. היא מעוררת את תאוות הרצח. היא מראה את הדרך לרוצחים היא מוכיחה, כי הצבא הסוביטי, הנמצא עדיין בארצות אלו במחנות עצומים. אינו יכול לעצור בעד היד הפושעת. והיא מלמדת, כי בצאת הצבא הסוביטי - והוא יצא, או יפחית מחנותיו, אחרי ועידת השלום - לא יהיה כוח בעולם, שיציל את שרידי היהדות באירופה המרכזית- מזרחית מידי המוני הרוצחים המזויינים.

מיליון וחצי יהודים נמצאים, איפוא, לא רק בבית-קברות של אחיהם; הם נמצאים בבית מטבחיים; הם יושבים על גבולה של תהום פעורה. הם יכלו, מי בכדור, מי בסכין, מי בגרזן מי ברעב ומי בחלי, אם לא יצאו משם - מיד, מיד - ולא יובאו לחוף מבטחים. ואם הם יושמדו, נחרץ גם גורלנו פה. בענין זה אל תהיינה לנו אשליות כל שהן, השרידים הללו הם המבצר האחרון, שממנו הננו יכולים לשאוב בתקופה הקרובה והמכרעת כוחות לוחמים וכוחות בונים. הם הרוצים לבוא; הם המוכרחים לבוא. בהיותם כאן, יובטח קיומנו: בלעדיהם, נרד גם אנו תהומה.

ואם כך, כסיל ונבער מדעת הוא האיש, הטוען לתקופת בנין שקטה, לעליה מסודרת, להתקדמות איטית והתחזקות בכמה רבבות עולים ובכמה עשרות בנינים. ואף זה עוור, הטוען, כי מלחמתנו יכולה או צריכה להימשך שנים רבות, צעד אחרי צעד, מערכה אחרי מערכה. כי, למען השם פקחו עיניכם, אחים, וראו - ראו את מזימת החיסול המוחלטת, שזוממים נגדכם, על-ידי "אקציות" שיטתיות, המשעבדים הבריטיים, וראו את סכנת הכליון הפיסי, המרחפת על ראש חיל המילואים האחרון של בוני ציון ולוחמיה, ראו והבינו, כי אם לא נילחם נוכרע ונושמד; ואם לא נילחם מלחמה מכרעת - נחוסל וניפול. בין כה ובין כה - הכל הוטל על כף המאזנים.

במצב זה, אין דרך אחרת, אלא להטיל את הכל למען הכל. במצב זה הסיכוי הגדול ביותר הוא דווקא הסיכון הגדול ביותר. במצב זה רווח והצלה יעמדו לעמנו ולעצמנו רק ממקום אחד: ממלחמה גלויה ומכרעת. כי הילחם נילחם, כפי שנלחם איש, היודע, שמאחוריו תהום, מימינו תהום, ומשמאלו תהום. ורק דרך תקומה אחת נשארה לו: קדימה.

שודר ביום י"ח בתמוז תש"ו (17.7.1946)