המזימה תופר

המזימה תופר

נחשול הפרעות ביהודים, העובר כיום בארצות ערב, אינו מקרי. לא מקרית היא גם התנהגותו של הלגיון הערבי, החונה בארץ כחלק של חיל-הכיבוש הבריטי. אף השקרים המזדקרים מתוך ההודעות הרשמיות וממברקי "רויטר", ומשידורי הרדיו הבריטי, על "התנגשויות דמים בין יהודים וערבים" - מטרה ברורה להם. הפוגרום ביהודי טריפוליטניה יעיד על-כך[1].

מימי רומי לא אירעו בארץ ההיא התפרצויות אנטי-יהודיות. אף תחת המשטר הפשיסטי של מוסוליני, שקיבל לאחרונה את תכנית נירנברג, והכניס צבא היטלריסטי ללוב - לא פרעו הערבים דשם ביהודים. הפוגרום הראשון מזה עשרות בדורות נערך ביהודי טריפוליטניה רק עם הכיבוש הבריטי.

עובדה זו מחיה בזכרוננו את הפוגרום הראשון בארץ ישראל בשנת 1920, שאירע אף הוא עם כיבוש הארץ ע"י הבריטים ולא תחת השלטון התורכי, אם כי השאיפה העברית הלאומית היתה ידועה לו יפה עוד לפני שנת 1914, ו"נילי" והישוב שיתפו פעולה עם האומות- המאוחדות נגד תורכיה.

המדיניות הבריטית במזרח הקרוב השתדלה, כפי שהסברנו השכם והערב, להציג את שאלת ארץ-ישראל כסכסוך יהודי-ערבי, בו מופיע האנגלי בתור שומר חוק וסדר. אולם הפעולות המזויינות של הנוער העברי נגד שלטון הדכוי שמו לאל מזימה זו; הן הורידו את המסכה ממדיניות המעל והצביעות הבריטית. היום מכיר כבר העולם כולו, כי שאלת ארץ-ישראל, היא סלע המחלוקת בין יהודים ואנגלים. מלחמה זו מקורה בבגידה האנגלית ביהודים, ואין לה כל קשר עם "השאיפות הלאומיות של הערבים".

פעולות אלו הפריכו את תואנות האנגלים, לפיהן דכוי היהודים בארץ-ישראל בא, כביכול, לשם הגנה על האוכלוסיה הערבית בפני היהודים. הן גם נטלו מהערבים את החשק להישמע להסתה הפוגרומיסטית של האנגלים. המכיר את תנאי הארץ יודע יפה, כי הפעם קשה מאד לסוכנים הבריטיים להסית את הערבים ביהודים וכי המאורעות מהשנים 36, 29, 21, 1920 אין להם סיכויים להישנות במהדורה הדשה. השלטון הבריטי מנסה, בכל זאת, לחדש את הסכסוך היהודי-ערבי, כי בלעדיו מתגלה פרצופו לעיני כל. בלי קרבות בין יהודים לערבים רואה העולם את ההפרה הצינית של ההתחייבויות הבריטיות ואת הביטול החד-צדדי של חוזים בין-לאומיים; את אכזריותה של ממשלה "מתקדמת" הנועלת את שערי ארץ-ישראל בפני שרידי התופת ודנה אותם לעינויים ולכליון; את השימוש השפל בכוחות צבא, צי ואוויריה לשם השגת מטרות נמבזות.

ולאחר שהאנגלים לא הצליחו להסית את הערבים ביהודים, מקווים הם ומנסים להקים את היהודים נגד ערביי ארץ-ישראל. לשם כך הופעל הלגיון הערבי, שצריך ע"י פרובוקציות מתמידות להביא לידי פעולות איבה מצד היהודים נגד הערבים. לתכלית זו מפיצים את השקרים על התנגשויות בין יהודים וערבים. למטרה זו, בין היתר, ארגנו האנגלים את פרעות הדמים ביהודי מצרים וטריפוליטניה בהיקף רחב ועם קרבנות עצומים, כדי לעורר את היהודים למעשה- תגמול בערביי ארץ-ישראל. כי הלוא רק אז יקום לתחיה השקר, שהוזם על-ידי מלחמתנו, על הסכסוך היהודי הערבי בארץ-ישראל שיאפשר לאנגלים לשוב לתפקיד של "בורר עליון" ולעטות איצטלה מוסרית לשלטונם הבלתי מוסרי בארצנו.

מזימה זו לא תקום לא "חמומי מוח" אנחנו. לבנו, אמנם, חם ודואב על גורל אחינו הנמקים בנכר, אך עינינו מטיבות לראות את המאמצים הנואשים של האנגלים לכוון את מלחמתנו לאפיק צדדי, כדי לקיים את משטר הדכוי והבגידה.

מלחמת השחרור העברית לא תיהפך למלחמת נקם, שאין לה תכלית, נגד ההמון הערבי. על מעשי אחיהם-לגזע בארצות אחרות. אם ערביי הארץ ירימו ידם עלינו - נקצצה. אך כל עוד לא הותקפנו, לא נתקיפם. המשך נמשיך במלחמה נגד "היד המדריכה" נגד השלטון הבריטי. ועם הפלתו נביא פדות לבני עמנו באשר הם שם ונשים קץ לרצח אחינו בארצות הגולה הארורה.

[1] * בימים ההם היה נחשול של פרעות דמים נגד יהודים בארצות ערב. בטריפולי בלבד נהרגו 74  יהודים ו-182 נפצעו.