הסברה ואזהרה

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ג אלול התש"ה, 1 בספטמבר 1945
מתוך:
במחתרת כרך א ע"מ 276-277
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, הגנה, המנדט הבריטי. אישים - דוד בן-גוריון
לפי דברי בגין המצב קריטי יהודי אירופה בסכנה וצריך לפעול. האצ"ל מאמין שממשלת הלייבור באנגליה יכולה להיות שונה מהממשלה הקודמת אך עברו כמה שבועות ושום דבר לא השתנה. במצב הנוכחי גם ההגנה לא תוכל יותר להתחמק ובגין מוכן להצטרף לכל תכנית מלחמה אשר תציע ההגנה. אין תאריך מדויק לכרוז זה.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

הסברה ואזהרה

אנו יודעים לירות. אנו יודעים גם לראות. השנויים הפוליטיים, החלים בעולם, אינם נעלמים מעינינו. המחשבה הפוליטית והמלחמה הצבאית חד הן.

לפני חדשים מספר הסברנו לישוב, כי חל שנוי יסודי ביחסה של רוסיה הסוביטית אל שאלת העליה של יהודי אירופה המרכזית. הסברנו, כי לפני המלחמה היתה ברית-המועצות מעונינת שההמונים היהודיים ישארו בשטחים שבין הים הבאלטי לבין הים השחור, מפני שהם הוו חומר לתסיסה סוציאלית ופוליטית; ואילו עתה, לאחר שהשטחים הללו נכנסו לתחום השפעתה הסוביטי, רוצה רוסיה בפרוק המתח הבין-גזעי והיא מעונינת ביציאה המונית של אוכלוסיתם היהודית, הרעבה, הנרדפת, השנואה. ההסברה הזאת היתה דרושה, לא רק לטובת יחסי החוץ של עמנו; היא היתה גם דרושה, על מנת לטפוח על פני אלה שטענו, כי "אין בעד מי להלחם", כי לפי שעה אין אפשרויות אוביקטיביות לעליה גדולה. הוכחנו להם כי טענותיהם אלו, כדוגמת הטענות האחרות, שהועלו במשך שנות המלחמה, אינן אלא התחמקות מן הצורך במלחמה הממשית. יש ויש באירופה מאות אלפים "מועמדים" לעליה מידית או - למוות איטי. והמאורעות שאירעו במשך הזמן, וביחוד הופעתה של משלחת היהדות הפולנית בלונדון, אישרו במלואה את הנחתנו.

שמנו גם לב לחלופי הממשלות בבריטניה. כמובן, לא השתתפנו ברקודי הצהלה של המון העוורים, למדנו הרבה במשך שנות האימים הללו; אך לא שכחנו מאומה. זכור זכרנו, מה הובטח לנו במשך חצי יובל שנים, כמה פעמים ניתנו ההבטחות; ע"י מי ניתנו; ומה יצא מהן למעשה.

מצד שני, לא דלגנו על ההבדלים. רוזוולט חתם על התחייבות, אך לא הוא שלט על ארץ-ישראל. מפלגת הלייבור היתה פעמיים ליד הגה השלטון, אך מאחוריה לא עמדה אז כל התחייבות - שלה - כלפי ארץ-ישראל. כיום ישנה ממשלה של מפלגת העבודה. היא השולטת במולדתנו. וחבריה הודיעו קבל עם: ארץ-ישראל ליהודים!

מן ההבדלים הללו הסקנו את מסקנתנו. החלטנו לתת אפשרות לקיים, בתנאי שלום וכבוד, את ההתחייבות. המחתרת הלוחמת הודיעה בפומבי, כי היא לא תמשיך, במשך השבועות הבאים, בפעולות ההתקפה. אכן, הראייה קודמת לירייה.

ושבועות אחדים יספיקו, בהחלט, כדי שכולנו נלמד מהי עמדת הממשלה הלייבוריסטית אל עמנו ואל התחייבות המפלגה הלייבוריסטית. כי כשם שכלו כל הקיצין בחיי האומה המושמדת, כן פגו כל התירוצים שבהם השתמשו השליטים, על מנת להצדיק את גזילתם. המלחמה באירופה נגמרה. המלחמה באסיה נסתיימה. ללייבור יש רוב מוחלט וחופש פעולה בפרלמנט. אי-אפשר עוד להתחמק. אחת היא הברירה: לקיים את ההבטחה, לעשות את המעשה הנעלה ביותר בקורות האנושות, או להוכיח, כי "אנגליה השניה" קיימת רק בתעמולת האופוזיציה ובאגדה היהודית...

גם הנהגת הישוב לא תוכל עוד להתחמק. על הממשלה הקודמת אמרו, כי היא ריאקציונית; עתה ישנה ממשלה מתקדמת. על צ'רצ'יל אמרו, כי הוא ידידנו, והוא רוצה, אך מפריעים לו חברי מפלגתו שהם אויבינו, עתה ישנה ממשלה שכולה ידידים, שכל חבריה "צריכים לרצות". אין, איפוא, תירוצים. אם הממשלה הבריטית החדשה תלך בדרך כל הממשלות הבריטית; אם היא תתן אלפים מעטים של סרטיפיקטים, במקום חופש; אם היא תחזור על "ההצהרות הידידו- תיות", במקום להחזיר לנו את הארץ - תעמוד ההנהגה הישובית בפני ברירה: או להתחיל במלחמה ממשית והמונית, או שוב להפר את ההבטחה, שניתנה לנוער, ולהמשיך ב"מאבק" התזכירים האומלל.

אם ההנהגה תקרא למלחמה - ולו גם לפי תכניתו של בן-גוריון - נעמוד לימינה. אך אם היא תסתפק בקול קורא אל "מצפון העולם", בו בזמן, שאנו עומדים אחרי השמדת מיליונים, בתוך משטר הספר הלבן ולפני ועידת השלום העולמית - תמשיך המחתרת במלחמת החופש ותגבירה. ואל יבואו אז המנהיגים בטענותיהם, כי אנו פועלים על דעת עצמנו. אל ידברו העוורים על "חוסר אחריות" ואל יעיזו לחדש את הסתתם. די בפיטפוטים. צאו למלחמה, או שתקו, או רדו!