השיגרה מסייעת בידי האויב
השיגרה מסייעת בידי האויב
בזמן האחרון נוצר בארץ מצב פארדוכסלי. דוברי המוסדות היהודיים, בפגישותיהם עם עתונאי-חוץ, מגנים את חיפושי הנשק, את גירוש המעפילים ופעולות דכוי אחרות של השלטון הבריטי. ואילו האנגלים, לא רק שאינם מתביישים במעשיהם, אלא אף מזמינים את אותם כתבי החוץ ללוותם במסעות ההרס והגירוש.
הסתירה בולטת לעין. אבל אין להסבירה רק באי התחשבות הבריטים בדעת הקהל העולמית. סיבותיה הן עמוקות יותר לא רק תעמולת-הכזב הבריטית עוזרת להסתיר בפני העולם את האמת על אי חוקיותן ואי מוסריותן של פעולות הדכוי הברבריות: גם תעמולת השיגרה היהודית עוזרת להסתיר אמת זו ומסייעת בידי האויב.
הסיסמה על "נשק מגן" היא בעוכרינו. מבחינה מדינית היא מאשרת את טענת השקר הבריטית, כי בארץ קיים רק סכסוך עברי- ערבי, כי צפויה תמיד סכנה של מלחמת-דמים בין שתי ה"עדות" ורק השלטון והצבא הבריטי הם המונעים שפיכות דמים איומה. ואילו מבחינה משפטית, צפונה בסיסמה הטפשית הודייה, שהנשק העברי הוא באמת בלתי חוקי. היא נותנת לבריטים אפשרות לטעון, כי היום, עת בארץ עומדים 80 אלף חיילים חמושים, אין עוד צורך מעשי בנשק, הנמצא בידי היהודים, על כל פנים לא הנשק שנמצא ביגור. ואם נשק זה, בכל זאת נמצא בישובים העברים, הרי כנראה משמש הוא למטרות אחרות לגמרי, למטרות "בלתי-חוקיות", למטרות שהן "טריפה" גם בעיני המוסדות, המתנערים מהן בכל כוח פטפוטם.
הוא הדין בשטח ההעפלה. ההסברה, לפיה נאלצים פליטים עברים אומללים להפליג לארץ-ישראל, אף "נגד החוק", מפני שאין הם יכולים לחיות באירופה, ואין שום ארץ אחרת, הרוצה לקבלם - הסברה אווילית זו מאשרת, ששיבת ציון בלא רשות המשעבד היא באמת בלתי חוקית, אלא שיש הכרח להתחשב במסיבות מקילות וכו'. כך מסר עתונאי בריטי אחד תיאור קורע לב על היאבקות המעפילים עם מגרשיהם הברוטליים. אבל את מאמרו ה"הומניטרי" סיים בשאלה, שהציג לו כביכול חייל בריטי אחד: "מי הם האנשים הרעים, שהכניסו את המסכנים הללו לתנאים כה מחרידים?"...
ההסברות השיגרתיות הן תפלות והרסניות. וככל שנקדים למחוק אותן ממילוננו, כן ניטיב לעמנו ולמלחמתו. אין עוד לתאר את הנשק העברי כנשק, המיועד להתגוננות מפני התנפלויות של ערבים. הנשק העברי, כנשקה של כל אומה, מיועד להגנת העם. והגנת העם כוללת את המלחמה לשחרור ארצו. המלחמה הזאת היא חוקית. היא זכות וחובה כאחת. כמו כן אין עוד לספר על פליטים אומללים כל עברי באשר הוא עברי זכאי לבוא למולדתו. עלייתו היא זכות חוקית; עלייתו היא חובה לאומית.
אם זו תהא ההסברה, יהיו מחזיקי הנשק העברים לא טירוריסטים, כי אם לוחמי חופש הנהנים מכל הזכויות של צבא שחרור. ואילו הבריטים יהיו לא שומרי חוק, כי אם טירוריסטים מדכאים, המפירים את חוק החוקים של האנושות. אבל השינוי המהפכני הזה יחול רק עם הקמת הרשות העברית העצמאית והיא ממשלת ישראל של ארץ-ישראל.