המוסדות קוראים למלחמה במחתרת

כרוזים
פורסם בתאריך:
ט"ז שבט התש"ז, 6 בפבואר 1947
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 346-348
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, הגנה, המנדט הבריטי, סזון, תנועת המרי. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, ירושלים, עבר הירדן. תפוצות - הסוכנות היהודית, הקונגרס העולמי. מורשת ישראל - מלחמת אחים. הסכסוך הישראלי פלסטיני - תכנית החלוקה
בכרוז זה טוען בגין שהאיום החדש במלחמת אחים לא ירתיע את האצ"ל בלהמשיך את מלחמתו נגד הבריטים, אשר בעבר גם ה"הגנה" הייתה שותפה למאבקם.בעקבות לחץ מוסדות היישוב היהודי החליטה ההגנה לפרוש מאחדות זו,אף על פי שהתקבלה תוכנית חלוקה חדשה המאיימת על השאיפה לעצמאות העם העברי בארצו וסותר את חזון א"י השלמה
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

"המוסדות" קוראים למלחמה במחתרת

אנו עומדים מול פני איום ישיר במלחמת-אחים. את זאת חייב לדעת כל עברי נאמן. בל יטעוהו דברי ההסוואה והכזב על "התגוננות מפני כפייה והשתלטות". הללו הומצאו, כדי לחפות על הכוונה האמיתית, שנגדה מתקוממת דעת הקהל בארץ ובעולם כולו. הכוונה היא לקיים את ההבטחה, שניתנה למשעבדים הבריטיים, כי תיפסק כל מלחמה בהם. הכוונה היא ללבות אש שנאת אחים, ולהכשיר את הקרקע למלחמת אחים. הכוונה היא לפתוח חזית פנימית לאחר שנעזבה לחלוטין החזית החיצונית. הכוונה היא להכריח את כל הכוחות העברים לא להתנגד עוד "לכפיה ולהשתלטות" מצד האויב, הנושאות כלייה לעמנו. הכוונה היא להילחם בנו, רק מפני שאנו נלחמים באויב.

ובעמדנו מול פני איום זה, הננו מוצאים לחובתנו להסביר לעמנו ולדעת הקהל החפשית את עמדתנו - עמדת הלוחמים שנשבעו לא להניח את נשקם עד אשר תושג מטרת העם.

וזו עמדתנו.

לא נירתע, לא נירתע מפני הסתה זידונית ולא מפני איומים בכח ולא מפני שימוש בכח. המלחמה לשחרור ארצנו מידי המשעבד הבריטי; המלחמה לגאולת עמנו על מיליוני בניו, מחוסרי הבית, שבעי הרדיפות וכמהי הגאולה - לא תיפסק. נשק החופש, שהורם בידי מתקוממים עברים, לא יורד ולא יושבת.

אין אלו הכרזות נמלצות. זהו, במלים פשוטות, ה"אני מאמין" של לוחמים, המוכנים בכל רגע לתת את נפשם על אמונתם, כי טהורה וצודקת היא.

לא זו הפעם הראשונה, שהיד הבוגדת מתרוממת לשרת את האויב האכזרי ולהכחיד את הלוחמים בו. היה היתה כבר מלחמת אחים בארץ זו. לפני שנתים הסתערו על הארגון הצבאי הלאומי כל הכוחות, שעמדו לרשותם של מנהיגים מוכים בסנוורים. נחטפנו, הוכינו, עונינו, נרדפנו על צואר. מאות "חשודים" הוסגרו, לפי רשימות ובלי רשימות, לידי הבולשת הבריטית. ווישי היהודית עשתה את מלאכתה, ועקבותיה - באריטריאה, בעכו, בלטרון, בעוניין של משפחות שסועות ובדמעותיהם של ילדים עזובים

היתה זו מלחמת אחים חד-צדדית. לא התגוננו. לא הגיבונו. לא השבנו לרודפינו מלחמה שערה. כי היטבנו לראות מאבירי הפטפוט, המטמטמים את המוחות בדיבורים, שאין להם סוף, ובאשליות, שאין להן שחר. חזינו את יום ההתפכחות. האמנו, כי רודפינו יהיו לאחינו- אחים למלחמה ולסבל.

