הצהרות גרומיקו בשם ברית המועצות

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ח אייר התש"ז, 18 במאי 1947
מתוך:
במחתרת כרך ג' ע"מ 98-99
נושאים:
מדיניות חוץ - או"ם. מחתרות - אצ"ל. מדינות - ברית המועצות (רוסיה)
בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" טוען מפקד האצ"ל כי ניתן לראות מנאומו של אנדרי גרומיקו, הנציג הסובייטי במושב המיוחד לענייני ארץ ישראל, שהשפעתה של המחתרת רחבה ובזכות זאת חל מפנה חיובי בגישה של ברית המועצות ביחס לציונות.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

 הצהרות גרומיקו בשם ברית המועצות[1]

בעקבות מלחמתנו המתמדת נגד ההשתלטות הבריטית על ארצנו; בעקבות המהלומות, שערערו את קיומו של הבסיס הצבאי הבריטי; בעקבות ההתנגדות העברית הבלתי מנוצחת, שגילתה לעיני כל את פשיטת הרגל של שלטון הכבוש הבריטי - חל מפנה רב-ערך ביחסה של ברית המועצות אל עמנו ושאיפת החופש שלו. בפעם הראשונה, אחרי שלשים שנה, תמך נציגה המוסמך של ברית המועצות ברעיון של מדינה עברית. בפעם הראשונה הודה דוברה של רוסיה הסובייטית בקשר ההיסטורי בין עמנו לבין ארצו-באותו קשר היסטורי, שאליו הפנינו את תשומת לבם של משתתפי האסיפה הכללית של ארגון האומות המאוחדות, בהזכירנו, במסמר שהוגש להם, את הודעתו של מר מולוטוב בוועידת מוסקבה בדבר גבולותיה המערביים של פולין ובדבר הגורם המכריע - הוא הגורם ההיסטורי - שקבע את הרחבתם עד לאודר. בפעם הראשונה דבר בא-כוחה של ברית-המועצות על הצורך - יותר מזה: על ההכרח - ביציאת היהודים מיבשת הדמים האירופית ובריכוזם מחדש במולדת העברית.

על מפנה זה יברך כל פטריוט עברי. על יחס זה יכירו תודה לברית-המועצות נדחי עמנו, הנושאים עיניהם ציונה ולוחמי עמנו, העומדים במערכת החופש.

ודאי, ברית-המועצות לא הזדהתה עדיין עם שאיפתנו המלאה שאין צודקת הימנה. אך מה כי נלין עליה, אם גם בקרבנו ישנם אנשים, ואף זרמים, הרואים פתרון לעמנו ולארצנו. באחת משתי האלטרנטיבות שהעלה מר גרומיקו? וזאת נזכור: לא בעמדה זו או אחרת של מעצמה זו או אחרת תלוי גורלו של עם שוחר חופש. גורלו תלוי בו בעצמו. "כתב סמכות" הנכתב בדיו איננו קובע בהיסטוריה לאורך ימים; קובע כתב הסמכות הנכתב בדם לוחמים ומגשימים. כך היה בכל הארצות ובכל התקופות. כך יהיה גם בארצנו. חדוש עצמאותנו במולדתנו הבלתי-מחולקת היא מחוייבת המציאות וצו ההיסטוריה. על כן היא תושג. היא תדרוש מאמצים מוגברים. היא תדרוש קרבנות נוספים. אך היא תושג. אין מנוס מפני ההיסטוריה.

המלחמה שלנו היא ששינתה את המצב מן הקצה אל הקצה. המטרה עדיין לא הושגה. עוד הדרך רב. עוד רבה המלחמה. אבל התוצאות הכבירות של מלחמתנו כבר נראות לעין. נגביר מאמץ; נרבה כח. נשמור אמונים לאידיאל הנצחי של עמנו. נכה במשעבד והנצחון בוא יבוא.


[1] בהצהרה זו, שנמסרה בעצרת האו"מ ב-14 במאי 1947, ציין מר גרומיקו, בין השאר כי: "ידוע יפה, כי מאורעות דמים התרחשו בארץ-ישראל. מאורעות אלה נעשים תדירים יותר ויותר. מסיבה זו הם מושכים במידה גוברת והולכת את שימת הלב של עמי העולם ומעל לכל של האו"ם. בגלל תוצאה זו מפשיטת הרגל של שיטת המנדט בארץ-ישראל, המביאה למצב חמור ביותר ולמאורעות שטופי דמים בארץ-ישראל, הובאה השאלה בפני האסיפה הכללית".