התכתבות בין עמוס עוז למנחם בגין

ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ז תשרי התשל"ט, 28 באוקטובר 1978
נושאים:
מחתרות - אצ"ל. שלום - הסכם שלום, תהליך השלום עם מצרים. שלמות המולדת - התנחלויות, חבל סיני. מיעוטים , מדינות - מצרים. אישים - עמוס עוז
התכתבות בין הסופר עמוז עוז לבין ראש הממשלה מנחם בגין לרגל המשא ומתן לקראת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ולכבוד הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

מכתבו של עמוס עוז אל מנחם בגין ב-28 באוקטובר 1978, כ"ז בתשרי תשל"ט:

מר בגין הנכבד,

לא זו השעה להגיד לך מת מפריד בינינו. זוהי שעה שבה צריך לומר לך מעבר למרחקים של אמונות ודעות ורגשות וחילוקי סגנון וטעם, תודה לך והיה נא ברוך.

נדמה לי שאני מסוגל לצייר לי בדמיוני את עומק המכאוב שבו התנסית באשר חתמת על כתב הסכם הבולל סילוק יישובים עבריים. אני, שהתנגדתי תמיד לעצם הקמתם של היישובים האלה, יודע אולי מה היה בלבך באשר חתמת על הכתב הזה, ועוד לפניך מכאובות.

פרס נובל לשלום ניתן לך בדין. לולא אתה, עכשיו ראש­ממשלת ישראל, ספק אם הדבר הזה היה מתגשם, ולא מפני שאתה גדול רודפי השלום בדור הזה, אלא מפני שאתה עמדת בקרב שהוא אולי הקשה שבבל הקרבות. מלחמת אדם בעל אמונות ודעות עם נפשו ועם הניגון שבשורש נשמתו. ואולי יותר מאשר במה ובמה ממקורביך, אלה ההולכים עמך עכשיו ואלה שפנו נגדך, אולי יותר מהם מסוגל אני לנחש ולהוקיר את גבורת האיש הנאבק עם הניגון שבשורש נשמתו, והוא מגיע בלי זיוף ובלי התכחשות עצמית למדרגה גבוהה יותר ולניגון עמוק יותר.

אתה יודע מפני מה מכתבי זה מוברח להישען על מילות של חסידים, ניגון שורש נשמה, מדרגה, גבורה ובולי.

שוב, תודה לך וברוך תהיה.

עמוס עוז

תשובת מנחם בגין ב-­20 בנובמבר 1978, כ' בחשוון תשל"ט:

מר עוז הנכבד,

הריני מודה לך על דבריך היפים. קראתים בתשומת לב מיוחדת. יכולתי לומר לך בתשובה ­ אמנם כן, אני נאבק עם עצמי, מנהל מלחמות פנימיות ועוד, אך אפילו אם אכזיב אותך, חובתי לומר את האמת. אין לי שום מאבקים פנימיים באלה, הייתי ונשארתי אדם ויהודי פשוט. אני משוכנע כי הדרך שבה הנני הולך נכונה היא, וזו הסיבה המכרעת שבגללה אני מוסיף ללכת בה על אף הביצים (ברוכה תהיה חקלאותנו), על אף דברי גידוף ואפילו קללה.

בגלל תקופת המחתרת המיוחדת, נוצרה אגדת כזב, או ליתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים שאולי הם יותר קרובים אליך, כי איש מלחמות הנני, וטבעו הוא זה של שואף דמים. כל ימיי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה. כל ימיי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה שבניסיונותי.

אמנם כן, עמדתי בראש לוחמים, אבל הואל נא לרשום לפניך על­פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, כי אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק לאבטחת קיומו, והן כן היה בשנות ה-­40,יכול להיות והינו איש השלום, ועל שלום עם הערבים אני חותם מאז ה-­30 בנובמבר 1947. אחד הסיפוקים הגדולים שלי בתקופת המחתרת היה שאין לנו מלחמה עם הערבים. נהפוך הוא, עשינו למען התקרבות בין שני העמים, ובמו ידיי כתבתי כרוזים שתורגמו לערבית עם דברי נועם והבטחה לחיים משותפים, טובים והוגנים בארץ­ישראל. לכן, לא זו בלבד שלא שיניתי מאומה מדרכי או מעקרונותיי, אלא אני מוסיף ללכת בה ולהיות נאמן להם.

אמנם כן, רוצה אני להביא שלום לעם ישראל בארץ­ישראל, שבה יחיו שני העמים בשלום ובכבוד הדדי. קרבנות? אני מעדיף קרבנות למען השלום על קרבנותיה של מלחמה. כמובן לא הכול תלוי בצד אחד, ולכן יש משברים ויש גם ייסורים, יש הכרעות קשות, אבל כל אלה הם חלק של החיים, זה טבעם ואין דרושים שום מאבקים כדי לעמוד במבחנים הללו.

אחר כל אלה רציתי לומר כי הערכתך יקרה לי מאוד, אני מניח כי תוסיף להיות ממתנגדיי, זו זכותך המלאה, אבל מעבר למרחק המבדיל בינינו נוכח דבריך המלבבים, אני מושיט לך את ידי לשלום בתודה עמוקה.

שלך, בכבוד ובברכה