התעללות נאצית בשבויי המחתרת

התעללות נאצית בשבויי המחתרת
הודעה
ידעו הצבור העברי והעולם התרבותי את פרשת ההתעללות בארבעה צעירים עברים, שנפלו לידי הסולדטסקה הנאצו-בריטית הפרועה והשכורה משנאה. ידעו הצבור והעולם על רציחתו של צעיר שנפל פצוע לידי האויב הברברי.
חמשה צעירים עברים - אחד מהם פצוע - נאסרו בכביש ליד פתח-תקוה, אור ליום כ', ז' בטבט תש"ז.
הפצוע, שנפצע קל בירכו, ובטיפול רפואי רגיל היה נשאר בחיים, מת, אין כל ספק כי נרצח בכוונה תחילה, או מת תחת יד מעניו הסדיסטים.
ארבעה האחרים הוכו באכזריות איומה בקתות רובים, בראשיהם, פניהם, ורגליהם עד שידו של האחד נשברה, עצם האף של השני רוסקה ופניו של השלישי כוסו בדם, כך שאין לראות את עיניו.
אחרי כן הובאו הצעירים למחנה צבאי. הוכנסו לחדר כשידיהם כבולות, ובסכיני גילוח קרעו מעליהם את בגדיהם עם עור בשרם יחד. כשהם ערומים, השאירום כל הלילה בחדר הקר לאחר שהכריחום לנשק את הרצפה; ובבוקר הריצו אותם ערומים ויחפים, תוך מכות, מסביב למחנה עד שכשלו רגליהם.
כנראה, עדיין לא באו חיות הטרף על סיפוקם בזאת.
הבחורים הובלו לתחנת משטרה קרובה לבדיקה אצל רופא צבאי. הרופא שאל את החיילים הבריטיים, אם יש ברצונם להוסיף לשחק בבחורים. התשובה היתה "מובן מאליו". הרופא, שמקומו בברגן-בלזן, קבע לאחר מכן, כי הבחורים יהיו בסדר גמור.
שוב הוחזרו הבחורים אל המחנה, בו נמשכו העינויים, ושם שפכו החיילים הבריטיים מי-שופכין על ראשיהם, גזזו את שערותיהם וציוום לטאטא בהן את הרצפה. קריאת "הייל היטלר" ליוותה את המחזה הנאצי. שוב הריצום, ושוב שפכו עליהם מי-שופכין. כך חזר הדבר ונשנה ארבע או חמש פעמים.
בזמן ההתעללות נכחו קצינים בריטיים.
כשהובאו הבחורים, אחרי 5 ימים של עינויי תופת, לבית הסוהר המרכזי בירושלים, שונה מראיהם עד שממש אי אפשר היה להכירם.
טבת תש"ז
הארגון הצבאי הלאומי
בארץ ישראל