התעללות בפצועי קרב עכו
התעללות בפצועי קרב עכו
בשדה הקרב של עכו עמדו חיילים עברים נגד כוחות אוייב אדירים - ויכלו להם. זוהי פרשת הגבורה של עכו, פרשת ההתגברות של מעטים על רבים, פרשת נצחון הרוח על החומר. וכך יירשם מבצע עכו בתולדות העם והארץ כאחד המבצעים הגדולים של המוח העברי ושל רוח הקרב העברית.
אולם, לצד פרשה זו, קיימת פרשה אחרת - פרשת ההתנהגות הברברית, השפלה והמחפירה של האוייב. פרטי התנהגות זו נודעו לנו לפני ימים מספר. עדי ראייה מסרו אותם. וחובתנו למסור אותם לעמנו ולדעת הקהל העולמית כדי שידעו, לאיזו דרגת שפלות נאצית נדרדרו צבאות הכבוש הבריטיים.
אם מישהו מאתנו נופל בקרב אין אנו מתאוננים. אמנם, אין אנו שוכחים ולעולם לא נשכח, כי כל טיפת דם הנשפכת בארץ הקודש האחריות עליה חלה על ראש המשעבדים, שגזלו את ארצנו והכריחו את מיטב הנוער העברי לכתת את אתותיו לחרבות ולצאת למלחמה. אך קרב הוא קרב. חיילינו הינם מתנדבים. הם יודעים, למה באו אל הדגל ולמה הם יוצאים למערכה. והם מוכנים.
אולם, מה שחיילי האוייב, שכורי השנאה, עשו בעכו לאחר פריצת בית-הכלא - לא היה התיצבות לקרב, זו היתה התפרצות של שבט ברברי, מחוסר צלם אנוש. כי הם בפצועים התעללו. הם רצחו שבויים. הם המיתו אנשים, ששכבו על האדמה שותתי דם, חסרי אונים, או אף חסרי הכרה.
רבים, רבים לאין ספור הם הפשעים שהמשעבד הבריטי בצע נגד עמנו. אולם הפשעים שבוצעו בידי המרצחים הברבריים בעכו יירשמו בפשעים המחרידים ביותר. שימו לב למה שעשו שם: הם התעללו בפצועים, הם עינו עד מוות לוחמים, שנפלו בשביים.
וזה לא יישכח ולא ייסלח להם.