לא טעינו. לפני שנה קמה והיתה האחדות הלוחמת - חזון האומה הנרדפת, שעליו הקרבנו את הקרבנות היקרים ביותר. הושטנו ידנו. וויתרנו וויתורים. קיבלנו את מרות המלחמה המשותפת. צעדנו יחד. שפכנו את דמנו ונפלנו בשבי למען ביצוע תכניות, שהוטל עלינו לבצען. עשינו את הכל, כדי להעמיק את האחדות הלוחמת. שאפנו, על בסיס המלחמה, לאיחוד מלא של כל הכוחות העברים.

אולם אז בא המשבר הגדול. אחרי המכה של ה-29 ביוני החלה הנסיגה הטוטאלית. ארגון "ההגנה". שעשרות מחבריו נפלו בקרבות, הוכרח, בכוח הכפייה הארגונית, להחזיר את נשקו לעמקי האדמה, ולא להוציאו עוד במערכת החופש. יוזמה הצעת חלוקה, שלפיה חייב עם ישראל לוותר - ולחתום על ויתורו - על ירושלים ועל חברון ועל מרבית השטח של מולדתנו, שלה שמר אמונים במשך אלפי שנות גלותו ויסוריו. והכניעה נמשכת.

על אף החלטות-הלילה של הקונגרס הציוני הכ"ב, נמשך לאור היום המסחר המשפיל והמחריד באדמת המולדת ובעתיד האומה. מן הדרישה לעבר הירדן מערבה, הורד "המחיר" לרצועת החוף בתוספת הנגב; וממנו כבר הורד המחיר לצפון הנגב. ועדיין אין קץ למקח- וממכר בקדשי האומה ובחיי בניה. אין עוד מדיניות עברית. במקומה הוקם והוצג לראווה שוק-דגים עם הצגת "מחירים גבוהים", כדי לקבל "קצת יותר" ממה שאפשר לקבל בחסדם של סוחרי הדם הבריטיים. היש חילול-השם כחילול-השם הזה?

ואין זה מסחר רק באדמת המולדת, שכל שעל שלה קודש בדם עברי מדור דור. זהו גם מסחר בחיי אחינו ובנינו. כי הרי יודעים מבתרי המולדת, שהקמת מדינה-גיטו, כמוה כהצלת רבבות ספורות - הצלה זמנית - על חשבון מיליונים, שלא יהיה להם מקום בגבולות הגיטו "העצמאי", ולא תהא להם דריסת רגל בשאר חלקי הארץ הכבושים, אשר ייהפכו בן-לילה ל"חוץ-לארץ".

למען אפשר דיונים על תכנית חיסול זו; ולמען אפשר הגשמת תכנית שראשיתה כניעה וסופה אבדון - נדרשנו גם אנו להפסיק את המלחמה, להשלים עם נעילת השערים, להיכנע לרדיפות ו"לכפייה ולהשתלטות".

אך אנו לא נפסיק, ולא נשלים, ולא ניכנע. בתכניות החיסול הבריטיות נילחם, גם אם תתנוסס עליהן חתימה של יד יהודית בוגדת. לא ניתן ידינו למעל ולבגד. אם נותקף, נתגונן בכל הכוח העומד לרשותנו בארץ ובגולה. נקרא לעם העברי כולו, במולדת ובתפוצות, להתרכז סביב דגל ההתנגדות. לא ירד דורנו מן הבמה עם "מסורת" הגיטאות הפולניים. מקום שם הופקרו רבים על חשבון מעטים, עד שהקיץ הקץ גם על המפקירים. לא ישאיר דורנו - דור ההשמדה והתחיה. דור השחיטה והגבורה - את צוואת הכניעה לדורות הבאים. הוא ישאיר להם צוואה אחרת:

ציון כולה שלנו. אין ויתור על ציון. אין מסחר במולדת. אין ויתור על גאולה שלמה. אין מסחר בנפשם של אחים גולים.

יהיו הכוחות שיתייצבו נגדנו אשר יהיו - את הצוואה הזאת נכתוב ונחתום בדם לבנו.